צהריים טובים לכולם!
הכנסת רק פוזרה לפני חמישה ימים והכיף כבר בשיאו. מספר המפלגות עם סיכוי ריאלי להיכנס לכנסת גדול מאוד, אבל מצד שני גם מספר המפלגות שבדרך ליפול מתחת לאחוז החסימה: מרצ, גשר, כולנו, ש”ס, ישראל ביתנו, הבית היהודי והימין החדש (יחד אלי ישי עדיין לא ריאלית). יש תקווה גדולה שחלק מהאנשים המעצבנים האלה ימצאו את עצמם בבית אחרי פסח. אפשר גם להרגיע את כל הימנים ההיסטריים: לא מדובר ב”אובדן קולות לימין”, כי המנדטים יתחלקו בין שאר הרשימות לפי החלוקה שלהן, כלומר מדובר על אובדן של מקסימום מנדט אחד לגוש הימין. מי שמזכיר את 1992 צריך להסתכל טוב על תוצאות הבחירות – העבודה עם 44 מנדטים ומרצ עם 12 מנדטים. לא רואה כרגע משהו שאפילו מתקרב לתוצאה כזאת, אלא אם גנץ, לפיד והעבודה ילכו ברשימה אחת משותפת שבדרך נס לא תאבד מנדטים.
הטריגר להיסטריה הימנית הוא הבריחה המוצדקת של בנט ושקד מהבית היהודי, מפלגה שהיתה מחריבה אותם פוליטית עם כל שניה מיותרת שהיו נמצאים בה. אני מניח ששניהם דפקו את הראש חזק בקיר לאחר הראיונות של מועמדי המפלגה לכנסת באתר כיפה. כל כך קל להוציא מהמפד”לניקים תשובות שיבריחו חילונים עד שהיחידים שנשארו היו אלה שחשבו שבנט ושקד יצליחו לרסן את המופרעים שאחריהם ברשימה, אבל כמו שאנחנו יודעים, לא בהצלחה יתרה.
מה כל כך חדש בימין הזה? בינתיים כלום. כולי תקווה שהצטרפותה של שולי מועלם נועדה כדי לקבל אישור לפיצול הסיעה ובמועד קביעת הרשימה יציבו אותה במקום ה-120 הייצוגי. אם הפוריטנית הראשית של הכנסת תישאר איתם במפלגה, אפשר להניח שלא מדובר כ”כ בימין חדש, אלא בעטיפה חדשה לימין הישן של הבית היהודי. הם יצטרכו לעבוד קשה מאוד כדי להוכיח את עצמם ואת העניין של שותפות חילונים ודתיים. אם התשובות לשאלות הגדולות באמת של יחסי דתיים-חילונים יהפכו מסגנון “אני אדם דתי ולא יכול לאשר תחבורה ציבורית בשבת” ל”גם לעובדים מותר לנוח בשבת”, נוכל לשבת בשקט ולהינות ממפלגה דתית עם חילוני מחמד שיעשו את המוות לאגף הדתי או יקברו את עצמם פוליטית אחרי קדנציה אחת.
הרחק מהכנסת, בין חיפה למרכז, עברנו דירה. ההורים שלי עברו לכמה שנים לארצות הברית ואנחנו עברנו לבית שלהם כדי לטפל בחתולים, בגינה ובבית עצמו. הפעם, כשהיה לי קצת יותר רכוש ויותר מממחבת, צלחת וסט סכו”ם אחד, זה היה מתיש ומעייף. מסתבר שאריזה אינסופית לא תורמת לבריאות הנפשית (אבל כן לבריאות הגופנית) וגם מראה מספר הארגזים האינסופי שעומד כרגע במסדרון לא בדיוק עוזר. יש לנו עכשיו כמה שבועות קצת מתישים לפריקת כל הארגזים, אבל לאחריהם נוכל להינות מכל היתרונות של הבית.
אמנם הנסיעות לטכניון התארכו פי שישה, אבל זמן הנסיעה התארך רק פי שניים. הצרה היא שהנסיעה הפכה ליקרה הרבה יותר ואצטרך למצוא את הדרך לנצל את הנסיעות האלה באופן המיטבי, כלומר לדחוס כמה שיותר ביום אחד כדי להימנע מנסיעות מרובות. קצת לוגיסיטיקה מציקה, אבל כנראה שנסתדר בסוף.
ולסיום, היום אחגוג את השנה החדשה כמיטב המסורת הרוסית עם משפחתה של אשתי. עוד לא התנסיתי בזה, אבל כרגע מה שמטריד אותי יותר מהכל היא השאלה האם אצליח להישאר ער עד חצות. אחרי הכל, גם השכמות מוקדמות לצורך מעבר דירה לא בדיוק תורמות לבריאות הגוף והנפש.
יום טוב.
שלכם,
nadavs