אפרים קישון מירושלים לברלין

בוקר טוב לכולם!

ביום חמישי נסעתי עם אשתי ובתי לשגרירות גרמניה על מנת לבצע תהליך מרגש בשם “הצהרת שם”. מכיוון שלכל אחד מאיתנו שם משפחה אחר והמחשב בברלין לא יודע להתמודד עם סיטאציה כל כך מורכבת, עלינו להתייצב בשגרירות, למסור כל מסמך שאי פעם קיבלנו (מתורגם לגרמנית) ולהמתין עד קץ הימים כדי לקבל אישור. חמור מכך, מכיוון שיש הבדלי איות באנגלית בין שם המשפחה של הבת שלי לבין זה של אשתי (אות אחת שונה), אשתי נאלצה לכתוב מכתב המסביר את העניין, כי מסתבר שגם בזה המחשב נורא מתקשה.

החלק הקל היה התעודות הישראליות. מכיוון שהטלפון הראשון שעשיתי ביציאה מבית החולים היה לשגרירות, ידעתי מראש שצריך תעודת לידה דו לשונית. למרבה השמחה, משרד הפנים השתפר מאוד בנושא הזה וניתן להזמין את התעודות האלה באינטרנט. תעודת לידה שלי כבר היתה בגלל החתונה, ואת תעודת הלידה של אשתי, שלא נולדה בארץ, נאלצנו לתרגם במחיר מפולפל. בנוסף נאלצנו להשיג תמצית רישום (כי אם אפשר אז למה לא), לתרגם את תעודת הנישואים (מצכ’ית, שוב במחיר מפולפל) ועוד כמה תעודות הקשורות לגרמנים. בסך הכל תיק שמן ויפה של תעודות.

למרבה הצער, זה לא הספיק. על מנת לוודא את אמינות התעודות, נדרשנו להחתים אותן באפוסטיל, משהו שהתברר כאמנה בינלאומית בת שישים שנה על אימות מסמכים מקוריים. את האפוסטיל ניתן להשיג רק במשרד החוץ בירושלים, ואת משרד החוץ בירושלים ניתן להשיג רק באפליקציה (כך חשבתי לפחות). אחרי מריבות רבות עם האפליקציה הצלחתי לקבוע תור עם מספר הטלפון של אשתי והתייצבתי ביום רביעי האחרון במשרד החוץ כשעה וחצי לפני התור שלי. מכיוון שלהשיג לשם תור זה סיוט ולשלוח מסמכים בדואר זה הימור, קיבלתי עוד כמה מסמכים גם ממשפחה וחברים.

חצי שעה לפני הזמן הצלחתי להגיע לפקיד, אבל אז התברר גודל האסון: מסמך אחד קשור לנישואים ובתי הדין הרבניים, ובשל כך הוא דורש חתימה גם מהנהלת בתי הדין הרבניים. זה אמנם כתוב באתר של משרד החוץ די בבירור, אבל מדובר בעמוד נורא ארוך שלא קראתי עד הסוף. לא הייתי היחיד שפספס את העניין הזה. עוד שני אנשים שהיו לפני בתור נתקעו בגלל הקשקוש הזה ונאלצו להגיע גם למשרד הדתות. מעט עייף ומיובש עקב העמידה בתור תפסתי אוטובוס לרחוב כנפי נשרים. בסופו של דבר מצאתי את עצמי בעונה הראשונה של פולישוק. העובדים שם נראו בדיוק כמו הצגת עובדי המדינה בפולישוק, כשגם אצלם היה אפשר לראות מי שר הדתות הרלוונטי. בסופו של דבר קיבלתי את החתימה המיוחלת, חזרתי למשרד החוץ וקיבלתי שם את האפוסטיל האחרון.

ביציאה ממשרד החוץ, בעוד אני מחפש את האוטובוס שיקח אותי לרכבת, ניסיתי להתקשר לנוטריונית שצריכה לתרגם גם את האפוסטיל (כי קשה להם לקרוא את החלק באנגלית, אז למה לא לבקש ממני להוציא עוד על תרגום). הטלפון שלי, שכבר היה על הקצה, החליט שהוא מת סופית ומשאיר אותי לקוות שמספר הקו שראיתי לרגע במוביט אכן יוביל אותי לתחנת הרכבת. באוטובוס תכננתי לשלם באפליקציה, אך מכיוון שהטלפון מת ולא היו שקעי טעינה, נאלצתי לנסות לשלם ברב קו, אך גם תוכנית זו נכשלה. מכשירי הקריאה לא עבדו. לשמחתי הרבה זו היתה נסיעה קצרה וללא פקח. בתחנת הרכבת כבר מצאתי שקע והצלחתי להיכנס לתחנה כמו שצריך (ולסבול את הקרונות המזעזעים האלה כל הדרך הביתה).

באותו יום בערב הגעתי שוב לביתה של עורכת הדין כדי לשלם ולאסוף את המסמכים וביום חמישי נסענו לשגרירות. עם הגעתנו התבקשתי לשפוך את כל המסמכים והעותקים שיצרתי במשך שעה בבית. מכיוון שהדפים במדפסת נערמים בסדר בו הם מצולמים, היה קצת בלאגן בצילומי מסמכי התרגום. הנציגה בשגרירות לא הסתדרה עם זה ומכיוון שסדר צריך להיות, הלכה לצלם הכל מחדש. בסופו של דבר, אחרי מעבר על מיליארד הניירות שהבאנו לשם, קיבלתי הסבר לגבי השלב הסופי: מתישהו אקבל מייל עם דרישה לתשלום עבור תעודת הלידה הגרמנית. בשלב הזה, אצטרך לבצע העברה בנקאית (למה לא באשראי???) ורק אז הם יואילו בטובם לבחון את הבקשה לשם. אחרי שהיא תאושר יהיה ניתן להוציא דרכון ומתישהו, בשלוש השנים הקרובות, אנחנו אמורים גם לקבל את תעודת הלידה. אולי כדאי להם להזמין עוד כמה מדפסות.

החלק המהנה באמת הוא שצריך לבצע את הרישום בשגרירות עבור כל ילד בנפרד, אם וכאשר יהיו עוד. זה גם אומר להגיע לירושלים. לפחות לא נצטרך לתרגם עוד מסמכים.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 2 לאפרים קישון מירושלים לברלין
  • motior
    05/09/2022 ב10:42

    ביורוקרטיה ממש מטרידה… בהצלחה בהמשך

    הגב
    • nadavs • כותב הפוסט •
      13/09/2022 ב9:08

      תודה רבה, ננסה…
      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.