טרגדיה כספית

צהריים טובים לכולם!

בשבוע שעבר, ביום רביעי, קרה אסון. קיבלתי את תלוש המשכורת הראשון מעבודתי החדשה. אחרי חמש שנים של מלגה נחמדה ומשכורת בדיחה, פתאום הגיעה משכורת אמיתית ועמה קטסטרופה: תשלום למס הכנסה. במשך חמש שנים לא שילמתי אפילו שקל במס הכנסה לשוד המאורגן שנקרא “מדינת ישראל” והנה, עם עליית ממשלה שמצהירה בגלוי שמטרתה היא שוד מאורגן, אני נאלץ להתחיל לשלם. טרגדיה ענקית. האסון רק מתעצם כשאני נזכר שזו משכורת על משרה חלקית. בעוד חודש או חודשיים, כשאתחיל לעבוד במשרה מלאה, הסכום שילך למס הכנסה לבדו יוכל להאכיל משפחה, ולצערי נראה שהוא יאכיל משפחה שבה האב מובטל מרצון והאם עובדת במשרה עם פריון נמוך. נקודת האור היחידה שם היא הבת שלי, שמעבר להיותה חמודה בטירוף, עוזרת להורים שלה לשלם פחות מס הכנסה. ילדים זו אכן שמחה.

ולמה המשרה החלקית? בין היתר, כי התחייבויותי לטכניון לא נגמרו. גם אחרי שסיימתי להתעסק בכל הטוב בבדיקת מבחנים, עדיין נשאר החלק הקטן של בחינה על התזה. החלק הזה הגיע היום.

אחרי שיחת הכנה עם המנחה, שכללה בעיקר הנחיות לקיצוץ מסיבי במצגת של הסמינר, הגעתי היום בבוקר לטכניון חמוש במצגת ואחרי מעבר זריז על התזה כדי שאזכר מה כתבתי לפני חודשיים. המבחן התקיים בזום, כי משום מה לאחד הבוחנים היה קשה להגיע לטכניון. אני נסעתי לטכניון בכל מקרה כדי לפנות את המשרד ממבחנים משנת 2019, וכך מצאתי את עצמי נבחן במטבחון בצמוד למדפסת (רציתי מסך נוסף כי יותר קל להציג ככה, והמסכים בחדרים מתחברים למחשב עם טכנולוגיה מתקופת בר כוכבא).

בהתחלה המנחה דיברה עם הבוחנים האחרים בפרטיות, לאחר מכן הצגתי את המצגת (בעברית, תודה לאל. נשבר לי כבר מהרצאות באנגלית) ולבסוף, אחרי כל השאלות שלהם, התבקשתי שוב לעזוב את הזום כדי שהם יוכלו להחליט על התוצאה. לאחר כמה דקות חזרתי והתבשרתי על התוצאה המשמחת – עברתי את הבחינה ויש לבצע תיקונים מינוריים בלבד בתזה.

עכשיו, כשהתואר כמעט רשמית מאחורי, אוכל סוף סוף לבצע את תפקידי המיועד על ידי ממשלת ישראל ולהפוך לפרה חולבת. סוף סוף אחזור למעגל משלמי מס ההכנסה ואוכל לתרום לפרנסתם של אלה שרוצים להחריב את אורח חיי ולחיות על חשבוני. אם ממש ארצה, אוכל להפוך לביביסט רציני, לקבל לגיטימציה עם התואר החדש ולקבל שריון בליכוד בתור עלה תאנה. ארוויח יותר ממה שמשלמים לי עכשיו,אבל אצטרך להגיע לירושלים וככל הנראה אזיק לחברה, לעומת תרומה פוטנציאלית ממקום העבודה החדש. גם ככה לא אוכל להישאר שם הרבה זמן, הממשלה האיצה מאוד את תהליך שקיעתה של ישראל ולא חושב שהם ישלמו לכל העובדים על רילוקיישן.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

6 מחשבות על “טרגדיה כספית”

  1. ברכות לסיום התואר המעט סופי ולקבלת המשכורת.
    נ=אני חושב שבתנאים הנוכחיים שלנו עדיף לשלם מס הכנסה גבוה ולא לקבל קצבאות (מרצון או מכורח)

  2. ברכות על אישור התזה וכמעט סיום התהליך וגם על התחלת העבודה. מסכימה עם מוטי שעדיף לשלם הרבה מסים – כי זה אומר שאתה מרוויח כסף ומפרנס את משפחתך. ברור שהיה עדיף לו המדינה היתה גוזלת הרבה הרבה פחות. עדיף היה לו יותר אנשים במדינה היו נושאים בנטל. האם נצליח לגרום לכך שזה יקרה? בחודשים האחרונים אני כבר לא בטוחה…..

  3. ברוך הבא למציאות.

    הפוסט הזה הוא כנראה הקש ששבר את גב הגמל כי אני עומדת לפרוס פה את כל ההכנסות וההוצאות שלי על מיסים….
    מוזמן לדלג אם זה טו מאץ
    בעלי עצמאי בתחום סייבר. אני שכירה, מנהלת פרויקטים.
    יש לנו חמישה ילדים ואנחנו גרים בפריפריה אשכול 6 (מעלה אדומים) שהיא גם מעבר לקו הירוק.
    *הנה ההכנסות ותשלומי המיסים שלנו בשנה. אני מציעה לך לשבת.*
    410,000 מס הכנסה (על הכנסה שנתית של 480,000 * 2, לאחר קיזוזים)
    50,340 בט”ל ובריאות שכיר (על הכנסה שנתית של 480,000)
    70,824 בט”ל ובריאות פרילנסר (על הכנסה שנתית של 480,000 – ולא לשכוח שאין לו זכאות לאבטלה ואכ”ע!!)
    90,000 מע”מ שומה (לאחר קיזוזים)
    40,800 מע”מ קניות (על צריכה שנתית 240K)
    16,806 מס בלו (5280 ל’ דלק בשנה * 3.183 ש”ח ליטר)
    13,200 ארנונה ומים (שנתית על דירה 132 מ”ר 7 נפשות)
    (הפירוט הנ”ל אינו כולל מכס המגולם בצריכה, מס על הרכבים שלנו, עודף יוקר צריכה בשל רגולציה ואגרות לעסקים, אגרות ממשלתיות כגון אגרת רישוי שנתית וכולי)
    *722,000 ש”ח מיסים סה”כ* שבעלי ואני, שמרוויחים סה”כ 40K כל אחד, משלמים מהכנסה של 960,000 ₪
    *ועכשיו, בא נדבר על כמה אני נהנית מהשירות.*
    שירותי חינוך = 0 ₪ (כל הילדים שלי במסגרות פרטיות לא מתוקצבות)
    שירותי בריאות = לא יודעת אבל בא נגיד שמינימום, ובל נשכח את טירוף הקורונה שהוריד לנו שנתיים מהחיים ולא מעט הכנסות
    ביטוח לאומי = כשהייתי מובטלת פעם אחת קיבלתי 46% משכורת 6 חודשים. בעלי = 0 ₪
    תרבות וספורט = 0 ₪ (לא צורכת את התרבות שהמדינה מממנת)
    חוק וסדר = לא יודעת, רק שאמרו לי שאין טעם לתבוע את ביטוח הדירה על רטיבות כי הם תמיד זוכים, ואם גונבים לי רכב או פורצים לבית אני לא אראה שקל
    השכלה = 0 ₪. אנחנו לא לומדים לתארים בכלום על חשבון המדינה
    קריירה = 0 ₪. לא קיבלתי הכשרת הייטק על חשבון צה”ל
    כשרות = 0 ₪. אנחנו לא סומכים על כשרות רבנות וקונים רק השגחות פרטיות במוצרים רגישים, או ללא כשרות במוצרים לא רגישים
    תשתיות = לא יודעת, רק שהן פח אשפה טהור, במיוחד מעבר לקו הירוק
    קצבאות אברכים = 0 ₪. אנחנו לא לומדים תורה על חשבון המדינה
    מלגות מחקר = 0 ₪. אני לא דוקטור למדעי הרוח על חשבון המדינה
    קצבאות רווחה = 0 ₪. אנחנו לא עניים מספיק
    קצבאות פוריות = 0 ₪. לא הבאתי ילד עם עצמי בגיל 40 על חשבון המדינה
    תשלומי העברה = 0 ₪. אני לא חקלאית ציונית ולא הקמתי מפעל ציוני עם תאילנדים שאורז טונה מבושלת מתאילנד ולא שום דבר כזה
    יוצא שאני בעיקר נהנית משידורי כאן11, שגם אותם מבחינתי אפשר לסגור
    אני איכשהו מצליחה לדבר עברית בלי האקדמיה ללשון, ולעבור את היום בלי לדעת מי קיבל את פרס ישראל, ולהיות יהודייה כברירת מחדל בלי המשרד לצביון יהודי .
    *ואחרון חביב, כמה אני נהנית באופן כללי.*
    אני עם פאה ובעלי עם כיפה וציצית – אנחנו חרדים פרזיטים (למרות השירות הצבאי והכל)
    אנחנו גרים במעלה אדומים – אנחנו מתנחלים פרזיטים
    בעלי ואני בהייטק – אנחנו מנותקים פריווילגים (בעלי הוא בן של מהגרים בלי שקל, ואני בעצמי עליתי לארץ בלי אגורה)
    הצבעתי לבנט – אני בוגדת. בעלי הצביע לסמוטריץ – עכשיו הוא קיצוני
    אני יכולה להמשיך ככה שעות.
    אתה רוצה להאשים את החרדים במה שכתבתי מעלה? את הערבים? את ההסתדרות? את פורום קהלת? את יריב לוין? את ביבי? את מי???
    מי שאשם בסיפור הזה הוא כל אחד ששומע חדשות וקונה את זה. כל אחד שמוחא כפיים לממשלה כשהיא “משקיעה ב” או “מעודדת את” או אפילו כשהיא “בסך הכל מתפקדת לא רע”.
    וזה כנראה כמעט כולנו.
    דמוקרטיה זה לא פיקניק.
    שבת שלום 🙂

    1. קודם כל, סחטיין. המספרים שציינת כאן נמצאים בחלק העליון של ההתפלגות בישראל כולה. נראה שאת ובעלך מוכשרים במיוחד.

      למרבה הצער, רוב האנשים לא כאלה. מי שמגיע בלי בסיס ידע מספיק יתקשה להתמודד עם לימודים ברמה אקדמית והסטטיסטיקה לא משקרת. זה נכון לחילונים וחרדים כאחד, כי כאלה הם בני האדם. העובדה שיש אנקדוטות של הצלחה (ואת ובעלך בהחלט נכנסים לקטגוריה הזאת) לא אומרת שהמצב הנוכחי מוצלח ושהכיוון לא עגום.

      בהינתן שהממשלה תמשיך “לעודד” ו”להשקיע”, הייתי מעדיף שאת המיסים שלי ינתבו להוצאות שמיטיבות עם הציבור. תשלום לבתי ספר שלא נותנים את הבסיס ללימודים גבוהים זו לא הוצאה שמיטיבה עם הציבור.
      nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה