עד הפיצוץ הבא

בוקר טוב לכולם!

זהו, זה נגמר. כאב הראש המתמשך שנקרא קמפיין הליכוד חטף מכת חום ויצא להפסקה קצרה עד בוא החורף והשילוב הנהדר של קורונה ושפעת. אתמול עשתה הכנסת סוף סוף מה שביקשו ממנה אזרחי ישראל והשביעה ממשלה שאף אחד לא מרוצה ממנה. זו לא ממשלה של חצי העם כמו שאמר גנץ, אלא ממשלה של כמעט אף אחד מהעם. הליכודניקים עוד בהלם מחלוקת התיקים, תומכי גנץ לא מבינים איך הוא בגד בהם ככה, בימינה עוד מנסים להבין איך הציונות הדתית, שהוציאה ממנה את שר התחבורה הטוב ביותר במאתיים השנים האחרונות ושר הביטחון הטוב ביותר מאז דוד המלך, לא נמצאת ליד ההגה ובמפלגת העבודה עוד מנסים להתאושש מגילוח השפם של פרץ שהתברר כבזבוז החשמל הגדול בהיסטוריה.

המרוויחים הגדולים הם פרץ, עוד פרץ, שמולי ולוי (אבוקסיס). לארבעתם אין זכות קיום בפוליטיקה אחרי הזחילה המבישה לממשלה הזאת, אבל לפחות יזכו לנהג ואבטחה בשנים הקרובות כדי להרגיש חשובים. פרץ ושמולי עוד מספרים לכל מי שמוכן לשמוע (בעיקר מומחים מתחום בריאות הנפש) שבאמצעות הכניסה הזאת לממשלה הם יזניקו את מפלגת העבודה קדימה. מירב מיכאלי ככל הנראה נמצאת במו”מ עם המפלגה של גנץ לאיחוד. גנץ יקבל את חמשת הפעילים והעסקנים שעדיין בחיים (ואת האותיות “אמת” בבחירות, נכס לא מבוטל) ומיכאלי תקבל מקום טוב בכנסת הבאה ותכהן בתור השרה לשוויון מגדרי.

בתקשורת מתמקדים הרבה בעלות של הממשלה הענקית הזאת, אבל מתעלמים מכמה בעיות גדולות בהרבה מהעלות הכלכלית של עוד כמה מאבטחים ונהגים. פיצול סמכויות בין משרדים מגדיל את הביורוקרטיה בצורה בלתי נסבלת. עכשיו כל מפעל שירצה להתחבר לגז יאלץ לבקש אישור ממשרד האנרגיה והמשרד למשאבי מים, שלא לדבר על המשרד להגנת הסביבה שצריך לוודא שהמפעל לא מזהם יותר מדי, משרד האוצר שדורש מיסים, משרד הרווחה שאחראי על הביטוח הלאומי, המשרד לשוויון חברתי שמעודד את המפעל להעסיק בעלי מוגבלויות והמשרד לקידום וחיזוק קהילתי שיבקש ממנהלי המפעל לכנס את כל העובדים ולשיר קומביה. המחיר של זה גבוה בהרבה מהעסקת דוברים ונהגים.

עם זאת, יש גם חדשות טובות. היום סוף סוף יצא משה כחלון ממשרד האוצר והלך הביתה. את הנזקים שהוא עשה נמשיך לסבול עם ליצמן (שעלול להטות את הקריטריונים לתוכנית לטובת משפחות עם יותר ילדים, ככה סתם, כי יש להם מעט כסף) והעלאת מיסים מסיבית שמתוכננת בקרוב בעקבות ההתחייבויות הפסיכיות שהוא פיזר לכל מי שעשה קצת קולות של הסתדרות. ישראל כץ עשה עבודה נהדרת בנפילה לבור שביבי הכין לו, אבל אולי כשיבין שעתידו הפוליטי די אבוד יגלה אומץ ויעשה את מה שצריך כמו שעשה הבוס שלו ב-2003.

מהצד השני, קיבלנו את עמיר פרץ שדיבר היום על הגורמים שהובילו לקפיטליזם חזירי ויש להם היום פחות כוח. אחרי העלאת המיסים המתכוננת בעקבות הקורונה כנראה שנחטוף גם העלאת מחירים בעקבות הגבלות יבוא. כל איש עסקים נורמלי כבר יכול להריח את הכסף הממשלתי שהולך להישפך מכיוון המשרד הזה. כל מי שישכור כמה שחקנים שיבעירו צמיגים מול בניין נטוש בפריפריה יקבל כסף כדי להעסיק את אותם שחקנים ולהמשיך את פעילות המפעל. אז מה אם זה לא באמת מפעל.

על ההתנהלות של ימינה בימים האחרונים אפשר לכתוב ספרי פסיכולוגיה שלמים. הנאום הנעלב של בנט, בו הוא כמעט בכה מעל הפודיום, היה כמעט מעורר רחמים.  מי שאמרו לביבי שיקים ממשלה איתם או בלעדיהם ונתנו את תמיכתם הבלתי מסויגת גילו שהוא הקים ממשלה בלעדיהם. מי שמתנהג כמו סמרטוט, סופו שינגבו איתו את הרצפה. הציונות הדתית המפוארת צריכה לעשות חשבון נפש רציני בעקבות ההתנהלות בבחירות האחרונות ולחשוב האם הם רוצים להישאר נישה שמשנוררת כסף לטובת מפעל שטיפת המוח של הישיבות, החינוך הממלכתי-דתי והמכינות או ללכת על ההנהגה הארצית, שם צריך להתחשב ברצונות הציבור הכללי (שמערכת המשפט, ארץ ישראל השלמה וה”ערכים” הנעלים שימינה מדברת בשמם לא מעניינים לו את קצה הציפורן). בינתיים רפי פרץ מראה שהולכים בכל הכוח על עניין הנישה.

חבר הכנסת שיהיה מעניין לצפות בו בשנה הקרובה הוא יאיר לפיד. אחרי עבודה קשה הוא הצליח סוף סוף להגיע לתפקיד משמעותי שכבר היווה מקפצה לראשות הממשלה. היכולת הרטורית שלו די מוצלחת (התוכן לא תמיד) וחברי הכנסת של יש עתיד כבר מכירים את עבודת הכנסת מספיק כדי להטריל את חברי כחול לבן. אם ינצל היטב את תפקידו וימשיך לערוך כנסים וקמפיינים בארץ (כולל הפגנות ואירועים-מושכי-תקשורת מחוץ לכנסת), יוכל להגיע כאלטרנטיבה לא רעה לבחירות הבאות. ביבי ינסה לנטרל את האיום הזה ע”י ניסיון כניסה למו”מ עם יש עתיד. סירוב מוחלט לדבר הזה יכול לעזור להם מאוד. נראה אם ינצלו את הזמן והבמה בחוכמה.

יום טוב.
שלכם,
nadavs