בוקר טוב לכולם!

הפרק האיראני השני של מלחמת השבעה באוקטובר נמשך כבר חודש ובלי סוף נראה לעין. את טראמפ לא מעניינת השינה של אזרחי ישראל, את השמוק הדמנטי לא מעניין שום דבר חוץ מלהרגיע את הבלודינית הנרקסיסיטית הפסיכית, את חובשי הכיפה הסרוגה בממשלה לא מעניין כלום חוץ מלהשתלט על אדמות ולהרוג ערבים ואת חובשי הכיפות השחורות והשטריימלים לא מעניין כלום חוץ מלהתנהג בדיוק כמו בקריקטורות נאציות. 800 מיליון השקלים שעברו אתמול למוצצי הדם, בנוסף לעוד מיליארדים בכספים קואליציוניים, מסמנים את הסוף. זה כבר לא בר תיקון. יש כאן שני עמים וזה לא יגמר בהפרדה שקטה. כמו בארצות הברית, בסופו של דבר העבדים יתקוממו וזה יהיה לא נעים.

מה שעדיין לא ברור לי זה איך הדברים האלה עוברים בשקט. בלשכת ראש הממשלה מסתובבים חופשי בוגדים ולאף אחד לא איכפת. בכנסת מסתובבים בוגדים שבהרמת ידם גוזרים כליה על ישראל, ולאף אחד לא איכפת. מספיק שצועקים “השמאל” ו-“איפה הייתם בהתנתקות”, קלמן ליבסקינד מקשקש במוח על מנתח שאמנם הוריד לך שתי עיניים ויד והרג את סבא שלך, אבל מי יכול להחליף אותו עכשיו כשיש לך ניתוח הסרת אפנדציט והאקונומיקה האנושית בערוץ 12 מכשיר כל שרץ כי פעם רבין אמר משהו. לא משנה כמה גרוע תחת שלטון ממשלת הזדון והטבח, תחת “השמאל” יהיה גרוע יותר. מי יודע, אולי תהיה פלישה של חמאס לשטח ישראל וטילים מאיראן יורידו פה רחובות שלמים.

בינתיים, בעולם אחר, בסוף מאי יגמר חוזה השכירות שלנו ונעבור לדירה אחרת בשכירות בשכונה בה רכשנו דירה (ובעקבות החדשות שואלים פעם ביומיים “למה עשינו את זה?”). לקראת העזיבה, בעלי הדירה ביקשו לערוך בית פתוח לשוכרים פוטנצאליים. עבדנו קשה על כל חדר, כולל חומרי ניקיון קסומים שהורידו שאריות אבנית שלא הצלחתי להוריד במשך שנים. הבית נראה מצויין, אבל בשישי בבוקר, כמה שעות לפני שהם הגיעו, ראינו נוצות מפוזרות ברחבי הבית. פתאום התגלתה ציפור ליד הדלת, יושבת בפינה. חשבתי שהחתולים טיפלו בה והיא ז”ל, אבל כשהתקרבתי לתפוס אותה היא התחילה לזוז. פיניתי אותה למרפסת, אבל היה נראה שהיא פצועה ולא הצליחה לצאת משם, מה שהיה מוביל למותה הוודאי ע”י החתולים. שוב נאלצתי לתפוס אותה ולשחרר הפעם ברחוב, בתקווה שהיא תוכל להחלים. את הלכלוך שהיא עשתה נאלצנו לנקות ממש עד לרגע שהגיעו האורחים.

הביקור עצמו עבר בהצלחה, ונראה שהם מצאו כמה שוכרים פוטנציאליים. היה משעשע לראות איך הם מסננים כל מי שהראה אפילו רמז קטן לזה שיעשה בעיות, כמו מישהו שאהב לדבר בקול רם ולזרוק מושגים שמראים שהוא מבין בדברים או מישהי שהגיעה לחפש דירה לבת ה-18 שלה (זו דירת 5 חדרים ענקית, למה בדיוק בת 18 צריכה כזו דירה?). כשלא היו שוכרים פוטנציאליים, הם חלקו סיפורים על קבלנים והדרך המהנה שעוד מחכה לנו בהמשך הבניה. לא יכולים לחכות.

יום טוב.
שלכם,
nadavs