מאוחר מדי

בוקר טוב לכולם!

המחאות נגד ההפיכה המשטרית עולות שלב והופכות לחסימת כבישים יומיומית. באופן לא מפתיע, זה מוציא את חברי הקואליציה מדעתם. אחרי שנה וחצי בה מיררו את חיי הקואליציה הקודמת בהפגנות מחוץ לחלון, כולל קללות נגד ילדים, פתאום נורא קשה להם כשמפגינים מחוץ לבית שלהם וחוסמים כבישים. הצרה האמיתית כאן היא חסימת הכבישים. אחרי טיפול מוצלח של המשטרה בנושא בתקופת ההתנתקות (או אולי בעקבות הצעקות שהם חטפו על כך), המשטרה הפכה לאימפוטנטית לחלוטין בנושא. החלוצים היו הנכים שסלחו להם כי הם “מסכנים”, משם הם המשיכו לחסימות של מסילות רכבת וחסימה של נתב”ג (מצלצל מוכר?) וכשראו כי טוב, כל מי שחשב שנעשה לו עוול החליט שהכביש הוא מדרכה. להט”בים, אתיופים וותיקי המשטרה שרצו עוד פנסיות. כולם חסמו כבישים והפכו את חיינו לסיוט.

ניצב אשד, שנאם שלשום על הדחתו הפוליטית, אמר שיכלו למלא את המיון של איכילוב בכל הפגנה ובחרו שלא. זה כמובן קשקוש. אחרי פעם אחת כזאת המסר היה נקלט היטב. אם היו ממלאים את תחנת המשטרה אחרי הפגנת הנכים הראשונה, אולי כל הבלאגן הזה שמלווה אותנו כבר שמונה שנים היה נמנע. מי שיורד לכביש לבד צריך לדעת שהוא מסכן את חייו. מי שיורד לשם במסגרת קבוצה שמפגינה צריך לדעת שהוא מסכן את חירותו. יש דרכים נהדרות לשגע את מקבלי ההחלטות, כמו הפגנות מחוץ לבית שלהם. נראה שזה עושה עבודה מצויינת. עזבו את שאר הציבור במנוחה.

בגזרת הבנקים גם חלה התקדמות. החשבון המשותף בדרכו לעבור באופן מוחלט (אחרי קצת בכי והצעה די עלובה מכיוון בנק הפועלים). את החשבון האישי אני עדיין מתקשה להעביר בגלל הערבות שנתנו לבעל הדירה. ביום רביעי נסעתי לסניף המקורי כדי להחזיר להם את כתב הערבות המקורי (אחרי שהצלחתי להשיג אותו מבעל הדירה) והם אמרו שצריך להביא גם מכתב מבעל הדירה. ראיתי אדום בעיניים מרוב עצבים. לא רק ששוב לא הכניסו אותי בזמן (והייתי ראשון בתור! בפתיחה!), גם שולחים אותי הביתה בלי כלום. לפחות הסכימו שזה יתבצע מסניף אחר. השגתי מכתב מבעל הדירה (מזל שאשתו עובדת קרוב אלי), הגעתי לסניף קרוב לעבודה וכתבתי מכתב בעצמי שבו אני מבקש שיעזבו אותי במנוחה. עכשיו רק צריך לקוות שביום ראשון הנושא יטופל ויפסיקו לשגע לי את השכל.

ולסיום, בשבוע שעבר קיבלתי מסבי רכב לאחר שהחליט שהוא לא מתכוון לנהוג יותר. העברת הבעלות התבצעה מאוד מהר (מרשים ביותר, כשהממשלה רוצה היא יכולה) וביטוח (די יקר, משום מה) נסגר כבר מראש. כל מה שנשאר הוא להשיג כיסא בטיחות חדש ולעשות טיפול. בשביל הטיפול הגעתי אתמול למוסך מורשה קרוב לעבודה וכולם שאלו אותי אם השתגעתי. הרכב כבר מזמן אחרי תקופת האחריות שלו ובמוסך מורשה ישחטו אותי. אמרתי שמה שיהיה יהיה ונתתי את המפתחות. אחרי שש שעות (כי לוקח המון זמן להחליף שמן) קיבלתי חזרה את הרכב עם שתי בשורות חשובות. אחת, הנחה די משמעותית בגלל תביעה ייצוגית נגד היבואנית. השניה, שהתקלה בדלת, שחשבתי שיפשטו את עורי בגללה, היא עניין של ריקול של היצרן ותתוקן ללא עלות בשבוע הבא. לפעמים יש גם יתרונות למוסך מורשה.

יום טוב.
שלכם,
nadavs