מבוכה קטנה מהרגיל

צהריים טובים לכולם!

בשבוע שעבר הוגשו רשימות המועמדים לבחירות הקרובות והבחירות יצאו לדרך באופן רשמי. אי אפשר להתחרט או להתאחד יותר, רק להתפטר. כמיטב המסורת, היה לחץ על מרצ והעבודה להתאחד, על הנספחים לפרוש ועל הציונות הדתית להתבזות. למרבה הפלא, מיכאלי לא נשברה באף מו”מ (הורוביץ כבר נכווה בפעמיים האחרונות והספיק לו עם הסכנה באובדן האותיות) והצליחה להכניע את שלח וחולדאי. עכשיו רק צריך לראות אם שתי המפלגות יעברו. יש סיכוי לא רע שזה אכן יקרה, כי למרצ יש בייס די חזק (וללא האיחוד עם העבודה ואורלי לוי הם יכולים להפסיק לעקם את האף יותר מהרגיל) ולעבודה יש כמה מצביעים שהקורונה לא הצליחה לתפוס, כאלה שמחפשים את האותיות “אמת” גם אם אלה ייצגו את הליכוד.

בציונות הדתית, כמיטב המסורת, היו חייבים להתבזות קצת. ראשית, ביבי דאג לבחירתה של חגית משה, האישה ושני הפתקים, לראשות הבית היהודי. לאחר מכן ניסו לגרום לה להתאחד עם האיחוד הלאומני של סמוטריץ’ וחבריו, אבל היא גילתה אומץ מופלא (ובניגוד למיכאלי, מופרך) והציבה דרישות לא ריאליות ומנוגדות לכוחה הפוליטי. סמוטריץ’, לפי סיפוריה, שיגע לה את השכל והתנהג בבריונות, אז היא החליטה שמפלגת הבית היהודי לא תתמודד, אבל תפקיד את האות ב’ אצל בנט למשמורת, כדי שיחזיר אותה לבית היהודי בבחירות הבאות. אין טעם להתפלא שהיא הסכימה לתנאים כ”כ מגוחכים על האותיות. כבר מעניין ההצבעה בשני פתקים היה ברור שהיא לא בקיאה בחוק הבחירות.

בסופו של דבר הציונות הדתית תרוץ בשתי רשימות – אחת של בנט (שמנסה לברוח מהתיוג “ציונות דתית” כמו מאש), עם האות ב’ (שיפור אדיר לעומת האות י’ שבחרו בה בהתחלה. יכלו ללכת על מותג כמו טב, אבל החליטו להיות ג’נטלמנים ולקיים את ההסכם עם שאר המפלגות) ואחת של סמוטריץ’ עם האות ט’. עם קצת מזל ואחוז הצבעה מספיק גבוה, האות ט’ תשתחרר לסבב הבא ותאפשר למפלגת “מגינים על ילדינו” לרוץ עם האותיות טף.

בינתיים בטכניון עברתי את המבחן המתיש בקורס אותו למדתי הסמסטר. מכיוון שזה מבחן בית עם חומר פתוח, נתנו לנו 12 שעות להגיש אותו ודאגו לכך שיהיה צורך ב-6 שעות לפחות לפתור אותו. והם אכן הצליחו במשימה. יום לאחר מכן (כלומר אתמול) עברנו בחינה בעל פה כדי לראות שענינו על המבחן לבד ולא עם חברים. בניגוד למבחן הכתוב, הבחינה בעל פה היתה קצרה בהרבה. אמנם התברר שעשיתי פאשלה קטנה בהעתקת המידע למבחן, אבל תמיד יש תקווה שהבונוס עזר.

לפני שבוע הוזמנתי להגיע עם המשפחה למרכז החיסונים בנתניה ולקבל את החיסון הראשון (כשהם מקבלים את השני). מכיוון שלא הצלחתי לקבוע תור דרך האפליקציה (כי אני לא בקבוצת סיכון) הסכמתי להצטרף ולנסות את מזלי. המזל אכן האיר לי פנים, ולאחר רישום קצר והמתנה של שתי דקות בתור נכנסתי לחדר וקיבלתי את החיסון. אחרי המתנה של רבע שעה בה נשארתי בחיים נסענו להורים שלי. עד שהלכתי לישון הכל היה בסדר, אבל החל מאמצע הלילה התחילו כאבים בזרוע וביום לאחר מכן, פחות או יותר עד הערב, לא יכולתי להרים את יד שמאל למעלה. בלילה שלאחריו זה כבר עבר, אבל תופעת לוואי אחת נשארה מהחיסון: איציק שמולי לא מתמודד לכנסת. מעניין מה יקרה עוד שבועיים, אחרי החיסון השני.

ולסיום, התנועה בעלת הסממנים הפשיסטיים (לפי בית המשפט המחוזי, אך לא העליון), אם תרצו, מפרסמת בזמן האחרון תעמולה נגד יו”ר ועדת הבחירות המרכזית כי הוא, שומו שמיים, בוגר קרן וקסנר. מכאן הגיעו מהר למסקנה שהבחירות יגנבו בוודאות לטובת “השמאל”. כדי למנוע את זה, הם קוראים לכל אנשי הימין להירשם לתפקידים בקלפיות. לפי מנכ”לית ועדת הבחירות המרכזית, לא נראה שיש הסתערות גדולה על התפקידים (ואם להניח שהמסתערים הם אנשי אם תרצו, אפשר להניח שהם התקשו כבר בתהליך ההרשמה). החשש הוא הסתערות על הכנסת בזמן ספירת המעטפות הכפולות או בזמן אישור התוצאות ב-30 או 31 במרץ. כבר שלחתי להם כמה מיילים בנושא עבודה אצלם, אבל נראה שהם די מוצפים. כמו שכתבתי בפייסבוק, העבודה שלי כמזכיר לא תסתור את רוח חוק הבחירות מכיוון שהקשר שלי למפלגת העבודה הוא כמו הקשר של מתנגדי החיסונים למציאות.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

2 מחשבות על “מבוכה קטנה מהרגיל”

  1. הפרישה של חולדאי ושלח מאוד עודדה אותי. הסיכוי המאוד טוב של בן גביר להכנס לכנסת הרבה פחות… כלומר להיפך.

    אני מאוד מקווה שלא נראה פה מראות כמו בארה”ב.

    ברכות לחיסון. גם לי הכתף מאוד כאבה אחרי החיסון הראשון למשך כ-30 שעות.

    אחרי החיסון השני היה לי אותו דבר אבל בתוספת קצת חום (לא גבוה מאד) וצמרמורות…

    1. גם אני מקווה שלא נראה מראות כמו בארה”ב. אני חושב שבכנסת התכוננו לזה לא רע.
      nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה