בוקר טוב לכולם!

השבוע הנוכחי נפתח בניסיונותיו של השמוק הדמנטי לייצב את יכולתו למצוץ את כספם ודמם של אזרחי ישראל לשנתיים הקרובות. כדי לעשות זאת, הוא מנצל את האנטומיה של הליכודניקים שנראים כמו בני אדם, אבל בפועל יש להם פחות עמוד שדרה מרכיכות. הפעם הגיע תורו של גדעון סער. הוא כנראה הבין שהניסיון של מפלגה עצמאית לא הצליח והחליט להפוך לעמיר פרץ, כלומר למות פוליטית עם התואר “שר”. בינתיים, לפי תירוצים שנתנו לנו פה, חשד של חלק מאנשי חיזבאללה בביפרים השאיר את גלנט בתפקיד ועשה לסער את האפקט הידוע של מו”מ עם הדמנטי וסביבתו – מריחת זמן, ירידת ערך והפיכה לשרוף בשני הצדדים.

ולמה צריך להזיז את גלנט? כדי לתת למגזר הפריווילגי ביותר בישראל את מה שהוא דורש: פטור מגיוס ופטור מהמציאות. גלנט מסרב לקדם חוק פטור לחרדים ובעקבותיו יבואו עוד כמה ח”כים שינסו לדמות עמוד שדרה. מכאן הדרך של יהדות התורה מחוץ לממשלה תהיה קלה ופשוטה (ש”ס לא יעזבו גם אם ביבי יעבור אצלם בבתים ויפזר בייקון ושרימפס). עזיבת הממשלה עלולה להוביל לבחירות ובחירות עלולות להוביל את הדמנטי לכלא ואת אשתו לפסיכיאטר המחוזי. מזל שתמיד יש דרכים להנדס את המציאות כך שתתאים לרצונות של משפחת הפשע הזאת.

ומה קורה כשלא מגייסים חרדים והמילואימניקים נשחקים כבר כמעט שנה? מחזירים לשירות את מי ששוחרר. אתמול קיבלתי סמס מרגש מסא”ל כלשהי שמודיע לי על כוונת הצבא לבטל את הפטור שניתן לי בעבר ולהחזיר אותי לשירות מילואים. קיבלתי את ההודעה בשמחה כאילו הודיעו לי על הצורך בעקירת כל שיני הבינה ללא הרדמה ומיהרתי למלא את הטופס שקושר בהודעה כדי להסביר למה אני לא יכול בשום אופן לחזור למילואים.

מעבר להסבר קורע הלב שצירפתי (הסבר אמיתי, כן?), יש גם סיבה פרקטית: אין לי איך לעזור לצבא. התפקיד שלי, למיטב ידיעתי, בוטל. היכולת שלי להחזיק ולהשתמש בנשק בקושי היתה קיימת בשירות הסדיר, ובטח שלא קיימת עכשיו אחרי יותר מ-13 שנה שלא נגעתי באחד. ההשכלה שרכשתי אחרי השחרור לא ממש תועיל לצבא ללא שירות ארוך יחסית. אלא אם רוצים להחזיר את התפקיד שביצעתי בסדיר, אין לי מושג מה רוצים ממני עכשיו. בכל מקרה, אני לא מתכוון לבצע תפקידי אבטחה או לצאת מגבולות מדינת ישראל שלא דרך נתב”ג. יש גבול לכמה שאני מוכן להסתכן עבור ממשלת ישראל, ובטח עבור הנוכחית.

יום טוב.
שלכם,
nadavs