פניה ללב

לילה טוב לכולם!

הבחירות מתקרבות והפעם, בניגוד לבחירות הקודמות, מתחילים לגייס מזכירים מוקדם מהצפוי. מחר ב-12 ניתן יהיה להגיש מועמדות, אבל יש קאץ’: מי שעבד בבחירות האחרונות כחבר ועדה לא יוכל לכהן כמזכיר. התכיפות הבלתי נסבלת של מערכות הבחירות הופכות את הצינון הדרוש למזכירים למגוחך ופוסלת עשרות אלפי מועמדים אפשריים (תחת ההנחה שעובדי בחירות רבים לא ממש מזדהים עם ערכי המפלגות, אבל כן מזדהים עם צ’ק של כמה מאות שקלים. משקיפים שרק רצו להשגיח על הליך תקין ללא שיוך מפלגתי יהיו חסומים מהתמודדות, ככל הנראה מבלי שהסבירו להם את זה במשמר האזרחי או בכל גוף אחר שמארגן כתבי מינוי למשקיפים).

מחר בצהריים אגיש את מועמדותי לתפקיד, כולל הלומדה והמבחן, אבל המועמדות תידחה באופן אוטומטי מכיוון שאני לא מתכוון לשקר בטופס (פרטי העבודה שלי בבחירות האחרונות אמורים להיות רשומים בוועדת הבחירות ואני מעדיף לא לסמוך על מחדל סופר-מביך כזה). לאחר הדחיה אשלח להם מייל קורע לב המסביר את השתלשלות האירועים שהובילה אותי לעבודה עבור מפלגת העבודה במקום מדינת ישראל (חוסר היכולת שלהם לקבל פקס ב-2015). הסיכוי שיגלו גמישות בנושא הזה היא כנראה אפס, אבל שליחת מייל לא עולה כלום. מי יודע, אולי יגלו פרשנות יצירתית להצהרה או שיהיו במצב קשה במיוחד באמצע מרץ (כמו בפעם הקודמת). במקרה הגרוע אבלה את היום בבית בהתחמקות מהחדשות עד שמונה בערב. לא שונה בהרבה מעשרת החודשים האחרונים.

הרחק משם, בחיפה, מתקרבים לסוף הסמסטר. בשבוע הבא יתקיים התרגול האחרון בקורס אותו אני מתרגל ועקב השעה המאוחרת שלו, זה יהיה התרגול האחרון של הסמסטר עבור הסטודנטים. עבור חלקם זה יהיה התרגול האחרון בטכניון בכלל. אחרי שיחה עם המרצה לקראת סוף הסמסטר, קבעתי איתו שאכתוב שאלה אחת למבחן. מכיוון שרוב המבחנים די ממוחזרים, הוא ביקש שיהיה סעיף אחד קצת יותר קשה, כזה שלדבריו, מפריד את הגברים מהנערים. כבר יש לי אחד כזה בראש, עכשיו רק צריך לחשוב איך לנסח אותו.

בפוליטיקה הארצית אין יותר מדי חדש. בשמאל ממשיכים להשמיד קולות בקצב מרשים ובימין מתווכחים על האם סער ישב עם ביבי או לא. גנץ ממשיך לעשות מעצמו בדיחה, חולדאי עושה קמפיין יפה לאפס בוחרים ולפיד מנסה להידמות לקופת חולים מאוחדת עם הנקודה הכתומה והמטופשת בלוגו של יש עתיד. על בוגי אין טעם לדבר, האיש חסר מודעות עצמית כמו שרק רמטכ”ל יכול להיות. מזל שלפחות אייזנקוט נשאר בחוץ הפעם. אולי דווקא הוויתור שלו מראה יותר מהכל על כך שהוא כן היה צריך להיכנס.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה