מלחמת התשה

בוקר טוב לכולם!

מועד ב’ בקורס אותו תרגלתי באביב הסתיים, אבל העבודה עליו לא נגמרת לעולם. כבר בבוקר המבחן היו רמזים. סטודנט אחד שלח מייל על הבוקר, עוד לפני שקמתי. במייל ביקש התחשבות במצבו (לא מרגיש טוב) ומועד מיוחד. מיד העברתי את המייל למרצה שדאגה להסביר לו שבלי סיבה טובה במיוחד הוא יכול לשכוח מזה. ציינתי במייל החוזר שאני ממליץ לגשת למועד ב’. והוא ניגש.

אחרי קצת גמגומים בזיהוי הסטודנטים המבחן התחיל והתברר שהמחלה המסתורית של הסטודנט תקפה את הזיכרון שלו. הוא שאל שאלות שהתשובה היחידה להן היא “זה בחומר” והיה קשה לפספס את ניסיונות הסחיטה. ככל שהתקדם המבחן התברר שהמחלה קשה משחשבנו והתחילה לתקוף גם את המחשב והטלפון שלו. המתקפה המסתורית הובילה לניתוקים “מרובים” מהאינטרנט (המשגיחה פחות התרשמה מהקטסטרופה התשתיתית). בעקבות שימוש מצער בתשתית בזק, הוא קיבל אפילו תוספת זמן קצרה על כל הזמן שאבד לו.

בסוף המבחן, אחרי שאחרון הסטודנטים הגיש (תוספת זמן של שעה) עברתי לניתוח הציונים. הורדתי את ציוני המבחן, חישבתי את ציון שיעורי הבית, נתתי נקודות למי שענה נכון על השאלה שטעיתי בה וביקשתי מהאקסל לחשב את הציונים הסופיים. אחרי חישוב קצר העליתי את כל הציונים לאתר הציונים, שלחתי לסטודנטים וחשבתי שבזה תמה הסאגה מבחינתי. מי שירצה יערער ובזה יגמר הסיפור.

אבל הוא לא נגמר. הסטודנט בעל המחלה המסתורית ממשיך לשלוח מיילים. הוא טוען שזה הקורס האחרון שלו ולכן הוא צריך לעבור או לקבל הזדמנות חוזרת. הוא אפילו ביקש בחינה בעל פה ופנה למזכירות ולכל העולם. לבסוף, הגיש ערעור עם תירוצים של כיתה ג’. אם למרצה יש חוש הומור, היא תקבל את הערעור ותיתן לו נקודות על השאלה שביקש. הוא עדיין לא יעבור, אבל מי יודע, אולי זה יפסיק את שטף המיילים.

בניגוד למי שצריך להיבחן ולהישמע לדרישות של נהלים שנקבעו על ידי סמכות גבוהה יותר, יש מגזר בישראל שפשוט פטר את עצמו מהחובה הזאת. נכון, לא כל החרדים. יש זרמים עם יותר חיבור למציאות והבנה פוליטית, אבל לא כולם. החסידויות שצפצפו אתמול בגסות על צווי הממשלה יביאו, בתקווה גדולה, לחיסול סופי של חברת הלומדים הישראלית. אם תוצאות הבחירות לכנסת ה-24 יהיו דומות במשהו לאלו של סקר ערוץ 13 אתמול (לא סביר, המשותפת מאבדת שם המון מנדטים) או אפילו לסקרים היותר סבירים של חדשות 12 (ממשלה ללא ליכוד וללא חרדים בתמיכת מרצ מבחוץ), זה יכול להיות סופה המבורך של הכאילו-אוטונומיה החרדית. אולי סוף סוף תהיה ממשלה שתדרוש מהם לבחור – השתתפות בחברה בתמורה לכסף או אוטונומיה תרבותית מלאה בתמורה לניתוק כלכלי.

כל זה, כמובן, בלי שלוקחים בחשבון את האפשרות לעליית החשש הגדול של החרדים שכתב עליו עמית סגל – “שינוי על סטרואידים”. כל מה שמפלגה כזאת צריכה זה את שידורי החדשות מה-19 במרץ ועד היום. מפלגה כזאת שתדרוש הטלת מס בריאות וחינוך על ילד רביעי/חמישי ומעלה שיוולד החל משנה מסוימת (מס גולגולת, לא תלוי בהכנסה וללא פטורים) תוכל לשתות מנדטים מכל המפה הפוליטית. הוויכוח על גיוס החרדים ותקציב הישיבות הוא מסך עשן שהחרדים מצלים עד תום. הכסף הגדול מתחבא בתקציבים של “צדק חברתי”, כלומר חינוך ובריאות, שמוטים מאוד כלפי מי שמביא הרבה ילדים. החילונים צריכים להפסיק לדרוש דברים “חינם”, הם הרי משלמים עליהם גם עבור מי שלא.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה