סליחות לתשפ”ג

צהריים טובים לכולם!

יום כיפור עוד מעט מגיע, המצור האווירי על ישראל תיכף מתחיל ומסיבת הפרוטוקולים לרגל חמישים שנה למלחמת יום כיפור בעיצומה. כמדי שנה, גם בתשפ”ג יש כמה אנשים שחייבים לנו סליחה, ולמי שלא חי במערה בשנה האחרונה, ברור שמדובר ברשימת סליחות ענקית. אחרי הזוועה שעברנו בתשפ”ג, לאף אחד ברשימה הזאת אין מחילה.

הראשון הוא ביבי, המחולל והמאפשר של כל השנה הזוועתית הזאת. במקום לנצל את רגעי הצלילות שלו כדי להכריז על פרישה, הוא נתן צ’ק פתוח לכל מופרעי החברה הישראלית לבזוז כמה שהם רוצים ולהרוס כל מה שנבנה כאן. האיש מחולל רעש בעוצמות בלתי נסבלות, דואג להשמדה שיטתית של כל מה שמסביבו ומנסה לבצר את שלטון האפסים שלו בכל דרך. רק על הגזלייטינג הנורא ומניפולציות המחשבתיות שהוא מעביר את הציבור כאן מגיע לו ללכת לכלא. כל קרדיט שאולי איכשהו הגיע לו פשוט נמחק בשנה האחרונה והוא תפס את המקום הראשון ברשימת ראשי הממשלה הגרועים ביותר. את הנזק שהוא גרם רק בשנה האחרונה יקח שנים או אפילו עשורים לתקן, אם זה בכלל יהיה אפשרי בלי מלחמת אזרחים.

הבאים בתור הם רוטמן ולוין, צמד הביריונים שהחליטו שהצרה הכי גדולה בישראל היא בית המשפט העליון ולמען “תיקון” מה שהם תופסים כעוול החליטו להקריב את כל השאר. בכל פעם שהוא פותח את הפה, רוטמן מוכיח שאסור לתת לו סמכות לכלום ושמדובר באדם עם רגשי נחיתות נוראיים. לוין מוכיח בדיבוריו שהוא פסיכופת עם שאיפות דיקטטוריות רציניות. אחרי שהסאגה הנוראית של ההפיכה תיגמר, שני האנשים האלה צריכים להיות על הברכיים ולהתחנן שמישהו בכלל יסתכל לכיוון שלהם.

אחרי צמד הפסיכים מגיעים שאר חברי הליכוד, אנשים שמכרו את עמוד השדרה שלהם תמורת אשליה כלשהי שלמישהו מחוץ למשפחה הגרעינית איכפת מהם. חבורה כזאת של סמרטוטים קשה למצוא אפילו במחלקת הניקיון בסופר. האנשים האלה מוכנים למכור גם את הילדים שלהם בשביל עוד כמה קולות בפריימריז, כדי לא להיתפס כמי שיוצאים נגד המנהיג העליון. אפילו הליכודניקים השרופים לא יסלחו להם על החורבן של המותג.

מתקרבים לסיום, והפעם מישהו שאמור להיות בסדר: הנשיא הרצוג. לרוב מדובר באדם פרווה שאי אפשר להיפגע ממנו, אבל הנזק שעשה השנה, עם הניסיונות להלבין את ביבי ולהביא “פשרה” שהיא בעצם חצי דיקטטורה, הוא בלתי נסלח. הגישה של “למצוא את נקודת האמצע” נוצלה היטב על ידי הפסיכים של ביבי שלקחו צד אחד לקיצון ובוז’י נפל בפח שוב ושוב. אפילו כשהבטיח להגיד מי אשם בכישלון השיחות הוא לא הצליח. אם נשאר לו קצת יושר פנימי הוא יתפטר ברגע שתתחלף הממשלה.

ולסיום, כל מי שאפשרו במחדלם את ניצחון קואליציית הזדון, למרות שמדובר בכלל על דברים שנעשו לפני תשפ”ג: נפתלי בנט ורשימת תוקעי הסכין בגב שהביא איתו לכנסת. איימן עודה ואחמד טיבי שמנסים להצטדק אבל בפועל תרמו לנפילת ממשלת השינוי. וכמובן, מרב מיכאלי שבטמטום אינסופי נתנה לקואליציה מרווח נשימה ענק ועד היום מכחישה שיש לה קשר לנושא. מעולם לא היתה הצדקה כ”כ גדולה לעריפת ראש במפלגת העבודה. אין שום מחילה על המעשה הנפשע הזה.

צום מוצלח לצמים ובהצלחה לכל השאר. מקווה שבשנה הבאה נוכל לסלוח למי שברשימה.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

5 מחשבות על “סליחות לתשפ”ג”

    1. ברור, לכל אחד יש רשימה אחרת. פשוט הייתי צריך לסיים במשהו, אחרת זה היה אינסופי.
      nadavs

  1. לא מתאים לך לכתוב רשימת נאצה אמוציונלית בלי אף נימוק.
    אני יכולה לחשוב על כמה ראשי ממשלות שעשו נזק פי אלף מביבי, למרות שאני לא מחסידיו.

    בן גוריון, שהשתית את המדינה על יסודות הסוציאליזם האפרטוניסטי וסימם את החרדים לדורות על חשבון כולנו.
    הנזק הסוציאליסטי הוא הגורם מספר אחת לכך שכל מפלגת שלטון ולא משנה מימין או משמאל, לא יכולה לקבל פה החלטות מיטיבות עם המדינה.

    ואז גולדה, שהביאה לנו את מלחמת יום כיפור עם 2700 הרוגים והגדילה את המגזר הציבורי והסובסידיות (כולל לחרדים כמובן) לשיא חסר תקדים.

    בגין, שהוסיף בגאווה את צ’חצ’חי מגיע-לי למצבת עובדי המדינה והפך אותה ממאפיה משכילה למאפיה נוסח כלא מעשיהו.
    בנוסף הוא נתן למצרים את סיני תמורת שביתת נשק עויינת (“שלום”) אחרי שמצרים הפסידו במלחמה הכי מדממת שידענו. הוא גם הניח את הבסיס לאוסלו בקמפ דיוויד, ולקינוח הכניס אותנו ללבנון. אז החליט לא לנהל את המדינה בכלל והסתגר בביתו (למשך שנה!) עד שפרש.
    שווה להזכיר גם שהגדיל עוד קצת את הממשלה והשאיר אותנו עם 400% אינפלציה שכמעט מוטטה את הכלכלה לחלוטין. בזה אשם כמובן גם שמיר שירש את הזוועה ולא הבין את היקפה.

    רבין, ששיחד את החרדים בכספי ציבור יותר מכל מנהיג אחר כדי שיוכל, ברוב דחוק של 61:59, להשליט ולחמש ארגון טרור על 25% משטחי ישראל, מה שהביא לרציחתם של למעלה מ-1000 אזרחים יהודים ופי עשרה מזה אזרחים ערבים, ועוד 2 מיליון ערבים שאיבדו בין לילה את מעט החירות שהייתה להם ואת מטה לחמם.

    כל זה (מבלי לגרוע ממעלותיהם של הנ”ל) בהחלט מביא אותי למסקנה שביבי והשנה הנוכחית הם לא הכי גרועים שהיו פה. בפירוש לא.

    החטא הכי גדול של ביבי זה לא לפנות את הכיסא לאחר שנהיה ברור שהמחיר להישאר עליו עולה על התועלת למדינה, אבל בינינו מנהיג לא מפנה את כסאו כל עוד לא קם מנהיג אחר, ועם כמה שאינני שבעת רצון מהממשלה הנוכחית, לא קם לו מתחרה בינתיים לצערי.
    לא ברור למה, אבל מימין ומשמאל הטובים שבפוליטיקאים לא מתיימרים בינתיים לקחת את המושכות באמת.

  2. המלחמה הזו היא נזק מצטבר של כל השנים, כל הטעויות, כל ההומאניות שלנו שעלתה לנו ולאויב באבידות גדולות, ובעיקר של ההתעסקות בפוליטיקה קטנה מכל הצדדים.
    לא טענתי שביבי קדוש אלא רק שהוא לא הכי גרוע ואני עומדת מאחורי זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה