גורס אחרת

צהריים טובים לכולם!

שלושה פוליטיקאים התגלו כאפסים מוחלטים בימים האחרונים. על שניים המידע כבר היה ידוע, השלישי הצליח להסוות את זה לא רע בזמן האחרון אבל שוב נפל. למרבה הצער שלושתם חברי ממשלה כרגע ולאחד מהם יש עוד אופק פוליטי די ארוך.

האפס הראשון, וכנראה הגדול מכולם, הוא אלעזר שטרן. לא שהיו סיבות לחשוד שהוא משהו חוץ מאפס, עם היסטוריה שכוללת אמירות שגובלות בנקרופיליה וניצול כוחו באכ”א להדלפת מידע אישי על חייל. האיש הוא דוגמה חיה למחלת ה”ערכים” שקצינים חיים בה, במיוחד אותם קצינים עם כיפה על הראש שה”ערכים” שלהם איכשהו תמיד מתנגשים בערכים של שאר החברה. עוד לפני כניסתו לפוליטיקה הוא היה דוגמה קלאסית לצורך בהרחבת הצינון על סא”לים ומעלה לשלוש מאות שנה במקום שלוש, אבל אתמול הוא שבר שיאים.

למי שחי במערה, אתמול הודה הגאון שהוא גרס תלונות אנונימיות על הטרדות מיניות. לא שמעתי את הראיון בעצמי, אבל מספיק אנשים שמעו ותמללו אותו כדי להבהיר שזה בדיוק מה שהוא אמר כשהוא בכלל חשב שהוא מספר בדיחה לחבר’ה. אחרי הסערה, הגאון עוד התראיין לכל ערוצי הטלוויזיה ודאג לקבור את עצמו עמוק יותר בחול. גיא לרר מהצינור עוד הצליח למצוא מה שנראה כמסמר האחרון בארון הקבורה של הקריירה שלו עם עדות של חיילת שטענה שהוא אילץ אותה להשתיק תלונה על הטרדה. הראש שלו הוגש ללפיד על מגש של כסף כדי שיוכל לבעוט אותו מהממשלה, מהמפלגה ואחרי לחץ, מהכנסת.

אבל לפיד לא עשה את זה והתגלה כאפס בעצמו. הוא נתן פירוש מאוד יצירתי לדבריו של שטרן מהרדיו וסגר את ישיבת הסיעה לתקשורת באופן די חריג. במקום להושיט לשטרן יד עם מכתב פיטורים, הוא הושיט לו יד שתחלץ אותו מהחול הטובעני שאליו נכנס. האפס הגדול לא צריך לשמוח במיוחד, כי לפיד הוא השבשבת הכי רגישה בממשלה. אם הוא ירגיש שינוי סנטימנט כלפי המפלגה מצד הבוחרים, אפילו קטן, שטרן יעוף הביתה לעמוד בראש הסוכנות היהודית הערכית שאצלו בראש.

השרה השלישית שהתגלתה כאפס המוחלט היא שרת החינוך, יפעת שאשא ביטון. ביום שישי היא פרסמה בפייסבוק את התוכנית החדשה למניעת בידודים בבתי ספר (כלומר התוכנית לעידוד הדבקה רגע לפני שיש חיסונים מגיל חמש). זה לא מפתיע במיוחד, אבל אפסותה הגדולה התגלתה בתמונה שצורפה. בתמונה היא יושבת עם עוד שני ילדים כשעל הקיר מאחוריה ציור של אריה וציטוט (כנראה שגוי) של ריצ’רד ברנסון: “האמיצים אולי לא יחיו לנצח, אבל הזהירים לא חיים בכלל”.

מבחינתה של שרת החינוך, אפשר להקריב כמה ילדים והורים בשביל “האומץ”. את אותה אמירה אפשר להגיד על קפיצה מעזריאלי, רולטה רוסית ונהיגה עם כיסוי עיניים. קשה להאמין ששרה בממשלה רומזת שהיא מוכנה להקריב ילדי בית ספר ושמי שמתנגד לה הוא פחדן, אבל זו המסקנה היחידה שאפשר להסיק מהתמונה הזאת. אין מה לעשות, זו לא ממשלה שלעומד בראשה שישה מנדטים, אלא ממשלה עם הרבה אפסים.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

2 מחשבות על “גורס אחרת”

  1. הסיפור של שטרן ממש מרגיז וגם הניסיון לחפות עליו.
    על שאשא ביטון לא שמעתי… אני תוהה אם הפוסטר הזה היה מכוון או רק מקרה.

  2. אני חייבת להבין באופן עקרוני – למה כולם נגד גריסת תלונות אנונימיות? אולי יש משהו שאני מפספסת אבל נדמה לי שאם שתי דקות לפני מינוי של בכיר מתקבלות עליו שלל תלונות אנונימיות אז באמת צריך לגרוס אותן.
    ומול מי ואך תברר תלונות אנונימיות על הטרדה מינית?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה