חג פועלים שמח!

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

ידעתם שחג הפועלים הוא בכלל תוצאה של משהו באמריקה? כן, הקפיטליסטים הגמורים הפגינו, עיצבנו כל מה שזז, אבל יצא מהם משהו. בינתיים נשאר רק איגוד פועלים, ולא הרבה יותר מזה. בארץ יש את הנוער העובד והלומד, אבל כמה מהם באמת עובדים? אה, כן, גם עבר חודש מאז אחד באפריל. עוד שלושים יום יהיה גם תאריך מיוחד, אבל אתם תאלצו לחכות. זה משהו אישי.

היום היה די משעמם, חוץ מהאורחים שהיו לנו פה. זה היה מפחיד.

הם היו ממשפחה ישראלית טובה ונחמדה. לא אנשים מיוחדים או אנשים שעשו הרבה רעש. לעומתם, הילדים שלהם עושים המון רעש.

התעוררתי היום בשבע בבוקר בגלל תחרות כלשהי של בן משפחה, חזרתי לישון, ומי לא מכיר את תופעת “לקום, לישון”, קמים ונרדמים מחדש. לא משהו מיוחד. בשעה תשע הגיע האח הקטן במשפחה שעזב אתמול בלילה (ונתן את האות להירדם מהר או שלא לישון בכלל), והתחיל להרעיש.

להרעיש זו מילה נחמדה לתיאור מה שהוא עשה. זה היה פשוט נורא.

צעקות, מריבות עם אח שלו, יש לו קול די צפצפני שמעיר את כולם. בבית פתאום היה שקט כשהם הלכו. זה היה פשוט מדהים.

בערב הלכנו עם חבר למקום שנקרא Jamba Juice. לקחתי את הכוס הכי קטנה ולקח לי חצי שעה לסיים את זה. לאחר מכן עברנו לקנות פיצה, שזה היה סיפור בפני עצמו. חצי שעה חיכינו שם בפיצה בגלל העומס הנוראי של סוף פסח. האנשים שם הודיעו למתקשרים שהם צריכים לחכות שעה וחצי עד שהפיצה תגיע, והיינו שם בשמונה. לנו היה שם מזל, והצלחנו לצאת משם תוך חצי שעה בלבד. לזכור – לא להזמין פיצה בסוף פסח!

אין יותר מהיום, וגם אין משפט אמריקאי. יהיה מחר, מבטיח.

יום טוב.

שלכם,

nadavs