מחיר חוסר האמון

צהריים טובים לכולם!

ביום רביעי, אם לא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, תושבע הממשלה ה-35. אחרי שבית המשפט אמר את דברו ונראה שאין לביבי עילה מספיק טובה לגרור אותנו לבחירות שוב, הוא כנראה יאלץ להישבע ביחד עם גנץ ביום רביעי ולקצוב את זמנו בראשות הממשלה. בני ביתו כנראה לא אוהבים את הרעיון, אבל נראה שכבר אין ברירה. הליכה לבחירות עם תירוץ קלוש כמו הוועדה לבחירת שופטים לא באמת תעזור לו להשיג את 61 האצבעות המיוחלות. רק התערבות של בית המשפט, כזו שאולי תגיע ביוני או יולי, תוכל לסמן את תחילתה של מערכת הבחירות של נובמבר או אולי פברואר.

כדי להקים ממשלה החליטו בגוש הימין ובחוסן לישראל לחסל את שיטת המשטר בישראל ולהמציא אותה מחדש עם “ראש ממשלה חלופי” וקיצור הכנסת ללא סיבה מיוחדת. שופטי העליון החליטו יום לפני החקיקה שהם לא מתערבים בחקיקה שלא הושלמה וכמה שעות לאחר מכן כבר התקבלו עתירות חדשות. אם תישאר מורשת לנתניהו, זוהי המורשת. הרס המערכת השלטונית כדי להתאים לצרכים של אדם אחד. חיסול האמון ההדדי הדרוש להקמת קואליציה וממשלה וככל הנראה חיסול מוחלט של מפלגת הליכוד.

התנהלות הליכוד בשנים האחרונות הפכה לרעילה במיוחד כשנציגים כמו מיקי זוהר, דודו אמסלם ודוד ביטן עשו את המוות לכל הסיעות בכנסת. מתוך רצון עז ללקק למנהיג העליון הם התנהגו בכנסת כבשלהם, צווחו “אנחנו הרוב” בכל הזדמנות (כשזה התהפך הם כמעט הצטרפו לתנועה לאיכות השלטון) ובשנה האחרונה צפצפו על כל הכללים, פיזרו את הכנסת לפני הזמן במאי לפני שנה, השתינו בקשת על חוק הבחירות, הטילו ספק בתוצאות הבחירות ובעבודת הוועדה המרכזית, ניסו לשנות את חוק הבחירות שבוע לפני הבחירות והפיצו שקרים ורעל במדיה החברתית במידה שלא נראתה פה מעולם. את הפירות אנחנו קוצרים עכשיו. אף אחד לא מאמין למילה שיוצאת לנתניהו מהפה וכולם, כולל גנץ, בטוחים שהוא ינסה להתחמק מההסכם בכל דרך. בגלל זה מסרסים את הכנסת והופכים את הממשלה לחזות הכל. אחרי שנתניהו ילך יצטרכו בליכוד לעבוד קשה מאוד כדי לשכנע את שאר חברי הכנסת שלמילה שלהם יש משמעות.

את ההימור שלי על בחירות נוספות העברתי מספטמבר לחורף. הסקרים מחמיאים מאוד לליכוד ואצל מקבלי ההחלטות (האופה והפרילאנסר) ממילא יש שנאה יוקדת לבג”צ. האופוזיציה מרוסקת לגמרי והסיכוי היחיד של מפלגת העבודה בצירוף כחול לבן לחזור לכנסת הוא על ידי שימוש באותיות “אמת” ותפילה חזקה שהקורונה לא חיסלה להם את כל המצביעים. אין שום סיכוי שגנץ יגיע לראשות הממשלה. משקרים לנו שוב ושוב שראש ממשלה מחליפים רק בקלפי. אם כך נראה שנצטרך ללכת שוב ושוב לקלפי או שיקרה בליכוד מה שקרה בחול המועד: יבוא ביצים מבחוץ.

ולסיום, הדיונים השבוע בבג”צ היו מעניינים מאוד וזכו לרייטינג מרשים במיוחד (מיליון צופים לפי מה שנאמר בחדשות בטלוויזיה). היום הראשון היה די מטופש. מצד אחד, נציגי הליכוד ונתניהו שמבלבלים את המוח על שני מיליון מצביעים (השופטים קטלו את הקמפיין הזה יפה מאוד). מצד שני, נציגי העותרים שמלמלו על כך שביבי מתנהג לא יפה. היום השני היה קצת יותר מעניין ואני מניח שהדיונים על חקיקת ממשלת החילופים וכל הקונסטרוקציה הפסיכית שבנו כאן יהיו הרבה יותר משמעותיים ולא יסתיימו בדחיה פה אחד של העתירות.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

2 מחשבות על “מחיר חוסר האמון”

  1. אכן המצב קשה… אני רק לא בטוח אם זה יותר גרוע מעוד מערכת בחירות (שעד אליה נתניהו ממשיך להיות ראש הממשלה, אין תקציב וכו’)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה