אופטימיות חסרת פרופורציה

בוקר טוב לכולם!

אתמול פורסמה ב”הארץ” כתבה עם הכותרת הכי אופטימית שראיתי מזה שנים. אמנם מה שלפני הפסיק נכון, אבל החלק של “אבל עוד לא מאוחר” שקרי לחלוטין. כן מאוחר מדי. כל ההמלצות בכתבה להצלת מדינת ישראל יקחו עשורים במקרה הטוב והזמן לבצע אותן הוא עד פיזור הכנסת ה-24. אם המזימה של פוטין תצליח עד כדי כך שיגיעו לכאן עוד מאה-מאתיים אלף עולים משכילים כמו בשנות התשעים, אולי יהיה אפשר לבצע את השינויים עד פיזור הכנסת ה-25. אבל זה לא יקרה, כי הממשלה הנוכחית היא הממשלה הליברלית האחרונה. עד הבחירות הבאות ביבי יעזוב ואחד משטיחוני הרצפה של הליכוד (או פוטין הישראלי שאומרים שביבי טיפח כיורש) יקים ממשלה עם “השותפים הטבעיים” שיחזרו למקומם הראשי בקטר שמוביל את ישראל לתהום.

החרדים אמנם יושבים בקטר של אותה רכבת, אבל כיסא אחד מאחורה יושבים רן ארז, יפה בן דוד ויושבי ראש ההסתדרות לדורותיהם שמסרבים לכל שינוי בדרכי תגמול המורים החדשים. הסיבה לכך שציון הפסיכומטרי הממוצע של המורים במכללות הוא זה של מי שניגש ומטיל קוביה בכל שאלה הוא לא השכר הנמוך, אלא השכר הנמוך הוא תוצאה של רמת המורים הנמוכה. אם רוצים מורים כמו בפינלנד, כלומר כאלה עם תואר שני, צריך להגדיר את התנאים למורים חדשים ואז להחליט על שכר בהתאם. וכן, זה צריך להיות דיפרנציאלי. אם רוצים שלמורה לפיזיקה יהיה תואר בפיזיקה ולמורה לספרות יהיה תואר בספרות, צריך להשוות את השכר של מורה לפיזיקה לאלטרנטיבות של בעלי תואר בפיזיקה ואת השכר של מורה בספרות לאלטרנטיבות של בעלי תואר בספרות. אין שום סיכוי שארגוני המורים יסכימו לזה.

בינתיים ילדי ישראל ימשיכו ללמוד, במקרה הטוב, חשבון ממי שלא יודעים את לוח הכפל ועברית ממי שלא מבדילים בין שלוש לשלושה. ארגוני המורים ימשיכו להילחם על ימי חופשה ולא על רמת המורים והחרדים ימשיכו להיות צרכני הרווחה העיקריים בישראל ולקרוא למי שמעז להגיד את זה “אנטישמי”. וכך, לאט לאט, תוך עשרים-שלושים שנה, ישראל תשקע לעוני. עובדי ההייטק, אם ימשיכו לשגשג כמו עכשיו, לא יוכלו ולא ירצו להמשיך לפרנס במיסיהם העולים מדינה שלא מספקת תשתיות או שירותים ציבוריים נורמליים ותומכת אוטומטית גם במי שאפילו לא מנסה לעבוד כי צריך “לכבד” כל אורח חיים. המכה הסופית תגיע כשהעוני יגיע גם לצה”ל שיאבד את יתרונו האיכותי (בסוף, כמובן, כי הכסף תמיד יזרום לשם) ויראה כמו שצבא רוסיה נראה עכשיו, אבל יגלה את זה במלחמת קיום אמיתית.

לסיום, ממש בלי קשר, באופן מקרי בהחלט, נזכרתי אתמול קצת אחרי אחת בלילה בשיחה שקיימתי בסוף אוקטובר עם השגרירות הגרמנית. נכנסתי מהר לאתר וגיליתי שהם אכן צדקו והתורים באמת משתחררים בשעה הזאת. מהר מהר לקחתי את התור האחרון שהיה זמין וקבעתי לבת שלי פגישה לקבלת דרכון. ככה. שיהיה.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 4 לאופטימיות חסרת פרופורציה
  • motior
    09/03/2022 ב19:53

    מצב החינוך בארץ באמת רע. אני מתנחם(?) בזה שהוא תמיד היה ככה. גם כשאני הייתי תלמיד בית ספר ובכל זאת יצא ממני משהו

    הגב
    • nadavs • כותב הפוסט •
      14/03/2022 ב15:52

      המצב רק מידרדר, כי יש המון ילדים חדשים ואין מספיק מורים טובים שילמדו אותם.
      nadavs

      הגב
  • מרים
    13/03/2022 ב10:15

    מצב החינוך הרבה יותר גרוע מזה!!!!!

    1. רבע מהתלמידים סובלים מבריונות ונשרטים לכל החיים בבתי הספר.
    2. רמת הלימודים עלובה. בבית הספר הפרטי-חצי יוקרתי של הבנים שלי מלמדים בחנו אותם עכשיו בכיתה ד’ באנגלית על אות קטנה ואות גדולה. הם עוד לא התחילו שברים עשרוניים. ילד בן פאקינג 9!!! כשהרף כלכך נמוך אין פלא שאף אחד לא טורח ללמוד.
    3. חינוך היא מילה מסריחה בהקשר של מדינה או בי”ס. זה לא חינוך אלא אינדוקטרינציה – לדת, ללהטב, לשמאל או לימין – הכל מגעיל אותי.
    4. ילד טוב מבית טוב שעשה בגרות טובה לא כשיר בגיל 18 לשום מקצוע חוץ ממלצרות. זה עלוב.

    אין פלא שילדים לא לומדים וכולם מזלזלים בזה. אני השלמתי 12 שנות לימוד תוך שנה וחצי לבד בבית וכל אחד יכול.

    הגב
    • nadavs • כותב הפוסט •
      14/03/2022 ב15:53

      ממש לא כל אחד יכול להשלים, זו השלכה שעושים אלה שהצליחו ושקל להם. בפועל צריך להתחיל מוקדם. אולי לא למרוח עד גיל 18, אבל בלי הבסיס אי אפשר כ”כ להצליח אח”כ.

      לגבי רמת הלימודים, פרסמו היום בדה מרקר כתבה על רמת המורים. בקיצור: על הפנים.
      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.