חתרן בלתי נלאה למגע

צהריים טובים לכולם!

נראה שבתקופה האחרונה יש מצעד שלם של מטרידים מינית ששוטף את החדשות. רופאים, הורים ומורים ששולחים ידיים לאן שלא צריך ולמי שלא צריך. היום הצטרף לחבורה העליזה הזו שמעון פרס, אותו מאשימה קולט אביטל במעשים די חמורים. אמנם אף אחד לא הופתע מכך שפרס נחש, אבל אני לפחות הופתעתי שהוא משולחי הידיים. זה מעמיד את הבחירות לנשיאות של שנת 2000 באור חדש לגמרי, אור די דוחה. מעניין כמה קורבנות נוספים יגיעו בעקבות הריאיון עם אביטל.

מלבד הגילויים החדשים האלה אין יותר מדי עניין. ביום ראשון התקיים מועד ב’ באחד הקורסים בהם אני מתרגל. זה אותו יום בו נכנס לתוקפו התו הירוק החדש ומתנגדי חיסונים למינהם הבטיחו הפגנות וחסימות כבישים בכל הארץ במחאה על שינוי הקריטריונים (או סתם כי הם נגד חיסונים ותו ירוק). ההנחה שלי (ושל רבים אחרים) היתה שלא יהיה משהו דרמטי, אבל טעיתי בענק. זו היתה בין הנסיעות הקלות ביותר שהיו לי לטכניון ואם לא רמזור מעצבן אחד בנשר, יתכן שהיה מדובר בהגעה בזמן שיא. בצהריים, כשתמיד יש פקקים גם בלי ליצנים על הכביש, היתה נסיעה ממש חלקה ונעימה. אולי שווה לחדש את התו הירוק פעם בשבוע.

במבחן עצמו לא היו אירועים מעניינים. הגיעו מעט מאוד סטודנטים (למרות שנרשמו כמעט כל הסטודנטים בקורס) שפוצלו לשתי כיתות, אחת עם הארכת זמן והשניה בלי, בכל אחת מספר חד ספרתי של סטודנטים. לא היו להם הרבה שאלות, שזה תמיד טוב, ובסוף המבחן היה די קל לספור את הטפסים. משם העברתי הכל לסריקת התשובות וסריקה שנשלחת לסטודנטים, שלחתי את המבחנים של עוד שבועיים לשכפול (אחרי שפתחו לי את הדלת במיוחד, כי שכחתי את המפתח בבית) ובזאת סיימתי את תפקידי באותו יום.

כמה שעות לאחר מכן הגיעו הציונים והציגו חצי קטסטרופה. למרבה המזל (של הסטודנטים), המרצה היה רחום וחנון ונתן פקטור לא רע. מעבר לכך, הוא גם ריחם עלינו, המתרגלים, ונתן לסטודנטית שהציפה לנו את תיבת הדואר ציון עובר למרות שמצבה היה גבולי מאוד. הוא אמנם לא ילמד בשנה הבאה, אבל אנחנו כן, אז לפחות קיבלנו הקלה קטנה.

המבחן הבא יתקיים עוד כשבוע וחצי. במקרה הזה יאלצו חברי הסגל של הקורס להסתדר בלי נוכחותי הפיזית, אבל עם תמיכתי הנפשית והלוגיסטית מרחוק. אני בטוח בכך שהם יצליחו לענות על מיליארד שאלות הסטודנטים במהלך המבחן. את הבכי אחרי התוצאות ומגוון הבקשות המוזרות (כמו לאפשר הגשה של תרגילי הבית בגלל סיפורי הורים מתים ותאונות דרכים) אמשיך לספוג כרגיל.

ולסיום, אתמול פורסם בויינט שהרכבל מלב המפרץ לטכניון לא יפתח ביום ראשון הקרוב. האחראית לכך היא ככל הנראה מירי רגב, שבתקופתה משום מה הפרויקט החליף ידיים. עכשיו אצטרך לברר מהם הקווים שמגיעים הכי מהר לטכניון באוטובוס, בתקווה שבקרוב יפתרו את קשקושי הרכבל ויתחילו להפעיל אותו.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

2 מחשבות על “חתרן בלתי נלאה למגע”

  1. בהצלחה בשנת הלימודים הבאה!
    אני תוהה למה הטכניון כל שנה מתחיל בתאריך שונה משאר האוניברסיטאות. כנראה לשמור על ייחוד…
    לגבי הרכבל – התרגלנו שככה מתבצעים פרויקטים בארץ. שום דבר לא מסתיים בזמן.

    לגבי פרס – קצת הופתעתי, אבל אני מאמין לאביטל. הסטנדרטים פעם היו שונים (אני בטוח למשל שגם הנשיא עזר ויצמן היה מטרידן לא קטן) אבל זה ממש לא מקל מהאשמה של המטרידים.

    1. לא ממש ברור לי למה מתחילים מאוחר, אבל זה נותן חופשת קיץ יותר ארוכה, אז לא מתלוננים.
      nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה