ערב טוב לכולם!
למרות ההתפתחויות הדרמטיות של היום שכללו, בין היתר, הפרה גסה ביותר של חוק התעמולה ומתן שם אידיוטי לחלוטין לרשימה חדשה, היום הוא יום חג. היום הבלוג הזה חוגג ארבע עשרה שנות קיום, ככל הנראה אחד הבלוגים הפעילים הותיקים ביותר בישראל. לפני שנה היה מדובר ב-938 פוסטים, היום כבר עומדים על 979 (כולל הפוסט הזה). לפי הקצב הזה, מתישהו בספטמבר יכתב כאן הפוסט האלף החגיגי.
גם הפעם תהיה הסטטיסטיקה המסורתית, אבל אל תצפו להפתעות גדולות:
הפוסט הקצר ביותר הוא עדיין הפוסט הראשון וכנראה יהיה כזה לנצח. לעומתו, הפוסט הארוך ביותר הוא זה של תעמולת הבחירות משנת 2015. בעודי כותב את הפוסט מוגשת רשימת הליכוד לכנסת ה-21 ומסתבר שעד כה הוגשו קרוב לארבעים רשימות. המשמעות של זה היא אחת – בתחילת אפריל הולך להישבר כאן שיא שככל הנראה יחזיק במשך שנים רבות. את שיא התגובות מחזיק עדיין הפוסט על בעיות מערכת החינוך והמחאה החברתית, ובפלטפורמה הנוכחית, שלא תקבל חשיפה משמעותית בעמוד הראשי של נענע, אני לא רואה איך המצב הזה ישתנה.
לא נראה שהיה שינוי גדול במצב הקוראים השנה, גם בגלל עניין החשיפה. העזיבה של ישראבלוג אמנם היטיבה במקומות מסוימים, אבל פגעה בנקודה הזאת. החלק החשוב ביותר הוא הפטור משגעונות האיחודים והפיצולים בשוק הטלוויזיה ואתרי האינטרנט (והנפילות של ישראבלוג שגרמו להתקפי לב ללא מעט אנשים).
יום טוב.
שלכם,
nadavs