התנתקות האינטרנט מהמציאות

צהריים טובים לכולם!

עוד שבוע, עוד שקר גס מסטודנט. אני מניח שחלק נכבד מהסיפורים שאני מקבל במייל לא ממש נכון, אבל בגלל שגם אני המצאתי קצת כשהייתי צריך, אני די מתחשב. אם מישהו מבקש הארכה כמה ימים מראש או שולח לי “אופס! שכחתי להגיש” חמש דקות אחרי שהיה צריך להגיש, אני בדרך כלל נותן עוד כמה שעות או ימים להגשה. אי שם בזיכרון תמיד נמצא אצלי היום שבו צפיתי כ”כ הרבה זמן בשובר שורות עד ששכחתי להגיש תרגיל בית. חמש דקות לאחר הדדליין סיפרתי למתרגל משהו מטופש על אינטרנט שלא עבד והתרגיל התקבל.

הקווים האדומים שלי מגיעים כשמתחילים להגזים בפראות. כמו, למשל, לספר לי את סיפור האינטרנט שהתנתק יומיים אחרי מועד ההגשה, כשמדובר בתרגיל שהיו 26 ימים(!) בהם ניתן להגיש אותו (כשאני מעריך שסטודנט שינסה לענות לבד יצטרך שעתיים-שלוש לכל הסיפור). מכיוון שמשהו שם הריח לא טוב נכנסתי למערכת ההגשות בה ניתן לראות מתי הסטודנט הזין כל תשובה בתרגיל הבית (עשיתי אותו דבר עם מבחן מקוון לפני שנתיים כשמישהו התחיל לספר סיפורים קורעי לב דומים על אינטרנט שהתנתק). ניסיון ההגשה האחרון שלו התחיל בשעה 23:55, כשהתרגיל להגשה עד אותו יום ב-23:59 (והוגש סופית ב-23:58, לא בגלל ניתוק האינטרנט). הניסיון הקודם לקח לו בערך דקה. לא רק שהוא שיקר לי, הוא גם, באופן די ברור, רימה בתרגיל.

אחרי כמה דקות של הסדרת נשימה כתבתי לו מייל חזרה וציינתי בו שלהבא מומלץ להתחיל לפתור את התרגיל יותר מחמש דקות לפני מועד ההגשה. התאפקתי מאוד לא לכתוב לו “כדי שיהיה לך זמן לפתור אותו לבד”. זה לא הקורס הכי מעניין או הכי חשוב עבור הסטודנטים האלה ואין, בפועל, שום סיבה לבזבז זמן על תרגילי הבית אם יש מספיק זמן ללמוד לקראת המבחן הסופי. אנחנו מבינים את זה נהדר ולכן גם עוזרים בערעורים למי שהציון שלו ממש גבולי.

החלק המעצבן הוא הזלזול בזמן ובאינטליגנציה שלנו. לפעמים זו גם המחשבה שתפקידנו כאן הוא לוודא שכולם נכשלים. זה לא נכון עובדתית (ויעידו על כך התפלגויות הציונים הסופיים הדומות מאוד מסמסטר לסמסטר) וזה לא הגיוני. המטרה שלי היא שיעברו כמה שיותר סטודנטים, כי אלה שלא עוברים חוזרים לנג’ס בקורס החוזר. במציאות יש התפלגות כלשהי של כישרון וניהול זמנים שגורמת לכך שחלק לא עוברים. אם בסמסטר כלשהו יהיה לקורס הזה ממוצע 90 ואפס נכשלים, כדאי שלסגל הקורס יהיה הסבר טוב מאוד למה המבחן לא היה קל מדי.

יש, כמובן, גם את ההתייחסות למתרגלים ככוננים שרק יושבים כל היום ומחכים למיילים והזדמנויות לעזור לסטודנטים. זה ניכר במיוחד במועדי ג’ החצופים שהונחתו עלינו בסמסטר הקודם ובסירוב העיקש של הסטודנטים להגיע לשעות הקבלה. השיא מבחינתי היה דרישה של סטודנט כלשהו בקבוצת הפייסבוק הרלוונטית לשני מועדי ב’ בסמסטר אביב כדי שהוא “יוכל לצאת לחופשה בראש שקט”. מבחינתו העבודה על המבחן היא כלום ושום דבר וכולם עובדים אצלו. לפחות הגעתי לאותה מסקנה מעבודה כמתרגל ועבודה כקופאי במשתלה: אסור, אבל ממש אסור, לעבוד בעבודה שבה אני נתפס כנותן שירות.

יום טוב.
שלכם,
nadavs