שמונה חודשים!

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

לא להאמין כמה מהר הזמן עובר. אני עדיין מרגיש שעברתי לפה לפני שבוע, אבל, תאמינו או לא, אני כבר שמונה חודשים פה (וכמעט חודשיים לבלוג). אני עדיין זוכר את הנסיעה האחרונה, את שדה התעופה, ואת הטיסה המרגיזה. לטוס שבע-עשרה שעות זה לא כיף, במיוחד כאשר הסרטים הכי טובים ניתנים כשנרדמים. החבר’ה החכמים באל-על החליטו שלשים את הסרט “היום שאחרי מחר” שרציתי לראות מלא זמן כשהייתי בארץ בדיוק כשהלכנו לישון. נכון גאוני? הצלחתי לראות כמה חלקים, כמו החלק שיש הרבה שלג וקרח. יש להם חשבון לא סגור איתי. חוצפה.

אחרי פריקת הזעם על אל-על ועל זה שצריך לטוס שבע-עשרה שעות מישראל ללוס אנג’לס, נעבור לטקס בחירת המקצועות לשנה הבאה.

זה כמובן לא היה טקס אלא פשוט התכנסות של כל אלה עם שמות המשפחה S ומעלה, אבל עשו את זה ברשמיות של טקס. כל אחד קיבל את התעודה הקודמת שלו, רשימה של כל המקצועות, וכמובן דף לסימון. אני ממש אוהב את הדברים האלה. אחרי הטקס המרשים שלקח בדיוק חמישים וחמש דקות, הצלחתי לצאת משם, מקווה שתינתן לי האפשרות לבחור מורים, כדי שלפחות המורים שנה הבאה ימשיכו להיות טובים כמו השנה.

לאחר החזרה מהטקס המתיש, הייתי צריך לעשות את הפעולה האהובה עלי: כתיבת החיבור! למזלי סיימתי סוף סוף את הגירסה הסופית, ומחר אני אדע מה עלה בגורלה. במידה והיא תחזור עם 6 עליה אני מבטיח לא להתלונן למורה יותר אף פעם. הסיכוי שאני אקבל 6 הוא בערך חצי אחוז, ככה שאני לא מפתח ציפיות. 5 או 4 זה מספיק. ועדיין, אין שום דבר רע בלקוות.

בשיעור חנ”ג רצנו, שוב. המבחן המסכם בריצה. התוצאה שלי היתה שיפור משמעותי (דקה זה משמעותי), אבל כנראה שלא מספיק טוב. אני מקווה שהכל יסתדר בסוף. בסוף השיעור המורה הקריא לכל תלמיד את מספר ההשלמות שהוא צריך לעשות. כל השלמה צריך להכפיל בשש וזה מספר ההקפות שצריך לרוץ כדי להשלים. מספר עשר די מסכן, יש לו 24 הקפות לעשות (שישה מייל, או כמעט 10 ק”מ). מספר שלושים בכלל מסכן, המורה אמר לו לגשת בסוף השיעור. למזלי הוא דילג על מספר 34, אני לא צריך לבוא מחר בשבע לבצפר. תודה רבה. ולסיום שיעור חנ”ג, משבוע הבא אנחנו לומדים שחייה. זה לא כ”כ מהנה כמו שזה נשמע. אומרים שבבריכה יש כל מיני דברים מוזרים שצפים. מפחיד.

בשיעור היסטוריה קראנו בספר ולא קיבלנו תוצאות של המבחן. לא משהו מעניין.

בשיעור מתמטיקה היה כמובן הויכוח היומי. הילד הזה שמתווכח הוא נורא נחמד, תלמיד טוב, אבל אומר שטויות בכמויות. ההערה שלו כמובן היתה קשורה לנושא, משוואת מעגל (מרתק). ומה היתה הבעיה שלו? המשוואת מעגל נראתה לו לא הגיונית. אין שכל אין דאגות?

בשיעור בריאות המשכנו לדבר על סרטן. לא משהו מיוחד.

זה מה שהיה היום בבצפר. אני עדיין לא מאמין שאני פה כבר שמונה חודשים. זה פשוט לא נתפס. אם אתם רוצים לראות אותי, חפשו אותי בנתב”ג ביולי. אני מגיע לביקור בארץ!

והמשפט האמריקאי להיום: “summer school”. אני אשתגע אם אני אשמע את הביטוי הזה עוד פעם. כמה אפשר? לא רוצה סאמר סקול!

יום טוב.

שלכם,

nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה