תקועים בלופ

צהריים טובים לכולם!

לפני שבוע צפיתי יחד עם עוד עשרות או מאות אלפי אנשים בכנסת ה-21 מתאבדת בשידור חי. זה היה מפגן מרהיב של אובדן עמוד שדרה של חברי הליכוד. מכל מי שהצביע בעד, הם היחידים שעלולים להיפגע מבחירות חדשות (ולא חוזרות, כמו שיש אנשים שקוראים להן). המפלגות הערביות ככל הנראה יתחזקו, ליברמן יתחזק, כחלון ישמור על עצמו (למרות שתמיד קיימת התקווה שמרכז הליכוד ידחה את המיזוג וכחלון ימחק), החרדים יקבלו אותו דבר פלוס מינוס מנדט והסמוטריצ’ים כנראה יקבלו את שלושת המנדטים שלהם (אלא אם בנט יעשה לכולנו טובה ויעלים אותם יחד איתו). המקומות האחרונים בליכוד, אלה שידחקו אחורה בגלל שריוני כחלון, עלולים למצוא את עצמם בחוץ. מי שעוד חושב שיש למילה של ביבי תוקף כלשהו (“בדקתי וזה 40 מנדטים”) כנראה לא חי בישראל בשנים האחרונות.

אם עוד אפשר להגיד על כחלון שהוא פעל בהיגיון, על גבאי אין שום סיבה לחשוב את זה. הוא הפר הבטחת בחירות שחזר עליה בערך מדצמבר ואפילו תקף איתה את גנץ. ההצעה אמנם היתה מפתה (וככל הנראה הצליחה לפתות גם את הליצנים הנקראים בטעות “חברי כנסת בסיעת העבודה”), אבל זה היה בדיוק אותו תרגיל שנעשה לבוז’י לפני שלוש שנים. איך אדם עם רקורד עסקי כמו של גבאי לא מזהה שעושים עליו סיבוב? לא ברור. הוא חיסל את עצמו פוליטית באופן סופי ופתח את הדלת לפריימריז לראשות המפלגה עם יותר מתמודדים ממספר חברי הכנסת המכהנים. בתור מי שעדיין חבר מפלגה (ועכשיו גם למדתי לא לעזוב את המפלגה עד השבעת הממשלה, אין לדעת מה יהיה) יבקשו ממני בקרוב לבחור יו”ר. אם לא תהיה שם איזו הברקה, אני מתקשה לראות מישהו סביר שיעמוד בראש המפלגה. כרגע כל המועמדים נשמעים נורא, אז יש סיכוי שאוותר על זכותי החוקית לבחור את מי שיוביל את המפלגה מחוץ לכנסת.

גם בצד השני ממשיכים לעשות שטויות. הפעם הגיע תורו של סמוטריץ’ שבטעות נפלטה לו האמת. אחרי שכולם התנערו ממנו, כולל ביבי, הוא הבין את גודל הברוך וכתב פוסט באורך הגלות על איך הבינו אותו לא נכון. משום מה, תמיד החילונים מבינים לא נכון. אולי כדאי שראשי הציונות הדתית יתחילו לדבר בשפה שלנו, כי סתם נוצרות ככה אי הבנות. אפילו בקבוצת הסטודנטים בטכניון בפייסבוק היה מי שכתב פוסט על כך שסמוטריץ’ עשה נזק גדול לציונות הדתית, אבל לא פירט מה בדיוק הכוונה והמטרות שלה. ביקשתי ממנו הפניה למקורות כדי שנוכל להבין את החזון הסופי של אותה קבוצה נעלה בעיני עצמה. עד עכשיו לא קיבלתי תשובה, אבל משום מה יש לי חשד שזה בדיוק אותו חזון בו מחזיק סמוטריץ’, רק שהוא קצת הקדים את המועד.

כל האירועים האחרונים – פיזור הכנסת, השקרים של ביבי על החסינות, ההצעה שלו לזרוק הכל לפח בשביל הממשלה ועליית השתן של סמוטריץ’ הם חומר נהדר לקמפיין של כחול לבן. כל מה שהם צריכים לעשות ב-15 השבועות הבאים זה לחזור על המסרים האלה בלופ. שישלחו את צוותי הקמפיין הביתה ויעסיקו רק צוות קטן שמגיב למשברים (כלומר ראיונות של גנץ). במקום זה, אני מהמר שהם יגמגמו בטלוויזיה, יזרקו לאוויר מיליון מסרים שונים ויכריזו על ניצחון מוחץ שעה וחצי לאחר סגירת הקלפיות למרות שכל המדגמים יראו 67-53 לגוש הימין. אם יש מישהו שכבר הוכיח יכולת בפספוס הזדמנויות, מדובר בהם.

החלק המעניין בבחירות מועד ב’ הוא ליברמן. אם יצליח להשיג 8-9 מנדטים, ככל הנראה שוב יוכל לחסום הקמת ממשלה. השאלה היא האם גם הפעם יתחייב לשבת עם ביבי ויפזר את הכנסת ב-6 בנובמבר או שישמור על אופציות פתוחות ויחבור לליכוד בהדחה שלו. מי שחייבת לליברמן תודה ענקית היא מינה צמח שהצליחה לחזות תיקו בגושים, אבל לא בגושים הנכונים. במקום החלוקה של ימין ושמאל, היו צריכים לחלק לגוש “כן ביבי” ו”לא ביבי”.

הבחירות החדשות גם מאפשרות לשתי גוויות פוליטיות לחזור בסערה – הימין החדש וזהות. אם פיו של סמוטריץ’ ימשיך להפיק מרגליות, יתכן שבנט יזכה מההפקר, למרות שיהיה לו קשה למכור שוב את הלוקש על “מפלגה חילונית-דתית” (בטח בלי איילת שקד). פייגלין גם התעורר מתרדמתו והצהיר שהוא ימין (בניגוד לניסיונות ההסתרה בפעם הקודמת) ובכך יצר מצב שבו יש חמש(!) מפלגות ימין בציונות הדתית שכל אחת בפני עצמה בקושי עוברת את אחוז החסימה של 2013. ככל הנראה האיחוד הלאומי-תקומה תלך שוב עם הבוט’קה היהודי ואולי הימין החדש ילך עם זהות. במצב הזה, יתכן שהכהניסטים יצטרפו לסמוטריץ’ וחבריו ויצרו רשימות של ימין הזוי וימין עוד יותר הזוי. כל זה יהיה מצויין לליברמן שיוכל למצב את עצמו כימין חילוני ובעל עקרונות. לביבי הולך להיות קשה מאוד לחסל אותו.

ולסיום, מעבר לתקדים של כנסת שמפזרת את עצמה חודש לאחר ההשבעה, תאריכי הבחירות השנה הם תקדים בפני עצמם. עד 2019, מעולם לא היו פה בחירות באפריל או בספטמבר. השנה יהיו בשניהם. באופן אישי, ככל הנראה אעבוד שוב מטעם מפלגת העבודה (שאת הצ’ק שלה מאפריל הפקדתי היום). אמנם מספר המושבים שלהם הצטמצם בשליש, אבל תמיד יש תקווה שאוכל איכשהו לקבל שתי משמרות, אולי אפילו שתיים רצופות באותו מקום (יום שלם, כמו בפעם הקודמת). לתפקיד מזכיר בועדת הבחירות המרכזית עדיין דרוש צינון, למרות שאני מעריך שמשבר הגיוס שלהם מהבחירות הקודמות יחמיר. אם הם יוותרו על הצינון ופשוט ידרשו ניסיון מאפריל, אשמח לעשות את ההסבה הדרושה.

יום טוב.
שלכם
nadavs

7 מחשבות על “תקועים בלופ”

  1. זהות דיברו על ריבונות מלאה מיומם הראשון ואף הותקפו על כך. אני לא מבינה על איזו הסתרה אתה מדבר.
    אם הכוונה היא לעובדה שפייגלין אמר שישב עם מי שיקדם אותו יותר ולא אכפת לו אם זה ביבי או אריק ובנץ, אז הוא כנראה ימשיך לומר את זה, כי אכן אין הבדל ביניהם בגישתם המדינית.

    בעקבות שיחה עם קולגה בעבודה שהוא חבר מטה מפלגת העבודה, התברר לי ש”מפלגת העבודה כבר מזמן לא מייצגת את ההסתדרות”, וגם ש”מפלגת העבודה לא נגד קפיטליזם, פשוט יש לי בעיה עם אנשים שמחטטים בפחי אשפה בגלל עוני”. הוא גם ציין שהעבודה רוצה סוציאל דמוקרטיה כמו הנורדים.
    אם זה אכן כך (מינוס שלי יחימוביץ), אולי כדאי שיתחילו לזוז בכיוון הזה ואולי יהיה להם סיכוי לקבל מנדטים.

    אגב, למה שמאלנים לא מסתדרים אחד עם השני? מפלגת העבודה מחסלת את עצמה מבפנים כבר שנים.

    1. זהות גם מלמלו קצת בהקשר הזה כדי לנסות למשוך אנשי שמאל (“אנחנו לא בכיס של אף אחד”. אהא, ממש).

      ההסתדרות עברה לליכוד (בין היתר), כי שם הכוח. אין לי מושג על מה הוא מדבר, כי לא שמעתי אף ח”כ של מפלגת העבודה מתבטא ככה. יחימוביץ’ נמצאת על סף הקומוניזם ושפיר ושמולי עסוקים כל הזמן בניסיון להעביר חוקים שיובילו לפשיטת רגל תוך שנתיים.

      למה שמאלנים לא מסתדרים? כי הם מפסידים בבחירות. אם הליכוד איכשהו יפסיד בספטמבר, ביבי יעוף הרבה יותר מהר ממה שמעיפים את גבאי. גם מרצ מומחים בסכינאות, אבל אין להם את המסורת המפוארת של העבודה.

      nadavs

      1. “אנחנו לא בכיס של אף אחד” זה לא ימין או שמאל, אלא “אנחנו לא ממומנים או מקודמים ע”י קבוצות אינטרסים”. אגב, פייגלין מעמיד את עצמו לבחירה בפריימריז הפתוחים של זהות וכך את יתר הרשימה. יתכן שלא יעמוד ברשות המפלגה שלו עצמו. לאף אחד לא היה שום ספק שהוא לא בעד ויתור על שטחים, שזו ההגדרה היחידה ל”שמאל” מדיני שאני יכולה לחשוב עליה.

        ככה גם אני חשבתי. הוא מתעקש אחרת.

        יכול להיות שאתה צודק. הלוואי שיחליפו את ביבי. יש במפלגה שלו הרבה אנשים טובים, החל מגדעון סער (לפחות נראה שהוא טוב), ניר ברקת, יולי אדלשטיין, שטייניץ (עם הסתייגויות), ושרן השכל שלצערי לא ברשימה. אולי בשביל זה הליכוד צריך להפסיד באמת.

        1. אם ההגדרה לשמאל היא “בעד ויתור על שטחים”, אפשר להגיד שגודלו של גוש הימין בכנסת הוא בערך 105 מנדטים. אם ההגדרה היא “מוכן לוותר על שטחים תמורת הצעה ממש טובה”, אני מעריך שגודלו של גוש השמאל בכנסת הוא 105 מנדטים. כרגע מדובר על “בעד ביבי” ו”נגד ביבי” וכל ההגדרות האחרות חסרות משמעות.

          שרן השכל כן ברשימה למיטב ידיעתי, למה הוצאת אותה? היא זזה שניים או שלושה מקומות אחורה בגלל שריוני כחלון, אבל אם הליכוד מקבל מספר מנדטים דומה למה שקיבל באפריל היא תהיה בכנסת ה-22.

          nadavs

          1. ויתור בעד הצעה ממש טובה. או לפחות הצעה ככה-ככה, או אפילו בלי הצעה. שתי מדינות, חמש מדינות, כל החלוקות האפשרויות – זה שמאל מדיני. הליכוד וכחול לבן נמצאים במחנה הזה למרות מה שטועה לחשוב הציבור העיוור.
            פייגלין אמר מראש שילך אם מי שיציע לו יותר, תחת שני תנאי ברזל – לגליזציה (שהוא התחייב לה לבוחריו) ואי ויתור על שטחים.

            ממה שאני רואה כאן שרן לא ברשימה. ועכשיו עם כחלון אז בכלל. אם אתה יודע אחרת, תקן אותי
            https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5459091,00.html

          2. ויינט זה לא מקור אמין לכלום. שרן השכל היתה במקום ה-28 ברשימת הליכוד באפריל. אם מכניסים את שריוני כחלון ומורידים את שריון אלי בן-דהן, היא תהיה במקום ה-30.

            https://bechirot.gov.il/election/Candidates/Pages/OneListCandidates.aspx?LPF=Search&WebId=6adadc15-e476-480b-9746-04490aedeb0f&ListID=ba72a662-765c-45af-9d48-fb68080956af&ItemID=99&FieldID=ListNickname_GxS_Text

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה