צהריים טובים לכולם!
עוד קצת פחות מ-101 שעות נותרו לריצוי עונש הבידוד על שבירת הסולידריות וחזרה מחו”ל. הבוקר ניסיתי ליצור קשר עם משרד הבריאות כדי לקבל קיצור לעונש (של עשר שעות) כדי לעזור לאח שלי לעבור דירה, אבל יעל ממשרד הבריאות היתה נחרצת: מדובר ב-14 יממות, זמן הדגירה של הווירוס. ההצעה של צבי האוזר לקיצור הבידוד היתה יכולה להיות מאוד שימושית במצב הזה, אבל אנחנו בישראל. פה מיישמים את ההצעות הלא הגיוניות וזורקים לפח את ההגיוניות. עם כל הכבוד, 5000 שקלים הם סכום גדול מדי לשלם בשביל לעבור כמה שעות לפני סוף הבידוד.
בזמן שאני מטייל בין כמה קירות התברר שאני במקצוע הלא נכון. אם הייתי חבר כנסת, הייתי יכול להפר את הבידוד, לבקר את מי שאני רוצה ואז לשקר למשרד הבריאות. אפילו טוב מכך, יכולתי להיות שר ולשקר גם למשרד הבריאות וגם לתקשורת. נראה שאין לכך שום השלכה מעבר לדיבורים בתקשורת. אף אחד לא צריך להתפטר, אף אחד לא צריך לפטר. אם חשבו שהסגר יעזור, החשיפה של לוינסון תהרוס הכל. אם גמליאל לא תתפטר או תפוטר, הרבה אנשים יגידו “תקפצו לי” על כל הנחיה שיוצאת מהממשלה. גמליאל אמנם הצביעה נגד, אבל יש לה אחריות קולקטיבית כשרה בממשלה. באופן די מדהים, היחידים ששמעתי אותם מדברים על האחריות הקולקטיבית הם הנדל, זמיר וטיבי (לפני הבחירות). לשרי הליכוד אין מושג מה זה אומר.
עם סיום החג יתרחש אחד המאורעות המתישים ביותר בכל קורס של סמסטר אביב בטכניון: מועד ב’. אחרי הכיף של מועד א’ מגיע השידור החוזר. למרבה המזל, הפעם לא הייתי צריך לנחש איך להכניס לאתר הקורס את השאלות עם המספרים המוגרלים ואיך ליצור אקראיות בתשובות (אפילו מצאתי שיטה טובה יותר שהיתה חוסכת לי הרבה כאב ראש בסיבוב הקודם). זה קיצר מאוד את תהליך הזנת השאלות והכנת קובץ התשובות.
בסופו של דבר התהליך המהנה נגמר והייתי צריך לשלוח מייל לצוות הקורס. התאפקתי מאוד לא לשלוח להם כותרת בסגנון הפרסומת המוכרת: “הפטריה שלך חזרה”. אין הנאה גדולה יותר מלהתעסק בניג’וס הזה בחול המועד. למרבה המזל מדובר במבחן קטן יותר אחרי שהרוב עברו בפעם הראשונה.
יום טוב.
שלכם,
nadavs