הגשה לא סופית

ערב טוב לכולם!

העשור השני של המילניום השלישי מתקרב לסיומו. כולם עסוקים בסיכומים ומציאת “ה-X הטוב ביותר של העשור”, למרות שרובם די מטופשים. חוץ מבקטגוריית “ראש הממשלה הישראלי הטוב של העשור”, כל הבחירות האלה מאוד סובייקטיביות. עם זאת, מוזר לחשוב איפה הייתי בסוף דצמבר 2009 (בצבא) וכמה עברתי מאז (שנתיים בצבא, שש שנים באקדמיה ועוד קצת בחוץ). בשנים עגולות גם אני מחליף קידומת, וממש עוד מעט אגיע למספר שלושים. גם עד דצמבר 2029 אמורים להיות שינויים רבים. מעניין אם הבלוג יהיה קיים אז. אם כן, יחגוג 25 שנים חודשיים לאחר מכן (כן, בסוף פברואר הבלוג יחגוג 15).

מעבר לסיכומי השנה למינהם, היום סיימתי לסכם את העבודה שביצעתי עד עכשיו בלימודים. יש לי 31 ימים להגיש את הצעת המחקר שלי לדוקטורט. כפי שהבטחתי למנחה שלי, היום שלחתי לה את הגרסה הראשונית. אני מניח שלגרסה הזאת יהיו עוד תיקונים רבים, אבל בסופו של דבר המסמך יוגש לחמשת הבוחנים בסוף ינואר על מנת שאוכל להיבחן ב-23 בפברואר. היום נקבע התאריך, כך שיהיו לי בערך שלושה שבועות לעבוד על המצגת שאני אמור להציג במבחן ולחשוב על שאלות. נקווה שאדע מה שצריך עד אז.

היום התרחש רגע השיא של עמותת “שומרי הבית”, קבוצת אנשים שנלחמת באסדת הגז “לוויתן”. אחרי שנכשלו במאבק אחר מאבק ותרמו לפאניקה חסרת פרופורציות, גרמו היום ללא מעט אנשים להתפנות מביתם בעקבות תהליך “נישוב” שאמור לפלוט יותר מזהמים מהרגיל. כבר בשבוע שעבר, עוד לפני שהתהליך התחיל, אנשים התלוננו על צריבה בעיניים. היום נסעו הליצנים מחוף הכרמל לתל אביב כדי לברוח מהזיהום של לוויתן ולהנות מהזיהום של תל אביב. בינתיים התחיל הנישוב ומה שקרה זה… כלום. הפתעה. מסתבר שאם יש אישור מהמשרד לאיכות הסביבה, בתי המשפט ועמותות איכות הסביבה, כנראה שלא יקרה אסון. לא ברור מה מוביל את המאבק הזה מלבד NIMBY, אבל הנזק שהם גרמו (עיכוב המעבר לגז) לא מבוטל. וכן, הנזק קיים גם בזיהום.

הזיהום הכי גדול מגיע, כמובן, מהמפלגות ששולחות זבל בכמויות לטלפונים. מפלגת העבודה כבר טורחת להפציץ אותי בשטויות על “בני אדם לפני הכל” ומשהו עם חסינות. מניח שחברי המפלגות האחרים סובלים לא פחות (לא מקנא בחברי הליכוד שחטפו בחמישי שעבר). השמאל והימין עסוקים בטמטום מוחלט של מאבקים על המקום החמישי מתוך ארבעה מנדטים ריאליים ובסופו של דבר נראה ששוב המפלגות הקטנות יהיו אלו שיכריעו.

בסופו של דבר, כדאי שהמפלגות הקטנות יזכרו את מקומן. תפקידן הוא להטות קצת את ההגה לימין או לשמאל, אבל אין להן שום סיכוי להנהיג. התמיכה באידיאולוגיה של העבודה, מרצ, הימין החדש או הימין הישן די קטנה. גם ההגדרות המטופשות של ימין ושמאל לא ממש רלוונטיות. הרי אם ישאלו אנשים האם הם בעד החזרת שטחים כרגע, תהיה תשובה שלילית מוחצת. אם ישאלו אנשים האם הם בעד החזרת שטחים באופן עקרוני (בעד תמורה הוגנת וניתנת לאכיפה), לא הייתי בונה על האמירות של אנשי הימין ש”העם ימני”. האנשים האידיאולוגיים ביותר הם נדירים. אולי כדאי שחברי המיקרו-מפלגות ירדו מהעצים ויבינו שהביקוש לסחורה שלהם לא כזה גדול. ההבדל בין הימין החדש לימין הישן הוא גודל הכיפות על הראש. ההבדל בין העבודה למרצ הוא הצבע של הלוגו. שיחסכו לכולם נייר וילכו יחד.

יום טוב.
שלכם,
nadavs