לעשות דווקא

צהריים טובים לכולם!

אנחנו כמעט חצי שנה מפרוץ המלחמה ונראה שהביביזם חזר לעצמו במלוא הכוח. היו כאלה שהזהירו מראש, אבל הראש מסרב להאמין שאנשים יכולים להיות כ”כ סתומים. ועם זאת, תופעת “להכניס לסמולנים” חזרה, ובגדול. ניתן לתמצת את התופעה בצורך “לעשות דווקא”, בלי קשר להשלכות. המטרה היא לא לשפר משהו או להציע חיים טובים יותר, אלא לדאוג של”שמאל” יהיה לא נעים. זו המטרה של ממשלת הזדון, זו המטרה של קואליציית הטבח וזו הגישה של המון אנשים שמסתובבים ביננו, נראים נורמליים לחלוטין, אבל אם מאירים להם באוזן ימין אפשר לראות אור דרך אוזן שמאל.

לאט לאט הטמטום הזה מתרחב גם למי שמגדיר את עצמו ימני והמוח שלו לא ננשך על ידי שרה. המחאה אתמול, למשל, גרמה לאנשים “לצופף שורות” ולהגיד את המשפט הקסום “אבל מה האלטרנטיבה???”. ובכן, כל אדם שהוא לא ביבי יכול להיות אלטרנטיבה. כל אחד. חוסר היכולת שלו לקבל החלטות ומריחת הזמן האינסופית שלו, בניגוד להיגיון של מלחמות בישראל שצריכות להיות קצרות, הן ככל הנראה אחת הסיבות שסינוואר בחר את אוקטובר האחרון למתקפה. חיים לוינסון מהארץ תיאר את זה יפה כאן.

למרבה הצער, נראה שהמקום אבוד. לחצי מהאוכלוסיה איכפת רק שלחצי השני יהיה רע, וחמישית מתוך החצי הראשון בקושי יודעים שפרצה כאן מלחמה. גם למי שאמור להיות “אופוזיציה” (או לפחות האופוזיציה בתוך הממשלה) נתקע בגרון רמקול שמנגן קומביה ומגנה כל הזמן “קיצונים משני הצדדים”. כרגיל, לוקחים אירוע אחד מתוך הפגנה וצובעים איתו את כל המפגינים. אצל עושי הדווקא המפגינים כבר מכונים נוח’בות, כנראה כי נסראללה עדיין לא החליט להפעיל את רדוואן.

חייבים ללכת לבחירות כמה שיותר מהר, אבל למרבה הצער נראה שהסיכוי לכך הולך ופוחת בכל רגע. סער מלמל משהו על ינואר 2025, כאילו ישראל בכלל תשרוד עוד שנה עם הפסיכופת הזה בראשה. גנץ ואייזנקוט עזבו את חללית האם כבר מזמן ולמצוא בקואליציית הטבח מישהו שלא נסחט או נהנה מהמצב הנוכחי זה קל כמו למצוא חיידק שמקיף את הירח. נותר, אם כך, לבקש מנסראללה והאיראנים העצבניים: תשאירו את נתב”ג פתוח.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

5 מחשבות על “לעשות דווקא”

  1. היום גם גנץ סוף סוף קרא לקבוע תאריך לבחירות… אולי הוא קורא אצלך בבלוג.
    אבל המצב באמת מדכא

    1. סביר להניח שגנץ ראה סקרים שהראו שהוא מתרסק כי הוא נשאר בממשלה ו*לא* דורש בחירות.

  2. הבעיה היא שמי שמנהלים את המדינה הם פוליטיקאים שיותר דואגים לשרידותם הפוליטית מאשר לצדק או לתושבים. אני מניחה שגנץ / אייזנקוט / סער מבצעים סקרים והם מחליטים לפיהם.

    אם הם היו דואגים למדינה, הם פלוס יהיר לפיד היו מתאחדים למפלגה אחת כדי ליצור גוש חוסם ולהעמיד בראשה את מי שהכי ראוי (כנראה איזנקוט בשלב זה) ודוחפים לבחירות. אבל כשכל אחד מהם שואף להיות ראש ממשלה בעצמו בכל מחיר, זה לא יקרה וגורם לנזקים איומים למדינה.

    1. ברור שלזה הם דואגים, איזה כישורים אחרים יש להם? רמטכ”לים נכשלים קשות באזרחות ולעסקני הליכוד לרוב אין ניסיון תעסוקתי מלבד ליקוקים.
      nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה