מו”מ שמום

צהריים טובים לכולם!

אחרי הניצחון הסוחף בבחירות, הגוש האמוני ממשיך להתקשות בלהגיע להסכמות, כלומר עדיין לא סיימו לסחוט את ביבי עד הסוף. אחד החסרונות בלהיות נוכל סדרתי הוא אובדן האמון מצד משתפי פעולה עתידיים. את הגשר עם גנץ הוא שרף יפה מאוד (כנראה, אי אפשר לדעת מה עובר לגנץ בראש), לפיד הוא ממילא יריב מספר אחת, מיכאלי חושבת שהיא רבין (וכנראה בגלל זה מתרחקת מביבי), ליברמן כבר מזמן שרף את הגשרים, רע”מ פסולי חיתון בגלל השותפים האחרים וחד”ש-תע”ל החליטו להתחפש לבל”ד. זה משאיר את שותפיו הטבעיים של ביבי כאפשרות היחידה שלו והם מנצלים את זה עד תום.

חוסר האמון הוא לא נחלתם של חברי גוש השינוי לשעבר, אלא גם של הגוש האמוני. הם בטוחים שכל מה שהוא רוצה זה להשביע ממשלה ולצאת שוב ללופ אינסופי של בחירות שיעכב את המשפט (או קודם לעכב ואז לצאת ללופ אינסופי) ובגלל זה הם סוחטים ממנו כל מה שאפשר להציג כהישג בחודשים ספורים. ברור להם שכל מה שלא יקרה עד סוף כנס הקיץ הבא כבר לא יקרה בכלל, אבל עם התפקידים המתאימים הם יוכלו להמשיך להשפיע גם בתקופות המעבר. הם גם יודעים שמה שמפריע לפנטזיות שלהם הוא לא בג”צ ולא פסקת התגברות כזו או אחרת, אלא המציאות, אבל מבחינתם הבחירות מעבר לפינה וצריך להראות תוצאות.

בינתיים אפשר להינות מהדרך ומהפארסה שהמו”מ הזה הפך להיות. נראה שסמוטריץ’ לא יתן לביבי להשביע ממשלה בשנת 2022 וימרח את התהליך עד לסופו. הוא למד מבנט שהצליח להוציא הרבה לפני שבע וחצי שנים ולא מתכוון לוותר על מילימטר. מצד שני, קרבה לדדליין תפעל לרעתו. אם הפלת הממשלה הזאת תיזקף לחובתו, הוא לא יעבור את אחוז החסימה של 1949. מצד שני, מרצ בטח תצליח שוב לפשל ולא להיכנס גם לכנסת ה-26 אם הבחירות יהיו בקרוב.

הרחק משם, בחיפה הקרירה, מתחילים לראות את הסוף. זה הסמסטר האחרון, מה שאומר שצריך לכתוב את התזה. מסתבר שלא קל למצוא את הכוחות לשבת ולכתוב אחרי לילות עם שינה לא רציפה ונסיעות לגן בשש בבוקר. עם זאת, אין כל כך ברירה אם אני רוצה לסיים את התואר מתישהו. המטרה שלי היא להגיש את התזה בפברואר ולהיבחן עליה במרץ, לא משהו בלתי אפשרי, אבל דורש עבודה אינטנסיבית.

ולסיום, מכיוון שגם המלגה נגמרת במרץ, הגיע הזמן לחפש מישהו אחר שישלם לי תמורת כישורי. לשמחתי, יש לי חברים וקרובי משפחה נחמדים שמכירים אנשים שמחפשים עובדים, אז השבוע כבר אפגש עם מישהו כזה. כדי להגדיל את מספר ההזדמנויות גם שיפרתי את הפרופיל בלינקדאין, אבל מלבד ויכוחים אינסופיים על פוליטיקה שהיו בפייסבוק וטוויטר (שעזבתי לפני יותר מחצי שנה), התברר שהרשת הזאת היא עדיין רשת חברתית עם כל הדרעק שנלווה לכך. לא כיף גדול להסתכל שם, אבל צריך לשמור על אפשרויות פתוחות.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 4 למו”מ שמום
  • motior
    28/11/2022 ב17:00

    מסכים לגבי מה שכתבת על המו”מ…
    בהצלחה עם התזה ומציאת העבודה!

    הגב
    • nadavs • כותב הפוסט •
      08/12/2022 ב11:11

      תודה רבה!
      nadavs

      הגב
  • מרים
    30/11/2022 ב0:49

    נשבעו לי שבלי לינקדאין לא תהיה לי עבודה אבל בינתיים אני בסדר ולינקדאין יכולה להתאבד מבחינתי. לא יכולה לסבול רשתות חברתיות משום סוג ובטח לא מהסוג שמתחפש ליצירת קשרים באמצעות פוסטים של הולמרק.
    בהצלחה!!

    הגב
    • nadavs • כותב הפוסט •
      08/12/2022 ב11:11

      תודה רבה! אלה באמת פוסטים של הולמרק, די מביך לפעמים.
      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.