הימור מסוכן מדי

צהריים טובים לכולם!

זהו, זה נגמר. הממשלה הליברלית האחרונה מקפלת ברגע זה את הדגל ותעביר בעוד כחצי שנה את המשרדים ל”ממשלה האמונית” הראשונה. משם ישראל תתחיל לרדת בכל מדד אפשרי – ברמת החיים, באיכות החיים, בזכויות האדם והאזרח ולבסוף ביכולת הצבאית. עם ההיסטוריה שלי, של פוסטים שמופרכים יום לאחר פרסומם (מקרה זועבי ופיזור הכנסת הגיעו יום אחרי שכתבתי כאן), יש סיכוי לא רע שמחר ביבי יתמנה לראשות הממשלה בהצעת אי אמון. מצד שני, זה לא ישנה את התחזית בהרבה, רק יקדים את לוח הזמנים בחצי שנה.

ראשית, יש לברך את זועבי וגנאים. שני חברי הכנסת שהשתינו מהמקפצה על כל הציבור הליברלי בישראל והולכים עכשיו לעסוק בענייניהם. מאחל להם רק כישלון בכל אשר ילכו. מקווה מאוד שאף אוניברסיטה לא תאפשר לזועבי להתקרב אליה, בטח לא לחבר נאמנים כלשהו. אצל מאזן גנאיים זה הרבה יותר פשוט – שיפסיד (אם אפשר, בצורה ברורה) בבחירות לראשות סכנין באוקטובר הבא, לא לפני שיבזבז את כל הכסף שהוא מקבל על חברותו בכנסת בחצי השנה הקרובה. שני הנוכלים האלה דאגו להפיל את הממשלה על כלום ושום דבר ועכשיו אומרים שלא יתמודדו לכנסת הבאה. אם היו מתפטרים, הממשלה עוד איכשהו היתה סוחבת, בטח עם הפרשה של סילמן.

עוד פוצים שלא יקבלו מה שהם רוצים הם אורבך וביטון. שני הליצנים עשו צרות, עודדו את זועבי וגנאים וישארו בלי כלום. ביטון יכול ללכת לחפש את מיכאלי בדימונה, בירוחם ובכל ערי הפריפריה, אבל המלחמה שלו בנושא הרפורמה אבודה. אורבך יכול לרוץ במעגלים סביב המשכנתא שלו וסביב הליכוד, אבל הוא לא יקבל שום שיריון ושום הבטחה לכלום. בימינה הוא כבר לא יהיה, בליכוד הוא לא יהיה, אבל תמיד תהיה לו חגית משה שתבטיח לו תפקידי שר בתמורה לאות ב’. גם לסילמן כבר עושים בליכוד רעשים של “מה? הבטחנו משהו?”, כך שיכול להיות שהיא הפילה את הממשלה בשביל להישאר עם השמוליק ביד.

מעשה הקמיקזה של בנט היה מרשים ביותר, ומלבד הנפגעים שצויונו, הצליח גם לדפוק את איילת שקד. זה בהחלט ראוי לאור היחס שנתנה לו, וכך יוצא שמי שנפגע הכי הרבה מפיזור הכנסת הוא חברי הכנסת שנכנסו מטעם ימינה. היחיד שעוד איכשהו יכול להרוויח כאן הוא כהנא שמינויו לשר לא ידרוש את אישור הכנסת בקרוב, אבל לתפקיד כבר לא תהיה שום משמעות.

בטלוויזיה פצחו כמובן בחגיגת סקרים ענקית והציגו אותם באופן מוטעה, שכרגיל עוזר לביבי. משום מה מראים את הגושים כגוש הפסיכים מול הקואליציה הנוכחית, אבל שוכחים עניין אחד פעוט: ימינה. סיעת ימינה בכנסת הבאה, אם תהיה כזו, תכלול עוד כמה חברי כנסת מלבד נפתלי בנט וכולם משתוקקים להיכנס לממשלה עם הליכוד. החישוב הנכון הוא ליכוד-סמוטריצ’ים-חרדים-ימינה מינוס בנט (ואולי כהנא). לפי החישוב הזה, לממשלה האמונית הבאה עלינו לרעה יש 62-63 מנדטים בסקרים. אם בנט לא יתמודד וימינה איכשהו תעבור את אחוז החסימה, מדובר כבר בממשלה יציבה שאף ביטון ואף אורבך לא יצליחו לערער.

אז כן, היה נעים ונחמד לחשוב שאפשר לעשות כאן שינוי כלשהו. מסתבר שלא. ישראל תמשיך לפגר אחרי העולם המערבי ותתחיל לפתוח פערים גדולים יותר. התשתיות יקרסו אחת אחרי השניה ומטוסי הנוסעים יתמלאו באנשים שאין להם כרטיס חזרה. מצד שני, אולי מחירי הדיור ירדו סוף סוף בגלל ירידת ביקוש, מה שאף מס לא יצליח לעשות.

לסיום, פיזור הכנסת גנב את הפוקוס מראש המאפיה החדשה, יפה בן דוד. היא כנראה לא הבינה שאסור ללכת ראש בראש מול מאפיונר אחר, בטח לא אחד כזה שאין לו ילדים קטנים, ופשוט נתקלת בקיר של ליברמן שמבין שאם ידרוש מה שדורשים ההורים, להסתדרות המורים אין סיכוי בדעת הקהל. ההתנהלות שלו עד עכשיו פשוט מופתית, והפסקת כהונתו כשר האוצר היא אחת הטרגדיות הגדולות ביותר שיפלו עלינו בגלל התפרקות הממשלה. מבחינתי הוא כרגע בתיקו עם ביבי על תפקיד שר האוצר הטוב ביותר של שנות האלפיים, ואם יצליח לשבור את הביריונית הוא יזכה במקום הראשון ובמקום של כבוד בהיכל התהילה.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

4 מחשבות על “הימור מסוכן מדי”

  1. לגבי ליברמן, אני מסכימה באופן מוזר עם הקביעה שלך למרות שבכל פרמטר אחר הוא האיש המאוס עליי ביותר בפוליטיקה הישראלית.

    לגבי הסטיגמה שאתה מדביק לגוש הימין שאתה קורה לו הגוש האמוני, אני לא מסכימה בעליל.
    לליכוד אין אמונה בשום דבר מלבד מפקדי הארגזים שהיא ירשה ממפלגת העבודה (יפה בן דוד לא פועלת בוואקום מטעם עצמה).
    המחנה הציוני לגלגוליו לא מאמין שהוא בממשלה כבר יותר מעשור ומסרב לעשות משהו בנדון, והחרדים מאמינים רק בכסף, ובזה הם לא מיוחדים.
    הפחד הכי גדול שלי הוא שיהיה לנו ראש ממשלה שחייב לכולם יותר מאשר לציבור – ביבי חייב להסתדרות את הכיסא שלו ואוי לו למצמץ לא נכון, בנט חייב לכל גחמה של כל מזכירה של כל רסיס מפלגה שנכנסה לו לקואליציה, ולפיד חייב לתדמית שלו ומוכן למסור את חייו למענה.

    לגבי נבואות האפוקליפסה שלך, אני חושבת ההפך. המדינה הולכת לכיוון נכון. הערסים נהיים קצת פחות ערסים, לחרדים נמאס לחיות בלי סמארטפון, ולהסתדרות והביטוח הלאומי נחלש הזרם בברז. יש תקווה.

    1. גוש הימין הנוכחי קורא לעצמו הגוש האמוני. דודי אמסלם, מהליכוד, אמר שהוא רוצה להקים ממשלה אמונית. ברור שהם מאמינים רק במספרים בחשבונות בנק (כמו כולם), אבל השם הוא לא המצאה שלי.
      nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה