סליחות לתשע”ט

צהריים טובים לכולם!

יום כיפור תיכף כאן ואפשר להרגיש את האווירה. אתרי האינטרנט מלאים בכתבות עם פרוטוקולים חדשים מועדות החקירה של מלחמת יום כיפור (אי אפשר פשוט לשחרר את כולם וזהו? זה נגמר לפני 46 שנים), התחבורה הציבורית מפסיקה לעבוד (כאילו שבדרך כלל היא עובדת כמו שצריך) ובטלוויזיה סוף סוף מקרינים משהו לא אידיוטי לחלוטין (השקופית של “נחזור לשדר במוצאי יום כיפור”). עם זאת, העיקר ביום הזה הוא בקשות הסליחה. אמנם הזמן לבקש סליחה מחברינו הולך ומתקצר, אבל אני בטוח שנסכים לקבל בקשה כזאת גם מחר. או מחרתיים. או מתישהו. בינתיים נראה שכל אחד רק מתבצר בצד שלו וטוען שהוא צודק. הרוב יהיו פוליטיקאים כיאה לשנת בחירות, אבל יש גם כמה שלא דרכו בכנסת ועדיין חייבים סליחה גדולה לאזרחים.

הראשון לבקש סליחה על השנה הזאת הוא ללא ספק בנימין נתניהו. כמה חודשים לתוך שנת תשע”ט הוא פתח במסע בחירות שלא נגמר עד עכשיו ומאז דאג להמטיר עלינו גשם של שקרים שלא ראינו כמותו מאז הקמפיין של טראמפ. עלויות החקירות, הטלפון של גנץ ושפיותו, סיפוח הבקעה, גנץ יקים ממשלה עם הערבים ובערך כל מה שמירי רגב אמרה מדצמבר ועד היום. משל הקומפרסור של עמוס עוז צריך להתחלף בהרצה של מטוס סילון בחצר. עכשיו נתקענו עם החזרת המנדט: כן-או-לא. השקרים של הבלוק, הקשקוש על “מיליון אזרחים הצביעו בפתק שכתוב בנימין נתניהו לראשות הממשלה” (לכיתוב הזה אין שום משמעות) ועוד דברים רבים שכבר קשה לעקוב אחריהם. זה כבר מרגיש כמו בעיה פתולוגית. די, מספיק.

השני בתור הוא בני גנץ. אחרי תגובות סתומות ומסתוריות בחורף הצליח האיש הזה לעמוד בראש רשימה שגרפה מעל מיליון קולות פעמיים ברצף. עם זאת, ההתנהלות שלו מאז העשרה באפריל ועד היום נשארה חידה גדולה יותר מזו של ליברמן. מיליוני אזרחים מביטים בו בבלבול ומתוך ציפיה שהוא יחליף את נתניהו, אבל הוא מתעקש לבצע הכל לא נכון. אולי כדאי שיבקש סליחה מכל האזרחים שפצעו את עצמם כשדפקו את הראש בקיר בגללו. זה כבר ממש קשה לצפיה.

השלישי הוא משה כחלון שהפך לדרך הארוכה לכתיבה של המילה “אפס” בעברית. אחד משרי האוצר הגרועים שהיו אי פעם (ועדיין נמצא במשרד!) התגלה כרכיכה פוליטית וזחל לליכוד אחרי שהבוחרים פיזרו סביבו מלח. לא מספיק שהוא הכניס אותנו לבור כלכלי, הוא שיקר על זה לאורך כל הדרך והתמוסס לתוך הליכוד תוך גניבה של מעל מאה אלף קולות. אני במקומו הייתי כותב מכתב אישי לכל אחד מהמצביעים של “כולנו” באפריל. אם תהיה לו קצת יותר יושרה, הוא גם יתפטר מהכנסת ויעזוב אותנו לנפשנו.

הרביעי הוא משה פייגלין ששרף את התנועה הליברלית בארץ לשנים קדימה. החיבור של הליברליזם עם הזיות המקדש, “הזהות היהודית” שלכולם ברור שמדובר על הזהות האורתודוקסית שלו והאובססיה לקנאביס הפך את הליברליזם הכלכלי למוקצה והזוי. טוב מאוד שבסיבוב השני הוא נשאר בבית וכולי תקווה שבעשור הקרוב הוא לא יתקרב לפוליטיקה, עם רעיונות ליברלים או בלעדיהם. גם על נסיונו לערער את אמינות תוצאות הבחירות צריך להיות שמור לו מקום של כבוד ברשימת “לא-לגעת-בפתק-שלו”.

הפוליטיקאי החמישי והאחרון (צריך לעצור איפהשהו, אחרת אסיים את הכתיבה בראש השנה תשפ”א) הוא בצלאל סמוטריץ’. לא על מה שהוא אומר, כבר התרגלנו שהאנשים הקטנים נובחים הכי חזק. הוא צריך להתנצל בכלל על משהו שקרה השנה, יותר נכון לפני ארבעה ימים. כניסתו לתוקף של מיזם “נתיב פלוס” הפכה את הנסיעה בחלקו הדרומי של כביש החוף לסיוט בלתי נגמר עבור כולם. אני מודה שנהנתי מהעקיפה שהתאפשרה לי אתמול בזכות הנתיב הזה, אבל בסך הכל זמן הנסיעה עלה לכולם. במקום להעניש אנשים בזמן המתנה שאיתו אי אפשר לעשות כלום, יהיה ראוי אם שר התחבורה הבא יקדיש את זמנו לשינוי התנהגות הנהגים בזכות משאב שאפשר להעביר ממקום למקום (כסף).

השלישיה הסוגרת את הרשימה לא שייכת לפוליטיקאים, אבל נוגעת בהם. הראשונים הם אנשי התקשורת שסיקרו וראיינו פוליטיקאים השנה. מרוב להיטות לראיונות ארוכים, לא עימתו את הפוליטיקאים עם השקרים שהקריאו מדף המסרים. בחלק מהמקרים, במיוחד אצל שקרני הליכוד (למתראיינים ממפלגות אחרות היו שקרים עדינים יותר. למתראייני הליכוד לא יכולתי להאזין בחלק מהמקרים והעברתי תחנה), היה ראוי להתעכב שוב ושוב על אותו שקר גם על חשבון שריפת כל הראיון. אם המרואיין גם ככה עולה לשידור כדי לעשות תעמולה, אפשר לתקוע אותו עם ראיון מעצבן שבו הוא נאלץ להוכיח לכולם שהוא שקרן. היחידה שפטורה היא קרן מרציאנו שהצליחה ליישם את הדבר הזה בהצלחה מסויימת בראיון עם נתניהו במרץ.

עוד חייבי התנצלות, בין הגדולים ביותר, הם מי שחסמו כבישים השנה ומשטרת ישראל שפשוט לא מפנה אותם. נכים, עולים ובני עולים מאתיופיה, ערבים, מפגיני אקלים, הורים לילדים, נשים וכל מי שמרגיש שעשו לו עוול פשוט עלה השנה על הכביש והתחיל לצעוק. משטרת ישראל, מצידה, מתחזה למחלקת האחסון בחנות לכלי בית ומנסה “להכיל” את האירועים. עם כל הכבוד, למי שתקוע בפקקים קצת קשה להכיל או להזדהות עם מחאות שתוקעות אותו ברכב ומבזבזות לו זמן ודלק. תתחילו בלבקש סליחה מכל מי שחסמתם ועופו מהכביש.

ולסיום, גם הפעם חברות הכבלים והלווין נדרשות להתנצל על חסימת ה-VOD ביום כיפור. לא איכפת לי שאפשר לעקוף את זה, בכלל לא אמור להיות ניסיון כזה. אף אחד לא מבקש תמיכה טכנית, רק שחררו לנו את האפשרות לנצל את היום החופשי הזה להשלמת סדרות. לא משנה אם זו דרישה חוקית או ניסיון לשמור על כשרות מול הלקוחות השומרים (שממילא לא ישתמשו בשירות), החסימה האידיוטית הזאת דורשת שליחה של מכתב התנצלות לכל לקוח שיבקש.

שיהיה בהצלחה ועינוי קל לכל הצמים, צפיה מהנה לכל מי שבכל זאת עוקף את ה-VOD ובילוי נעים בכביש לכל מי שהולך עליו ביום כיפור. יש יום אחד בשנה שבו זה אפשרי, חבל שמנצלים אותו לזריקת אבנים במקום להפגנות.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 2 לסליחות לתשע”ט
  • ur
    09/10/2019 ב16:50

    בני גנץ באמת הזוי עם ההתנהגות שלו. לא ממש ברור לי כבר מה קורה עם הממשלה-אין ממשלה. עוד בחירות? זה חוקי בכלל? בג”ץ לא יכול לעצור מהלך כזה בזבזני ואגואיסטי? אני מניחה שאתה מבין יותר ממני מה קורה. תהיה מוכן להסביר? 🙂

    VOD- רגע, מה? הם ברצינות חוסמים את הערוצים? זה מוזר ונשמע גם לא חוקי. כאילו הם מראש יוצאים מנקודת הנחה שכל הלקוחות שלהם יהודים ויהודים שומרי מסורת

    הגב
    • nadavs • כותב הפוסט •
      09/10/2019 ב18:57

      לגבי חוקי – כן, המצב הנוכחי חוקי, אבל תקדימי. בג”צ לא יכול לעצור בחירות שנעשו לפי החוק.

      את בני גנץ אני לא יודע להסביר. נשגב מבינתי.

      כן, הוט ויס חוסמות את ה-VOD. לא יודע אם זה בגלל רגולציה או ניסיון “להתחשב”, אבל זה אידיוטי לחלוטין.
      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.