צהריים טובים לכולם!
שיאי חוצפה חדשים נרשמים מדי יום במערכת הבחירות ההזויה הזאת, כולם מצידו של הליכוד. אחרי שגררו את כולם לבחירות, יוצאים היום חסרי החוליות בהצהרות על כך ש”בוחנים” את האפשרות לבטל את פיזור הכנסת ולהקים ממשלת אחדות על ידי העברת חוק שמאפשר להעביר חוק לביטול פיזור הכנסת. החצוף הראשי (אחרי נתניהו) הוא מיקי זוהר שהוביל את חוק התפזרות הכנסת ה-21 ומצהיר שאפשר למנוע את הבחירות המיותרות אם כחול-לבן יתגברו על השנאה המיותרת שלהם לנתניהו. האיש ככל הנראה יחקר אחרי מותו כדי להבין איך אפשר להיראות ממש כמו אדם אמיתי, אבל בלי מוח כלל.
ביטול פיזור הכנסת הוא בגדר שבירת כלים. פיזור הכנסת בעקבות הכישלון של נתניהו בהקמת ממשלה היה מסריח אבל כשר. לפי החוק, אין שום אפשרות לבטל את הבחירות. בלון הניסוי שהופרח כאן בימים האחרונים ככל הנראה לא יתממש, אבל הנזק כבר נעשה. הרעיון כבר נשמע כלגיטימי לחלק מהאנשים ובשלב מסוים מישהו גם ינצל אותו. מדובר על שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק, כך שיתאימו למצב רגעי שנוח לצד אחד במפה הפוליטית. אם לא הספיק כל הנזק מספירת הקולות והקמת הממשלה, מנסה עכשיו נתניהו לחסל את שאריות הלגיטימיות של המשחק הפוליטי. כל אחד עם מספיק כוח יצא לבחירות כשנוח לו ויבטל אותן אם פתאום הסקרים מפסיקים להסתדר. אולי, אם יהיה צורך, יבטלו את הבחירות אחרי הבחירות עצמן, לפני פרסום התוצאות ברשומות. ממילא הן היו מיותרות, לא?
מהרכיכות של הליכוד והנחש המחייך כחלון אין לאף אחד ציפיות, אבל היום גם כחול-לבן נשרפו עם טעות פטאלית. מהבוקר רצות שמועות על הצעות לשיתוף פעולה בינם לבין הליכוד בנוגע להקמת ממשלת אחדות. במקום להגיד מראש שלא ישתפו פעולה עם ניסיון לשנות חוקים בזמן בחירות, החליטו למלמל ולהגיד שלא פנו אליהם, אבל יהיו שמחים להקים ממשלת אחדות בלי נתניהו. אמנם בארבע בצהריים (למה כ”כ מאוחר?) אמר גנץ שלא ילכו על המהלך הזה, אבל גם שם נאמר שישמחו להקים ממשלת אחדות כזאת אם הדבר היה אפשרי. כלומר מה שעוצר אותם כרגע זה עניין טכני, לא העיקרון שלא מבטלים בחירות בלי תירוץ סופר-מוצדק (כמו מלחמת יום כיפור). גם הליצנים האלה לא ראויים לאמון הציבור.
וכאילו לא סבלנו מספיק, אהוד ברק רוצה לחזור לחיינו. לא ברור על סמך מה הוא מתכנן לרוץ, אלא אם מדובר בניסיון משונה לאחד את כל מפלגות השמאל בישראל. מרצ והעבודה גם ככה נלחמות על חייהן ואין להן צורך בנודניק הזה שלא יעביר קול אחד מימין לשמאל. אולי הוא מנסה לשחזר את ההישג המפואר של הימין הדתי בישראל שהצליח להכניס לכנסת שישה מנדטים, אחד מהם כמסתנן ברשימת הליכוד. מזל שעכשיו הכניסו לשם את הנחש המחייך וחבריו, אז אין מקום לאנשים שהליכוד תקף בתשדירי התעמולה של 2013.
במפלגת העבודה מתכוננים במלוא המרץ לפריימריז ביום שלישי הקרוב עם שלושה מתמודדים שלא הייתי נוגע בהם עם מקל ודוד לנדסמן אחד. התוכנית כרגע לשניים ביולי היא להישאר בבית ולהתעלם מכל הטלפונים והסמסים שהקרציות האלה הולכים להפיל עלי. אני לא מסוגל פיזית לגעת בתמונה של אף אחד מהם במסך הקלפי והטרחה הגדולה של הגעה לקלפי בשביל להיות 10% מהקולות של דוד לנדסמן (ועוד בחדר מלא מראות) לא שווה את זה. במרצ החליטו לערוך בחירות גם ליו”ר וגם לרשימה, אבל דאגו לעשות אותן בין יו”ר עם התנהלות מזעזעת לסוציאליסט עם רעיונות הזויים, כך שעוד מפלגה ירדה מהאופציות. בינתיים פסלתי את כל המפלגות הקיימות בכנסת, כך שהמצב בהחלט לא מזהיר. רק חסר שאמצא את עצמי מצביע שוב בעד רשימה שאהוד ברק עומד בראשה. לא אוכל להראות את פני בציבור.
ולסיום, סמסטר אביב נגמר סוף סוף ואיתו הקורס שתרגלתי. בשיעור האחרון סיפרתי להם על המבחן וגיליתי להם את הסוד למציאת עבודה אחרי התואר: ללמוד לתכנת. בקיץ אני אמור להעביר שוב את סדנת המטלאב לקורס המעבדה וגם שם אני מתכנן לתת את הנאום הזה. הסטודנטים שעברו אצלי את הסדנה בשנה שעברה התלוננו הסמסטר שהם לא יודעים להשתמש במטלאב. אולי כדאי להזהיר את הסטודנטים של השנה שאני חבר טוב של המתרגלים של אותו קורס ושומע מהם את כל השקרים האלה.
יום טוב.
שלכם,
nadavs