לרוץ לספר לחבר’ה

בוקר טוב לכולם!

מדינת ישראל כולה הלכה לישון אתמול במתח לקראת עסקת החטופים שהיתה אמורה לצאת לפועל היום. בגלל שבשני הצדדים עומד בראש הנוכל הגדול ביותר שיש לאותו צד להציע אבל רק בצד אחד אותו נוכל הוא גם הנושא ונותן הגרוע ביותר בעולם, העסקה נדחתה כי בחמאס פתאום נזכרו בעוד כמה תנאים וגם חיזבאללה החליטו שהם חלק מהעסק. הפסטיבל התקשורתי נאלץ לעצור לרגע להתארגנות מחדש וצה”ל החליט לנצל את ההזדמנות למטח כבוד משלו וחיסל כמה אנשי חיזבאללה בו זמנית. בתגובה, זכינו להכיר המון ישובים חדשים בהתראות פיקוד העורף לפני כשעה.

בספרים שיכתבו על המלחמה הזאת יוקדש פרק שלם למסיבת העיתונאים ההזויה של אתמול. איך לעזאזל רצים ומספרים לחבר’ה על הסכם שתלוי בגירוד בעין של סינוואר באותה שניה? מדובר בפסיכופת רציני שדואג רק לעצמו וברור מראש שהוא יעשה הכל כדי למרוח את הזמן. אחרי הכל, את ביבי אנחנו מכירים לא מאתמול וסינוואר הוא התאום שלו מבחינת התנהלות פוליטית. ההבטחה של חזרה למלחמה אחרי עסקת החטופים כתובה על הקרח. סינוואר ינסה למרוח עוד יום ועוד שעה (מוכר מאיפהשהו?) עד שחמאס וחיזבאללה יוכלו להסתדר כמו שצריך למכת פתיחה מחודשת. לשני הצדדים בעסקה יש אפס אמינות, אבל צד אחד אחראי על הביטחון שלי ועליו אני ממש לא סומך.

בינתיים בצפון ממשיכה ההפקרות. חיזבאללה יורים טילי נ”ט ומרגמות על בסיס כמעט שעתי, התושבים מפונים ולא ברור אם יש תוכנית כלשהי לאכיפת החלטה 1701. ולא, מכתב של אלי כהן זו לא תוכנית, זו בעיקר אתנחתא קומית. גלנט איים שברגע שנסראללה יעבור את הקו האדום נשמע שצה”ל תקף בביירות. בינתיים נחצים כל יום קווים חדשים, אבל הם כנראה כחולים, ירוקים ורודים וצהובים. בשביל הקו האדום האמיתי נצטרך לחכות לקורבנות בשר ודם.

יום טוב.
שלכם,
nadavs