עולים על הפסים

לילה טוב לכולם!

היום נעשתה היסטוריה בישראל. סוף סוף, אחרי 75 שנות עצמאות, מדינת ישראל התקדמה למאה העשרים עם רכבת קלה ותחתית במטרופולין החשוב ביותר שלה. מכיוון שמדובר באוגוסט ויש מיליארד ילדים חסרי תעסוקה, כל ההורים באיזור קפצו על המציאה כאטרקציה תיירותית (כמו שהיה ברכבל בחיפה). גם אנחנו מתכננים להשתמש ברכבת בשבוע האחרון של אוגוסט (כשאין גן), אבל עד אז ניתן לשאר תושבי גוש דן לבדוק אם הבלימות מתבצעות כמו שצריך.

למרבה הצער, נראה שאי אפשר להעביר שום יום היסטורי בלי צ’אוצ’סקו הדמנטי המקומי שבגללו סגרו את תל אביב, כדי שחלילה מקור האנרגיה הישראלי לא תיאלץ לשמוע את המחאה. הקטר עצמו הלך להסתפר, כי אם אפשר לתקוע לאנשים אצבע בעין, אז למה לא. לבסוף הגיע השיא הגרוטסקי עם הפרוקטולוגית הלשונית שהגיעה, למרבה הצער, לתפקיד שרת הג’ובים בתחבורה ותדאג לכך שזו הרכבת האחרונה שתיסע בתל אביב. זה הזמן לדאוג למקורבים בפריפריה שמשום מה דחוף להם מאוד להגיע מקריית שמונה לאילת. לא שזה יקרה אי פעם, אבל דיבורים זה בחינם.

מעבר לפתיחת הרכבת, שהיתה הנושא החיובי היחיד השבוע בחדשות, זכינו גם לראות מה קורה לחרדים כשהם מגלים שמתחו את החבל יותר מדי. אחרי יותר מדי הערות לנשים לגבי נוכחותן במרחב, הגיעה תגובת הנגד. עליהום ענק בנושא, כולל תקרית האוטובוס שעזרה להם להרגיש קורבנות כמו שהם אוהבים. נראה שעידן זכויות היתר מתחיל להיגמר והם יצטרכו להסתגל לזה. אם יעבור חוק הגיוס שהם רוצים, ובמיוחד אם יעבור השיקוץ של חוק יסוד: לימוד תורה, החרדים יאלצו גם להתגייס לצה”ל כדי למלא את השורות. אם הצבא חושש ממילואימניקים שמפסיקים להתנדב, כדאי לו מאוד לחשוש מעריקות המונית של מלש”בים. יש גבול לכמה שהציבור הליברלי מוכן לספוג וממשלת החזירים ומצביעיה החצופים יגלו זאת בקרוב.

ולסיום, אחרי יותר מדי מערכות בחירות שדחו את הצינון, סוף סוף הגיעה ההזדמנות לעבוד כמזכיר בבחירות. הצינון נגמר בתחילת מרץ (יותר נכון בסוף פברואר) ואיתו נפתח עולם חדש של הזדמויות לעבוד בקלפי – לא כעציץ דקורטיבי ביום וסופר קולות בלילה, אלא כבודק תעודות זהות ביום ועציץ דקורטיבי בזמן ספירת הקולות. לאחר שגיליתי על האפשרות נרשמתי מיד באתר משרד הפנים ואז… לא קרה כלום. מסתבר שמדובר במערכת משוכללת במיוחד ששולחת מייל אישור כמה ימים אחרי ההרשמה ומשאירה את הנרשם מבולבל.

בסופו של דבר קיבלתי גישה, ביצעתי את הלומדה (המושקעת, באמת) וקיבלתי מאה במבחן (עם שאלות רציניות, כל הכבוד למשרד הפנים. לוועדת הבחירות המרכזית יש הרבה מה ללמוד). ביום ראשון קיבלתי טלפון מהעירייה שבו הוזמנתי לריאיון. בשלישי התקיים הריאיון עם מנהל הבחירות ונשאלתי שם על הניסיון שלי (ארבע מערכות בחירות לכנסת), תפקידי בחיים, ו”מה אני מביא לתפקיד” (ניסיון. וגם סדר וארגון, כמובן). לאחר מכן היתה שאלה “מקצועית” (להסביר את נוסחת האיזון) ולבסוף קיבלתי הזמנה להדרכה פרונטלית בספטמבר. עם קצת מזל, אוכל לנצל את יום השבתון להרוויח קצת כסף להשקעות (ותודה לדמנטי שבזכותו הדולר טס לשמיים וכל שקל קונה פחות מניות). עם עוד קצת מזל, ישלמו לי גם על סיבוב שני. עכשיו רק נשאר לראות מי לכל הרוחות מתמודד אצלי בעיר.

יום טוב.
שלכם,
nadavs