תסמונת אוסלו

לילה טוב לכולם!

בימים האחרונים נראה שביבי עבר למצב דמנטי לחלוטין והתחיל למלמל על אוסלו. האמירה שלו על כך שבשבעה באוקטובר נהרגו אנשים כמו בשלושים שנות אוסלו מעלה חשש רפואי כבד לגבי מי שאמור להיות ראש ממשלת ישראל ועבור הקהל שלו ששומע “שמאל” או “אוסלו” ומתחיל לפרכס. זו כל המשמעות. הוא מכוון לאנשים שלא קיימת אצלם היכולת של חשיבה ביקורתית ובכל פעם שהם שומעים “אוסלו” או “השמאל” ישר מתחילים לנבוח “ומי יחליף אותו??? מי??? עבאס???” ובכך תורמים לאפקט היד הרועדת בקלפי. אחרי הכל, עם קצת חשיבה אפשר להגיד במקום זה “רגע, הוא טוען שהצליח ביום אחד להשיג יותר קורבנות מבשלושים השנים האחרונות?”. מזל שרבין לא מתמודד.

בזמן שביבי נמצא בקמפיין בחירות מלא, סמוטריץ’ פועל למען המגזר הערכי בעיני עצמו ודואג לרפד אותו בערכים חיוביים במיוחד של שקלים. ניפוח התקציב של המשרד למשימות לאומיות, שהוא פשוט צינור כסף לעסקני הציונות הדתית, הוא לא פחות מביזה באמצע מלחמה. אפשר לצרוח עד מחר על “המגזר התורם” ועל הפוריות של אורית סטרוק (יש לה ארבעה בנים במילואים וארבעה חתנים במילואים! וואו! כמה ביציות תקינות!). כל התרומה הזאת מתכווצת כשהיא מגיעה עם שוד של שאר האוכלוסיה.

החוצפה הענקית בתקציב שייכת כרגיל לחרדים, שגם דואגים להתחמק מהשירות (ולא כדאי להתבלבל מגיוס היח”צ של המסלול המיוחד, זה חסר משמעות) וגם דואגים לנפח את תקציבי בתי הספר המפלגתיים שמגדלים דורות של בורים שיודעים לחפש את האותיות הנכונות בבחירות. הקשקוש של ביבי ומגלגלי העיניים על המורות החרדיות ועל כך שילד חרדי הוא לא חצי ילד הוא אחיזת עיניים. אם הורי הילד החרדי רוצים שהמורים שלו יקבלו תקציב מלא, שישלחו אותו לבית ספר שמלמד מיומנויות חשובות לחיים. אם המורות החרדיות הקדושות רוצות לקבל משכורת לפי תוכנית אופק חדש, הן צריכות לעמוד בתנאים של אופק חדש, כמו, נגיד, תואר אקדמי. החוצפה והביזה של התקציב שעבר ועתיד לעבור שוברת שיאים, וכולי תקווה שממשלת הביזה והביזיון הזאת תעוף מחיינו כמה שיותר מהר.

ולסיום, אם אפשר לערוך בחירות לרשויות המקומיות בשלושים בינואר, אפשר לקיים בחירות לכנסת בעשרים ושישה במרץ. זה הזמן למצוא כמה אנשים עם רמזים לביצים ולפזר את הכנסת. ביבי גם ככה כבר בקמפיין, לפיד הצטרף גם (הסימן המסגיר שלו הוא אמירות סותרות בהפרש של שבועיים) ואפילו מיכאלי כבר הבינה שהעסק גמור. הגיע הזמן להפוך את זה לרשמי. זה אפשרי לוגיסטית וזו חובה מוסרית לכל הנופלים. אסור שהדמנטי האפס יהיה ראש הממשלה ביום הזיכרון. זה יהיה כתם אדיר על היום הזה, הרבה יותר מהפרובוקציות הקלות של השנה שעברה.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

2 מחשבות על “תסמונת אוסלו”

  1. הלוואי שיימצאו בקואליציה 5 אנשים טובים שיעזרו לנו להפיל את הממשלה הזאת. אבל יש בקושי ש-3 מועמדים וגם הם לא מעזים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה