צהריים טובים לכולם!
חג הפוביה מלחם מתקרב ובא ואיתו ההכנות – שריפת לחם, תורים ארוכים בחנויות שמוכרות כלים חד פעמיים וסידור שולחנות לעשרות אנשים. כדי לחגוג את החירות כמו שצריך, התחבורה הציבורית תושבת ואנשים יהיו חופשיים להגיע לשולחן הסדר עד שש בערב אם אין להם רכב. גם חירותם של אנשים שאינם שומרים כשרות לקנות לחמניות ופיתות בשבוע הקרוב תישמר במלואה והם יוכלו לעשות זאת בחנויות מאוד ספציפיות תוך שהם נדרשים להימנע ממבטיהם של השומרים שלא רוצים לראות חמץ.
מי שעוד חוגג את החירות השבוע הוא משה פייגלין שכמעט הצליח לעבוד על מספיק אנשים כדי להיכנס לכנסת. הוא דיבר הרבה על חירות, אבל אחרי שזה לא הצליח הוא עבר להפיץ תיאוריות קונספירציה. ועדת הבחירות המרכזית אמנם התנהלה כגוף ממשלתי ישראלי טיפוסי, אבל מפה ועד הפצת שמועות על זיופים בקנה מידה ארצי יש מרחק גדול מאוד. זרעי הקונספירציה נזרעו כבר ביום ראשון שלפני הבחירות כשהופץ סרטון שקורא לאנשים להתנדב כמשקיפים, כי בכל מקום שבו לא יהיו משקיפי זהות יעלימו להם פתקים (באמת, כך נאמר בסרטון). גם אנחנו קיבלנו אחד כזה, אבל כמו שכבר כתבתי, הספירה נעשתה בצורה כזאת שאפילו המשקיף שלהם לא יכל להגיד שום דבר.
הנזק שגרם פייגלין לאמינות הבחירות אמנם שולי, אבל משמעותי. ישנם כרגע אלפי אנשים שבטוחים שהבחירות זויפו וחושבים שגנבו להם את הקולות. הנזק הגדול יותר, לדעתי, הגיע מכיוונו של נפתלי בנט. למפלגה שלו היו חסרים מעט מאוד קולות כדי להיכנס והוא תקף את ועדת הבחירות המרכזית על כך שהם מפרסמים הצהרות חסרות ביסוס. באורח פלא הסתבר שהוא זה שמפיץ הצהרות חסרות ביסוס ובכל פעם שנתנו לו לבצע ספירה, מספר הקולות שלו דווקא ירד. ביום שלישי הוא סוף סוף הבין שאין טעם להמשיך והודה בתבוסה.
אמנם ועדת הבחירות הצליחה לעשות לעצמה קצת שם רע, אבל המתקפות עליה גרמו יותר נזק מתועלת והרסו את האמינות של אחד מהמוסדות החשובים ביותר לדמוקרטיה הישראלית – הבחירות לכנסת. אחרי הכל, בנט ופייגלין לא הצליחו להיכנס בגלל שהם פנו לקהל ימני דתי. פייגלין אולי ניסה להיראות כמי שלא פונה לקהל הזה, אבל בסופו של דבר נראה שרוב מצביעיו הגיעו משם. לקהל הימני דתי כבר יש בית – איחוד מפלגות הימין מצד אחד והליכוד מצד שני. ביבי שוב הפעיל את נוהל “הבית נופל והשמאל עולה” ושאב לשניהם את הקולות. במקרה של בנט זה גרם נזק של שני מנדטים שלמים לגוש הימין. במקרה של פייגלין זה מנדט אחד (אם שניהם היו נכנסים, לגוש הימין היו 68 מנדטים).
המירוץ הצמוד באמת בבחירות האלה לא היה של הימין החדש אל הכנסת, אלא של המנדט השמיני של יהדות התורה. הם קיבלו אותו על הפרש של כ-60 קולות לטובתם. אם יפסלו קלפי אחת שבה יש 60 קולות ליהדות התורה וש”ס ופחות מ-150 קולות לליכוד, זה עלול להוביל לבחירות חוזות באותה קלפי. אם היו מוצאים 64 קולות פחות לש”ס ויהדות התורה, המנדט הזה היה מוגרל בין יהדות התורה והליכוד. אני מניח שהדבר האחרון שרצו בועדת הבחירות זה לחלק מנדטים בהגרלה ולהסביר איך לעזאזל קורה דבר כזה (ההגרלה נקבעה בחוק הבחירות, לא המצאתי).
אז את בשורת החירות לא נקבל מפייגלין ובטח שלא מחג הפסח. נקווה שעד הבחירות הבאות תיבנה מפלגה ששמה יותר דגש על חירות ופחות דגש על דת, כי מהקואליציה הזאת לא נראה שתצא בשורת החופש המיוחלת.
חג שמח!
יום טוב.
שלכם,
nadavs