רגיעה קצרה מאוד

לילה טוב לכולם!

אחרי מאה ועשרים ימים מייגעים, מחר יתחיל סוף סוף שבוע הבחירות. אמנם במשך שלושה חודשים לא היה כלום, אבל מיד אחרי החגים התחיל סוף סוף הכיף. אמנם הבת שלי החליטה שזה הזמן ללקט וירוסים ולראות איך אפשר לפרסם פוסטים מבתי חולים (היא בסדר, לא לדאוג), אבל יש מסורות שאי אפשר לשבור. באמצעות שימוש בהקלטות ושנת צהריים של תינוקות הצלחתי לצפות בחלק הטוב ביותר והמיותר ביותר במערכת הבחירות – שידורי התעמולה בטלוויזיה. מכיוון שאני הצופה השלישי והאחרון בתשדירים (אחרי יו”ר ומנכ”לית ועדת הבחירות המרכזית), אבצע כרגיל את השירות לציבור עם ביקורת התשדירים המסורתית.

חופש כלכלי (אצ) – אביר קארה טוען שהוא לא רוצה לנאום לנו ופותח בנאום על כל הישגיו (הלא רעים) בממשלה האחרונה. תשדיר ברמה יחסית גבוהה, של סוף שנה במגמת קולנוע בכיתה י’.

שחר כוח חברתי (ז) – מפלגה רצינית מאוד שתומכת בתיאוריית עץ הכסף. רוצים להעלות את שכר המורים לשמיים, להעלות קצבאות לסטרטוספרה ולבטל את הפסיכומטרי כי למה לא. רמת פאוורפוינט מהמשובחות שראיתי.

כח להשפיע (זנ) – בני אלבז, כנראה נפגע של ההוצאה לפועל, רוצה לבטל את חוק ההוצאה לפועל. חייב כסף? לא נורא, בני אלבז לצידך. אולי ההוצאה לפועל אגרסיביים מדי, אבל ביטול שלהם יהפוך את ישראל למדינת משתמטים מחובות.

קמ”ה (זך) – נשות אמבש ממשיכות במאבקן נגד רשויות הרווחה ומגייסות את הרבי נחמן שאומר “אין יאוש בעולם כלל”. ועדיין, הקמת מפלגה כדי לנקום בשני קורבנות במשפחה (שאחד מהם התאבד) קצת מריחה מייאוש ויכולת עריכת וידאו מזעזעת.

צומת (זץ) – לא שידרו תעמולה עד עכשיו, אולי יהיו בשעתיים האחרונות של התשדירים.

ישראל חופשית דמוקרטית (י) – אלי אבידר צועק עלינו שצריך דמוקרטיה והתנגדות לחוק הקורונה, או משהו. יש כתוביות, אז אולי אפשר גם לדבר קצת יותר בשקט.

הכלכלית החדשה (יז) – זליכה בחר ג’ינג’ית על רקע שחור שגורמת לרגשות אשם לכל בני ה-50 ו-60 על כך שילדיהם יברחו לחו”ל וישלחו תמונות של הנכדים רק בוואטסאפ. רק שכחו שאין אף בן 50-60 שרואים את התשדירים האלה.

איחוד בני הברית (ינ) – בשארה שליאן חוזר שוב להטיף לנו על אחדות כמו באניה, והפעם על רקע אחד הווילונות המכוערים ביותר שנראו בטלוויזיה.

הגוש התנ”כי (יק) – דניס ליפקין משחזר את הסרטון שליווה אותו מאז 2019 בערך, אבל עם חידוש. הגיעה מישהי שמדברת ערבית. הנוצרים כולם נרגשים.

צו השעה (יץ) – מפלגת נהגי המוניות. עריכה מופתית שגרמה לחיתוך הסרטון באמצע ורעיונות כמו החזרת נהגי המוניות לשנות השמונים. מאיימים שם שאם נצביע ביבי נקבל אובר. נשמע מפתה.

אני ואתה (ך) – אלון גלעדי ממשיך לצעוק על ועדת הבחירות ולהשתמש בזה כתעמולת הבחירות שלו. סוף סוף אדם רציני שיודע איך להפיק וידאו בחינם – להשתמש באחרים.

כבוד האדם (נז) – ארקדי פוגץ’ חוזר לסיבוב נוסף. לא כ”כ הבנתי מה היה בסרטון מרוב מלמולים, אבל אני מניח שזה משהו על כבוד האדם והחיים בבית בלי תמונות.

נתי”ב – נחיה תמיד יחד בכבוד (ני) – פושעי מחאת הנכים יצרו מפלגה כדי להילחם בביטוח הלאומי ובוועדות הרפואיות האטומות. לפחות הם שחררו את הרכבות כדי שמי שמשלם על הסחיטה שלהם יוכל להגיע לעבודה.

יש כיוון (נק) – אחרי שגנבו להם את האותיות קנ, הקמפיין המי-יודע-כמה לשחרור עמוס סילבר (שהשתחרר בינתיים) יצא לדרך עם זמן אוויר חינם בכל הערוצים. מי שנראה כמו אבישי עברי (ואולי זה אבישי עברי?) מספר על המטרה הנעלה של שחרור הצמח הרפואי ועל כך שהמפלגה לא פרסונלית. נו טוב.

אנחנו (נר) – מוש חוג’ה מפציץ עם הג’ינגל הטוב ביותר של מערכת הבחירות הנוכחית – “מהיום אנחנו זה שם של מפלגה”. הם רוצים לשנות את שיטת הבחירות, אבל לא הייתי בונה על זה יותר מדי.

שמע (נף) – נפתלי גולדמן, שונא השמאלנים, חוזר לסיבוב בולשיט נוסף. הפעם הוא מספר למה הוא מאמין באלוהים ובתורתו – כי לא יתכן שאבותינו שיקרו לנו במשך 3000 שנה. זה טיעון מדהים בטמטומו, אבל לפחות הוא שיפר את הגרפיקה.

העצמאים החדשים (נץ) – יורם מועלמי הקים מפלגה כדי לעזור לעצמאים להילחם בדרישת מס הכנסה להחזר מענקי הקורונה. כמו כל מפלגת עצמאים, גם הוא טוען שיש לו עשרה מנדטים אם העצמאים רק היו מחליטים לפי העיסוק שלהם ולא, נגיד, לפי אלף קריטריונים אחרים.

הפיראטים (ף) – הפעם החליטו להפציץ בסרטוני נונסנס משעשעים, חלקם על אחוז החסימה. הראו רמזור שלא מאפשר שינוי לירוק לפני שמחכים ארבעה אנשים לעבור. לא יעזור להם, אבל בהחלט נחמד.

צעירים בוערים (צ) – בסרטונים הראשונים מוכתר צעקה בטירוף כמו שרק היא יודעת, אבל לקראת הסוף נרגעה קצת והראתה שהיא גם יודעת לדבר כמו בן אדם. אמנם מדובר בקונספירציות (“הם לא רוצים אותי פה”), אבל אימוץ הסגנון הזה במקום הפרובוקציות האידיוטיות יכול אולי להביא אותה לאנשהו.

מנהיגות חברתית (ץ) – האכזבה הגדולה ביותר. אילן משיחא ויתר על הג’ינגל והחליט לספר לכולם שהוא לא פוליטיקאי. זה לא סוד, ואף אחד לא רוצה שיתמודד כי הוא פוליטיקאי. רוצים אותו בשביל הג’ינגל הטוב ביותר במאה הנוכחית.

קול הסביבה והחי (ק) – מפלגת איכות הסביבה שהלכה על סרטוני תעמולה בסגנון שאומרים מתנגדי הקפיטליזם: “למה אתה שונא עניים?”. זה כמובן רק יוכיח את הנקודה שלהם שרוב האנשים בעד זיהום ונגד עצים.

הלב היהודי (קי) – אלי יוסף חוזר עם קטעי וידאו קורעי לב על הנשק הישראלי. לא סביר שמישהו יקבל את עמדתו, אבל תמיד כיף להראות קטעי זוועה בטלוויזיה.

כל קול קובע (קנ) – נועם קולמן ועורכת הדין מרציאנו (סליחה, עורכת – דין) מציגים את התעמולה ההזויה ביותר עם רמת הבימוי הגרועה ביותר. משום מה הוא מסתכל לתקרה כשהוא מדבר, לידו קליפים שהיו רלוונטים בשנות התשעים ונראה שהמסך הירוק שלו לא ממש מסתדר עם הבגדים. גם קורא להצביע להם כמפלגה גדולה למרות שיש להם רק שני נציגים ברשימה. באמת מופלא.

סדר חדש (קך) – ננסי ברנדס מספר בדיחות כדי לקדם את הגלגול הנוכחי של מפלגת הגמלאים. רמז: רוצים עוד כסף. לא הייתי בונה על זה.

באומץ בשבילך (קץ) – כמיטב המסורת, הפסיכים הגדולים ביותר לוקחים את האותיות קץ והפעם – מתנגדי חיסונים. שני רופאים וזו שהקימה את המרכז לנפגעי חיסונים טוענים שמסתירים מאיתנו את האמת ורק שואלים שאלות. לא הבנתי מה הם רוצים, אבל אולי הם שמחים לקבל במה גדולה יותר מתוכנית האינטרנט המוזרה של אורלי וגיא.

שלושים/ארבעים (רז) – סטלה ויינשטיין, שהגישה רשימה תחת מפלגת “כבוד ומסורת”, מדברת לבני השלושים עד ארבעים ומתחננת בפניהם שיצביעו לה כי היא ימנית כלכלית ורואת חשבון או משהו כזה. די ברור שזו מפלגה לגניבת קולות מליברמן, אבל בספק אם מישהו באמת שמע עליה.

דעת טוב ורע ברית שבט אברהם-עלה ירוק ואוסרת אל איסלמיה (ת) – את שמות כל הרשימות קיצרתי חוץ מזאת, כי היא ללא ספק המופלאה ביותר. מדובר בגלגול הזוי לחלוטין של עלה ירוק, כולל ליצן טיקטוק ופריים שקורא לשחרור עמוס סילבר (איזה איש חשוב). יפה מצד מפלגת העבודה לאשר שימוש באות ת לרשימה ההזויה הזאת.

בל”ד (ד) – לא ראיתי משהו שלהם, כנראה שמרו הכל לשעה של הערבית או לשעתיים האחרונות.

הבית היהודי (ב) – איילת שקד ושלושת הגמדים שאחריה ברשימה מציגים את עצמם כמנדטים ה-60-63 בממשלת הימין. מלבד המתמטיקה השגויה, יש גם הזיה קטנה – אחוז החסימה ישחרר את האות ב לחופשי לבחירות הבאות במרץ. לא סביר שאיילת שקד תהיה מנדט כלשהו בממשלת ימין, שמאל, למעלה או למטה.

חד”ש-תע”ל (ום) – החליטו ללכת על סרטון משעשע שמראה את ההבדל בין יהודים לערבים – ישוב מול כפר, הפגנה מול הפרות סדר, דור העתיד מול האיום הדמוגרפי. לא רע בכלל, אבל בספק אם יעזור להם.

רע”מ (עם) – החליטו לעשות סרטון אנימציה עם רקע ירוק ובערבית, אז אין לי כ”כ מושג מה הם אמרו שם.

מרצ (מרצ) – מראים אנשים ש”חוזרים למרצ”, אבל הם נראים אנשים שמעולם לא עזבו. כן, ברור לנו שבלי מרצ יש לביבי 61. ומה עוד?

העבודה (אמת) – פתחה את התשדירים בשלישי שעבר עם רבין במה שנראה כאובססיה בלתי נגמרת. אח”כ הראו את מיכאלי עושה את הבלתי אפשרי ואת בכירי המפלגה לשעבר, כוכבים גדולים כמו עמרם מצנע ואופיר פז פינס ממליצים להצביע לעבודה. משכנע ביותר.

ישראל ביתנו (ל) – תשדירים סופר-אפקטיביים לחוששים מההשתלטות החרדית ולמי שמרוצה מתפקודו של ליברמן באוצר. יצאו לו סרטונים עם מעט מאוד אנטישמיות ובאופן מפתיע גם קצת אמת.

יהדות התורה (ג) – לא פרסמו כלום, אכזבה ענקית. הם בד”כ לא רעים. אולי שמרו הכל ליומיים האחרונים.

ש”ס (שס) – אריה דרעי הולך בכל הכוח על עניין המפלגה החברתית ומבטיח להחזיר את כרטיסי המזון. אם יש באמריקה, למה לא פה? אפשר גם לשאול למה לא למכור רובים באופן חופשי או לתבוע בתי ספר שלא מלמדים מתמטיקה ואנגלית, גם את זה יש באמריקה.

המחנה הממלכתי (כן) – השעמום התורן של מערכת הבחירות. תוכנית אייזנקוט למלחמה בפשיעה מעניינת כמו צפיה בצבע מתייבש, קשקושי גנץ על מנהיגות אמינים כמו, ובכן, גנץ.

הציונות הדתית (ט) – הסרטונים של סמוטריץ’ לא רעים בכלל. וולטריץ’ זו הברקה וככל הנראה הסרטון הטוב ביותר מכל שידורי התעמולה. התוכנית של ריסטרט למערכת המשפט גם הגיעה לשם, אולי בתור איום לעמית. הסרטונים של בן גביר עובדים יפה על הפחדה מפני ערבים שנכנסים לבניין כמו בשומר החומות. ביבי ידע לייצר כאוס יפה מאוד כדי שישרת אותו אחר כך.

יש עתיד (פה) – הלכו על סרטוני פוזיטיב ללפיד בלי מילה אחת על המתחרים. לפיד עשה א’, לפיד עשה ב’, לפיד עשה ג’ וכל זה בארבעה חודשים. גישה די מעניינת שהפכה את הסרטונים למשעממים במיוחד.

הליכוד (מחל) – באופן מפתיע משהו, הסרטונים שלהם רגועים במיוחד במערכת הבחירות הזאת. אולי האמירה של ליברמן על גבלס עשתה משהו, אבל כמות הסרטונים הגבלסיים היתה נמוכה באופן מפתיע. עם זאת, היו כמה דברים שגרמו לי לדמם מהאוזניים, כמו ההבטחה להורדת מכסים (איפה היית?), ההבטחה להקים קבינט דיור (תירץ את זה בממשלה דו ראשית בפעם הקודמת, כנראה שכח את הממשלה שלו עם כחלון שבה הוא עמד לבד בראש במשך ארבע שנים) וההבטחה לחינוך חינם מגיל אפס עד שלוש שנועדה לעזור לחרדים. אם ההבטחות האלה יתממשו, מר כלכלה יהפוך אותנו לוונצואלה.

זהו, אלה כל הרשימות. הפתיח של ועדת הבחירות היה כהה באופן מיוחד הפעם, אולי כדי שלא באמת יקראו את הטקסט שם. לפחות בסוף השידורים הקרינו את סרטון ההדרכה “הדרך אל הקלפי”. רק חבל שלא חשבו לשים אותו בזמן עם קצת יותר רייטינג, כלומר לא בחצות.

גם הפעם לא אעבוד בבחירות כי הצינון שלי נגמר רק ארבעה חודשים אחרי יום הבוחר. אבל לא נורא, יש סיכוי לא רע שב-28 במרץ ניקרא שוב לקלפיות והפעם כבר אהיה כשיר.

לכו להצביע!
יום טוב.
שלכם,
nadavs