תירוצים בלי סוף

צהריים טובים לכולם!

כשאני לבד ברכב או לבד במשרד אני נהנה להקשיב לפודקאסטים שונים. אחד מהם הוא הפודקאסט של נדב פרי, שבימי רביעי מארח כמה אנשים למהדורת מוסף שבה מדברים על החדשות מהשבוע האחרון. לפני שבוע התארח שם בין היתר ישראל כהן, כתב קול ברמה. אחד הנושאים שעלו הוא המחסור בחיילים שצה”ל טוען שיש לו ובגללו הקדימו את הגיוס של מי שנמצא כרגע במכינה או שנת שירות (הנה עצה חינם לצה”ל: לסגור את המכינות ושנות השירות, ימנע את הכותרות הרעות בנושא). מכאן עלה הנושא של גיוס חרדים, שמהם יש כמה אלפי בוגרים בכל שנה שנהנים מפטור מגיוס.

הדקות הבאות בפרק הקפיצו לי את הפיוז, וזה בתור תומך (לשעבר, לצערי) בצבא התנדבותי. לא היתה לו שום תשובה. מיד עלו שם כל התירוצים הרגילים: “אבל מה יגיד גדעון לוי?”, “אבל ישיבות ההסדר” ושלל התפתלויות מטופשות שמנסות להסתיר את התשובה האמיתית: “לא בא לנו”. גם בדיוני טוויטר בנושא תמיד יש הפצת האשמות לכל עבר: “אבל הערבים”, “אבל גם בתל אביב יש משתמטים”, “אתה היית מתגייס לצבא חרדי?” ושאר דברי הבל. פשוט אין תשובה לפריבילגיה הזאת מלבד לחץ פוליטי, טעות ענקית של בן גוריות וטעות קטסטרופלית של בגין.

עוד תשובה נפוצה למי שעוסק בנושא היא “זה שיח מפלג” או “זה שיח שמפיץ שנאה”. ברור, ברור. הציבור הפריבילגי ביותר בישראל מומחה בזיהוי פילוג ושנאה, בטח עם חומרי לימוד אנטי-חילוניים שדולפים מדי פעם מבתי הספר. אחרים אומרים ש”בגלל השיח הזה החרדים מתרחקים מהציבור הכללי”. זה, כמובן, בולשיט. בנט ולפיד הלכו על ביצים ליד החרדים, גנץ חיזר אחריהם במרץ, והתוצאה היתה כלום ושום דבר. כל הסדר בנושא יצטרך להיסגר בלעדיהם, מעל הראש שלהם ועם אכיפה רצינית. לצעקות השבר על הפגיעה בהלכה, נצטרך טומי לפיד בן זמננו שיגיד להם “תקפצו לנו”.

ולסיום, השבוע קיבלתי הודעה מהאחראים על ההדרכות לבחירות שבגלל הזמן הרב מאז ההדרכה, יש לעבור הדרכת רענון. לשמחתי הרבה מדובר בזום שדורש נוכחות בלבד, אבל זה עדיין שעה וחצי של קשקושים מעצבנים. לא נורא, העיקר שכבר ישלחו שיבוץ.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

9 מחשבות על “תירוצים בלי סוף”

  1. מזדהה מאד, לא חסרים נושאים ביום יום שמקפיצים לי את הפיוז. בכלל, בשנה האחרונה בפרט ובמיוחד בחודשים האחרונים מאז השבעה באוקטובר. מהפח אל הפחת

  2. הם מרבים לומר שהחרדים מתנדבים לזק”א. אלא מה, אף אחד מהם לא חוזר בארון לאימא שלהם. ובניגוד, על הצבא חל חוק שירות חובה לאומי ולא חוק ההתנדבות. בבתי חולים עומדות זקנות חביבות מתנדבות מעזר לציון, שמחלקות עוגות ועוגיות. לא ראיתי שם אף פעם חרדי בגיל גיוס חובה ומילואים.

    1. ההתפארות בהנדבות לא עושה עלי רושם. בחו”ל אוספי הגופות לא מתנדבים ועדיין אין גופות ברחובות.
      nadavs

  3. אני תמכתי ועודני תומכת בצבא מקצועי. אפשר לגייס את כולם לשלושה חודשים טירונות במסגרת סוף י”ב (כולל חרדים) וללא נשים אאכ מעוניינות, ואז להציע רק למתאימים להישאר תמורת שכר כמו בצבא ארהב. זה יחסוך מלא כסף, יאפשר חיילים מקצועיים ולא רק גיבורים, וביום פקודה כולם גם ככה יתייצבו.

    התירוצים מפגרים אבל האמת פשוט לא מסוגלת להיתפס בראש של אדם חילוני – הם יודעים שזה יבולל אותם בציבור הכללי ולא מעוניינים בזה, וחבל, כי
    הם האוכלוסיה הכי פחות מפונקת ופחדנית שיש פה.
    חוץ מזה, אם הם מתגייסים, שליש מהחיילים יהיו חרדים ואז הצבא יהיה שחור והליברלים החילונים שונאים את הרעיון. אף אחד לא רצה ולא רוצה לגייס אותם. סתם פוליטיקה עלובה כל הכותרות האלה

    1. “הם האוכלוסיה הכי פחות מפונקת ופחדנית שיש פה” – יש לי רק תגובה אחת לזה: חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח.

      מדובר באנשים שלא מעוניינים להתאמץ עבור אורח החיים שלהם, לא מוכנים ללכת לצבא ובוכים בכל פעם שמשהו מתנגש עם האמונה שלהם. נו באמת.
      nadavs

      1. מדובר באנשים שמגיל 14 גרים בפנימייה, ישנים במיטות קומותיים, אוכלים חרא של אוכל, קמים לתפילה בשעה 07:00 כולל בשבת, וה”סדר” נמשך עד שעה 22:00 עם שעתיים הפסקה.
        גם בפנימיות וגם בבית יש להם אפס פרטיות ואפס מותרות. 99% מהיום שלהם קבוע להם מראש. ובגיל 18 מחתנים אותם ומצפים מהם להביא מיליון ילדים.
        אלה אנשים שבשביל לא להתגייס הולכים מכות עם שוטרים
        בשביל לחיות באורח החיים שלהם, מוותרים על מותרות ורמת חיים טובה שיכלה להיות להם בקלות.
        ויש להם 100% משמעת. מה שהרבנים שלהם אומרים הם עושים בלי שאלות ולא משנה כמה זה קשה או לא מקובל עליהם.

        יש לי ביקורת רבה על אנשים שמסרו את המפתחות לחיים שלהם לרבנים ופוליטיקאים, ובלי קשר, לאנשים שחיים על חשבון אחרים (ופה צריך להכניס רשימת אוכלוסיות ארוכה מאוד שהחרדים לא בהכרח מובילים בה, אבל אין ספק שגם חלק ממנה).

        יחד עם זאת, לא ברור איך אתה לא רואה את המסירות שלהם לדרך שבחרו בה, ואיך אתה מספר לעצמך שהם לא מתגייסים בגלל פחד להיפגע פיזית או מתוך פינוק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה