אנחנו אכן עם סגולה

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

היום ידידיי, גיליתי שלמרות מה שאמרה לי המורה בכיתה ו’, אין קשר בין כתב היד שלי לציון. אני ההוכחה המהלכת שאפשר לגרום לאנשים לקרוא כתבי יד לא קריאים לחלוטין. קחו לדוגמה את כתב היד שלי ונסו לקרוא אותו. הצלחתם? לא? זה בסדר. הכתב יד שלי מאוד מבולגן. לעומת זאת, הבלאגן הוא רק תירוץ כדי להגיד שהוא לא קריא. כתב היד שלי מאוד קריא, רק מבולגן. למזלכם, פה אני מקליד הכל, מה שגורם לזה להיות קריא. ואיך כל מה שכתבתי פה מתקשר לבצפר? בהמשך תדעו, כאשר תהיה הערה על כתב היד שלי מאחד המורים.

אז ענייני בצפר (ויש המון היום):

אנגלית, שמונה וחמישה, הכיתה בחדר 238 עושה מתיחות בוקר. כמו כל יום שני, עשינו מתיחות וכמובן קראנו את השבועה לדגל. לאחר מכן קיבלנו הודעות חשובות (בדרגת חשיבות אחד מתוך עשר), וההודעה שהכי נגעה אלי באופן אישי היתה שמחר צריך להגיש את הדפים שבהם אנחנו רושמים את המקצועות לשנה הבאה. איזה כיף לי! שיחה של כמה דקות עם היועצת, אחד הדברים ששינו הרבה בחיים שלי. מחר אני אראה לאיזה מקצועות אני הולך. נקווה שיהיה בסדר.

בשיעור חנ”ג הגיע שבוע המבחנים. כל חצי סימסטר מחליפים ספורט (רק לא שחייה, רק לא שחייה), והגיע סוף חצי הסמסטר. מה שהיה טוב ביום הזה, הוא ששיחקנו באופן נורמלי לשם שינוי. כאשר המורה היה לידנו פתאום התחילו כולם לשחק כ”כ טוב שזה גרם לי לתהות איפה הוא היה במשך כל הזמן הזה. אני מקווה שהוא רשם עלי הערות חיוביות, במיוחד לאור זה שהייתי היום מוצלח במיוחד במשחק.

בשיעור היסטוריה היה לנו את המבחן על המפה של אירופה. אל תדאגו, הכל עבר בשקט. לפני המבחן המורה היה צריך להחזיר לנו את החיבור שלנו. לא משהו רציני. מה שהיה מעצבן היא העובדה שהוא החליט שוב לקרוא חיבור שלי. מתי הוא יבין שאני לא אוהב את זה? לפני זה היו כמובן הערות על כתב היד המבולגן שלי, ובסוף הקריאה הוא הסביר לי למה הוא הוריד לי נקודה. לא כתבתי שם. נדמה לי שאחרי יותר מעשרה חיבורים הוא יכול כבר לזהות את כתב היד המאוד ייחודי שלי. לעזאזל עם האמריקאים האלה.

בשיעור מתמטיקה אחד משואלי ה”למה” הגדולים ביותר נכנס לפעולה. וכשאני אומר שהוא שואל “למה”, אני מתכוון לזה שהוא עוקף את הילד מהפרסומת לכללית בקלות. כשהמורה אומרת לעשות ציור, אני כבר רואה אותו אומר “יצא לי ציור אחר”. הוא אחד התלמידים הטובים (מקום שלישי ברשימה), אבל המורה עושה כזה פרצוף אחרי שהיא עונה לו שנראה שהוא מטומטם אמיתי. הוא לא מטומטם, הוא כנראה בתקופה כזאת. ולכל המתעניינים, ביום חמישי יש מבחן מחליף. זה אומר שהמבחן הגרוע ביותר שלי מתוך הארבעה (ארבעה – פרקים 7-9 ומבחן מחליף) יוסר ולא יחשב. בגלל שהמבחן המחליף בא עם עשר נקודות בונוס על נוכחות, יוצא שאם אני מקבל בו מאה יהיה לי במתמטיקה 106! אני מקווה שהוא לא יהיה קשה.

בשיעור בריאות המשכנו לדבר על סרטן. ראינו למה זה קורה, איך זה קורה, ומתי אפשר לעצור את זה. ראינו כל מיני סיבות (וגם מכונת רנטגן ישנה), ובכלל היה די מעניין. גם קיבלנו את המבחנים שלנו חזרה. כשראיתי שהמבחנים של כולם חוזרים עם ציונים מגוחכים כמו 50/70, 42/70 ואפילו 32/70 (הוא לא בין גאוני העולם, אני מסכים), נלחצתי נורא. כשהסתכלתי על המבחן שלי, ראיתי שקיבלתי 68/70! טעות אחת! זה פשוט מדהים. זה שקיבל את הציון הכי גבוה אחרי הוא לא אחר מאשר מוחמד שיושב מולי. הוא פרסי, למקרה שנבהלתם.

אמרתי לכם שהיום יש הרבה על הבצפר. לא פלא שהיום לא זז.

והמשפט האמריקאי להיום: אין. אני לא יודע למה, אבל פשוט אין. אין משפט שמייצג את היום הזה באופן מיוחד. אם אתם מתעקשים קחו משפט של מישהו שאני עושה עליו עבודה: “The only thing we have to fear is fear itself”. לא נורא שזה לא מייצג את היום הזה, נכון?

יום טוב.

שלכם,

nadavs