הנזק בלשקר לעצמך

צהריים טובים לכולם!

ביום חמישי התרחש ככל הנראה האירוע המטומטם ביותר במערכת הפוליטית בשנים האחרונות. עמיר פרץ עלה לפודיום יחד עם אורלי לוי ויחד הם פירטו את הפנטזיה הלא ברורה שלהם על העברת בוחרים מהימין למפלגת העבודה. הפנטזיה מבוססת על ניתוח שגוי לחלוטין של בחירות 2006 שבהם מצביעי העבודה ברחו מפרץ (כי גזענות זו תכונה של כל בני האדם) וחלק ממצביעי הליכוד הלכו אליו בגלל התוכנית הכלכלית של ביבי שנתפסה כאנטי-פריפריה ואנטי-חלשים.

היום המצב שונה לחלוטין. לביבי יש מעמד בלתי מעורער אצל חלק גדול מבוחרי הליכוד בפריפריה (וגם אם לא, היד שלהם רועדת בקלפי ולא תיגע בפתק “אמת”), המצב הכלכלי טוב ואין שום סיבה שמצביעי ליכוד יחליטו פתאום לשנות את עמדתם המדינית בגלל שני פופוליסטים עם עץ כסף. מצביעי אורלי לוי באפריל ממילא לא התכוונו להצביע ימינה מכחול לבן ומצביעי העבודה הותיקים, אלה שעברו מזמן את גיל 80, עלולים לגלות פתאום שיש שני יוצאי מרוקו בראשית הרשימה ולברוח לכחול לבן או ברק. פרץ ולוי-אבוקסיס עלולים לגלות בספטמבר שהם נשארו רק עם קולות המועמדים של רשימת העבודה-גשר ובני משפחותיהם. גם הגמגומים שלהם בשאלות בנושא ישיבה עם נתניהו וההיסטוריה שלהם בנושא לא תעזור להם יותר מדי.

בינתיים, בתזמון מדהים וצירוף מקרים מוחלט, פורסמו התמונות של ברק אצל אפשטיין. הפרסום הזה סגר כמעט לחלוטין את האפשרות של איחוד בין ברק למרצ, למרות שמי שיאזין טוב לחברי הרשימה של ברק יגלה שהם מועמדים טבעיים להנהגת מרצ. אולי לקראת האחד באוגוסט במרצ יסכימו לסתום את האף ולהתאחד (ברק אמר שהוא מוכן למקום עשירי, כדאי להם לבחון את התיאוריה). מצד שני, איחוד כזה עשוי להשאיר את הפיינשמייקרים של מרצ בבית. אחר כך הם יתלוננו על ביבי.

בינתיים בימין, שקד השתלטה לגמרי על הימין החדש. להגנתו של בנט, הפעם חוסר עמוד השדרה שלו היטיב איתו גם תדמיתית וגם מבחינת הסיכוי לחזור לכנסת. עם שקד בראש יש סיכוי קטן יותר להתעללות ביונים ובשמים מעוררי מחלוקת, אבל היא יוצרת בעיה אחרת: החיבור עם המפלגות הדתיות. לא רק האגו של פרץ (רפי, לא עמיר. צריך להבדיל בין שני הגאונים האלה) עומד בדרכה של שקד לראשות איחוד מפלגות הימין, אלא האמונה שלהם. המחשבה שאישה, ועוד אחת שלא שומרת מצוות, תעמוד בראשות הרשימה הזאת מעוררת חלחלה בקרב רבים מעסקני הציונות הדתית.

מצד אחד, איחוד של כל מפלגות הימין יוודא שאף קול לא הולך לאיבוד. מצד שני, יכול להיות שקולות כאלה ימלטו מהם לליכוד או חלילה לליברמן. קשה ליישב את הליברליות (המוצהרת) של בנט ושקד עם היכולות של פרץ וסמוטריץ’ לחולל סערות בכל פעם שהם פותחים את הפה. מצד שלישי, ניסיון ללכת בשתי רשימות לא בהכרח יגמר טוב, במיוחד אם עוצמה יהודית תישאר מחוץ לשתי הרשימות כזה. בימים הקרובים הם יתבססו הרבה על סקרים, אבל בסופו של דבר כל החלטה שיקבלו תהיה הימור. נותר רק לקוות שתוצאת ההימור תהיה מוצלחת (מבחינתי, כמובן).

הרחק משם, בקפריסין, עדיין חוקרים את תלונת האונס מהשבוע שעבר. מיטב בנינו עדיין בחקירה וכל מה שמתקבל בתקשורת הישראלית הוא גרסאות עורכי הדין שלהם. אין לי משהו מיוחד להגיד על האידיוטים האלה (אני כן מוכן להמר על התוצאה – לפחות חצי מהם יורשעו), אבל ההורים שלהם ראויים לתשומת לב מיוחדת. אב אחד התראיין לחדשות 12 וטען שהבן שלו צדיק ולא יעשה דברים כאלה, ואם הוא היה יודע מה הולך שם בקפריסין הוא לא היה נותן את רשותו לטיסה הזאת. אחד אחר התראיין וטען שחברת הנסיעות דוחפת אלכוהול לילדים. כן, לקטינים. מחדל שאין כדוגמתו.

אם אותם אבות היו יוצאים מהעבודה בשעות האור ומדברים עם הילדים שלהם במשפטים שלא כוללים “נסיך שלי” ו”אבא’לה”, הם היו מגלים שבני 18 לא טסים לאיה נאפה בשביל התבוננות בציורים מתקופת הרנסאנס ושתיית תה עם האצולה הבריטית. אפילו לא צריך להיות מעורב עד כדי כך. אחרי כמעט עשרים שנה שהילדים האלה נמצאים עם האבות שלהם באותו בית, הייתי מצפה שהאבות ידעו מי החברים של הילדים ומה הם עושים בשעות הפנאי. לא ברמה של מה קורה בכל דקה, אבל לא קשה לשים לב לדברים האלה. הקשר של מי שטוען טיעוני “לא ידעתי” כאלה לילדים שלו הוא ככל הנראה ביולוגי בלבד.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 3 להנזק בלשקר לעצמך
  • מרים
    23/07/2019 ב10:28

    פרשת האונס, פרשת טיפולי ההמרה, החקירות של ביבי, פרשת הפדופילים של אפשטיין וברק, פרשת התאונה המחרידה בכביש X, החקירות של ביבי, פרשת המטפלת המתעללת, החקירות של ביבי, רצח של נשים ערביות, ביבי – התקשורת מכניסה את הציבור לבעיות קשב וריכוז קשות. אנחנו קופצים מנושא לנושא, ובכל נושא יש חמישים מומחים ברגע, חמש מאות דעות, “הפקת לקחים”, “לקיחת אחריות”, וגינויים מקיר לקיר. חמש דקות אחר כך קופצים לנושא אחר וכל המסקנות והלקחים מתוייקים בפח אשפה הקרוב.
    מה הטעם לדבר על כל תופעה שהיא אם לא משאירים אותה בתודעה מספיק זמן כדי שדברים יזוזו? אז נזדעזע, ונשכח. מה עשינו בזה?
    ואני לא מאשימה את ההורים במקרים כאלה. אתה יודע שאני בנאדם ליבראלי ושונאת לדחוף דת לאנשים שלא צורכים אותה בתזונה היומית שלהם, אבל קשה שלא לראות את הקשר בין תרבות חיי הלילה והטינדר, והיעדר הערכים המובילים לשעמום, לבין “תרבות האונס”. כשהייתי חילונית וביליתי במועדונים, לא חשבתי הרבה. הלכתי חצי עירומה והשתכרתי והסתובבתי עם בנים וזה רק נס שלא קרה לי כלום. לחלק מהחברות שלי היה פחות מזל. כשאתה כבר נמרח על בנות וכבר שתוי, לא ההורים ולא אתה יכולים להשפיע על שיקול הדעת שלך. כמו שאומרים, מישהו אחר מחזיק את ההגה.
    אותו דבר אני יכולה לומר על הדתיים – כשאתם מפרידים בכוח בין נשים לגברים בכל דרך אפשרית, כשאתם הופכים את הרבנים לגורואים, כשאתם ממדרים את הנשים מעמדות השפעה, אתם יוצרים את תרבות ה”אונס המושתק ע”י סמכות עליונה” – הרבה פחות בכמות מתרבות האונס הרגילה, אבל הרבה יותר ב”איכות” של הזוועות ומשך הזמן שלהן וההשלכה הנפשית על הנאנס.
    אלה לא דברים שיפתרו ע”י תקשורת מזדמנת. רק אם מישהו יחליט לעשות פה כתבות עומק וירד לשורש הדברים של מה קורה רמה אחת מתחת לאונס – מה קורה במועדונים כל יום, כמה שותים ילדים בני 15 בגני שעשועים בלילות (רמז: המון!!), איך מתנהלות התייעצויות עם רבנים, והכי חשוב – יביאו הצעות לשיפור, יוכל לזוז משהו. סתם לדבר לא עוזר לאף אחד.

    לגבי הפוסט הקודם שלך על זהות… אני כידוע תומכת נלהבת, אבל לא בפייגלין ולא במפלגה, אלא ברעיון הליברלי ובצורך למצוא פתרון אמתי למצב המדיני. תמיד אצביע למפלגה הליברלית ביותר ולא אכפת לי כמה סיכוי יש לה להבחר כי אין טעם להצביע למי יש לו מלא סיכוי ולא יעשה כלום עם המנדטים שלו.
    זהות היא מפלגה שאיחדה שני זרמים מאוד מנוגדים תרבותית – זו ארצנו והתנועה הליברלית. מטבע הדברים שלמפלגה חדשה ועוד כזו קוטבית יהיו כאבי גדילה.
    בינתיים הדברים הסתדרו, הרשימה תגובש הפעם ע”י פייגלין בעצמו אבל על בסיס תוצאות הפריימריז ובהתאם לחיבורים שאולי יקרו, ומיד לאחר הבחירות יוקמו מוסדות מפלגה (שאמורים היו כבר לקום אלמלא נפלנו שוב לבחירות) והדברים יהיו מסודרים יותר. אגב, אותו שריון שגרם לעימותים פרש מהמרוץ (מלכתחילה רצו לשריין אותו רק בגלל עזיבת הרב אמסלם) כדי לאחד חזרה את המפלגה, אז אין לי טענות אליו.
    וואו זה היה ארוך. סליחה.

    הגב
    • nadavs • כותב הפוסט •
      23/07/2019 ב10:44

      חד משמעית יש השפעה להורים בנושאים האלה. זה לא בהכרח עניין של “חוסר ערכים” (שזו אמירה מאוד מתנשאת, בוודאי שלחילונים יש ערכים), אלא הורים שנותנים דוגמה רעה – שותים בלי הגבלה, לא מלמדים את הילדים מתי לעצור ולא עושים את המינימום ההכרחי כדי לדעת מה הילדים שלהם עושים בשעות הפנאי (וסליחה אם זה נשמע כביקורת על מישהו שאת מכירה, אני לא מכוון לאף אחד ספציפי).

      התרבות והחינוך מגיעים בחלקם הגדול מההורים. על הסביבה קצת יותר קשה לשלוט, אבל עניין החינוך בבית תלוי ב-100% בהורים. מעבר לכך, הורה שיודע שהילד שלו טס לאיה נאפה לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין שזה בשביל ללכת למסיבות רוויות אלכוהול (גם ההורים ההם היו בני 17). אם זה עד כדי כך מפריע לו (כמו שהוא טוען), יש לו הרבה מה לעשות.

      לגבי זהות – כל התהליך הפך את המפלגה למשהו שאסור לגעת בו. הסיכוי לאיחוד של זהות עם מפלגה אחרת, ועוד במקומות ריאליים שיכניסו מספיק ליברלים, הוא כמעט אפס. זהות ככל הנראה תרוץ שוב לבד ותשרוף מאה אלף קולות.

      nadavs

      הגב
  • מרים
    23/07/2019 ב11:08

    רואים שאתה עוד לא הורה (הנה עוד אמירה מתנשאת;)).
    לחילונים עשויים להיות ערכים, וגם היו להם, אבל היום אין. וודאי שלא כתרבות ולא לדור החדש.
    פעם הנוער היה מתחנן שיגייסו אותו לפלמ”ח ויתנו להם להלחם. היום הם מחפשים כמה שיותר קלב וכמה שפחות לעשות. כל דבר.
    חילוניות לא חייבת להשאר עירומה מערכים, אבל כתרבות, לא נותר מהם הרבה היום. המקסימום זה מלחמה על זכויות הלהט”ב – מלחמה בחיילי נייר נגד אויב לא אמתי.
    אתה לא רואה את זה כי הסתובבת בטכניון בשנים האחרונות וכנראה גם לפני זה לא היית מבליינים הגדולים, אבל רוב התרבות נראית ככה – מה עושים בחמישי בערב? יוצאים. לאן יוצאים? למודעון. מה עושים שם? שותים ומחפשים בנות קלות להשגה או מציקים למי שלא. מה אתה מצפה מההורים, למנוע מילד בן 17 לצאת?? איה נפה זה סתם גרורה של הבעיה. גם בישראל לא חסר מהחרא הזה.

    היום אסור לגעת בשום מפלגה. הכל מצחין. לגבי הסיכויים – כנראה שאתה צודק אבל קשה לצפות מרשימה חדשה להגיע תוך מערכת בחירות אחת מכלום להכל, ואני לא מאחלת לנו עתיד שבו כל מפלגה ליברלית שקמה פה נעלמת חזרה אל תוך הלילה של הסוציאליזם והכפייה הדתית כלעומת שבאה. צריך קצת סיבולת לב-ריאה.

    הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.