אולי עוד קיץ ניפגש

צהריים טובים לכולם!

אחרי יותר מדי דחיות, נראה שהפעם זה באמת קורה. ממשלת נתניהו הרביעית מסיימת את תפקידה לקראת השבעת ממשלת נתניהו החמישית אי שם בקיץ. אחרי שהתברר שאין היתכנות להמשך הקואליציה (כלומר מנדלבליט נמצא על סף הגשת כתב אישום) הוחלט להסכים על תאריך משותף לבחירות שיהיה לראשונה בתולדות ישראל בחודש אפריל (לאחר הבחירות האלה, החודש היחיד שיוותר ללא בחירות הוא ספטמבר). אמנם עדיין לא פוזרה הכנסת ויש כל מיני ליצנים מסוגו של מיקי זוהר שמתנים את חוק פיזור הכנסת באישור חוק הצנזורה שלו, אבל זה ככל הנראה יקרה הפעם.

באופן לא מפתיע, היחיד שמרוויח מבחירות כרגע הוא נתניהו, אבל זה לא יהיה רווח ארוך טווח במיוחד. גם אם מנדלבליט יחכה לסוף מערכת הבחירות כדי לפרסם את החלטתו, הגשה כמעט ודאית של כתב אישום תעשה לו צרות רציניות. אם לא יקרה לו נס, קואליציית “אשב עם ביבי גם אחרי הרשעה” לא תהיה גדולה מספיק כדי להחזיק הצבעה בכנסת והממשלה ה-35 של ישראל תחזיק מעמד זמן קצר מאוד. תרחיש היפותטי וקונספירטיבי אומר שברגע שיובהר לנתניהו שהעמדתו לדין בלתי נמנעת ויש גבול לכמה שאפשר לסחוט את השותפות הקואליציוניות, הוא יסגור דיל של פרישה מהחיים הפוליטיים בתמורה לסגירת התיקים. כדי לעשות את זה הרבה יותר מעניין לכולם, הפרישה תיעשה ב-21 בפברואר, כמה שעות לפני הגשת רשימת המועמדים של הליכוד. יהיה שם כאוס אדיר שיגרום לפיצול גדול בקולות ולתוצאות בחירות שיגרמו לו להגיד “אמרתי לכם שאני צריך להיות ראש ממשלה”.

מלבד נתניהו, כולם בצרות רציניות. כחלון הולך לחטוף בחודשים הקרובים את כל נתוני הגירעון של 2018 ותקציב 2019 הנוראי שלו, וזה עוד בלי להתחשב בירידות המשמעותיות בשווקים בארץ ובארה”ב. אמנם יש לו מזל שהמשבר יגיע רק אחרי הבחירות, אבל הקמפיין נגדו יהיה כ”כ אפקטיבי עד שלפעמים נראה שהדבר הכי טוב שהוא יכול לעשות ב-15 השבועות הקרובים הוא לשתוק ולקוות שהצליח לקנות מספיק מצביעים עם כל תוכניות נטו גירעון שלו. לפחות עכשיו הוא יפסיק לסגור דילים עם חברות מסחריות על ביטול העלאות מחירים בתמורה להקלות מס. זה אמנם לא שחיתות מבחינה חוקית, אבל חמור לא פחות מכל תיקי נתניהו יחד.

גם מצבו של בנט לא מזהיר. הקדנציה שלו במשרד החינוך הבהירה לכולם שאסור לתת לאיש הזה להשגיח על שום מערכת שנוגעת בחינוך או בחייהם הפרטיים של אנשים. בנוסף, היכולת הפוליטית שהפגין כשהתקפל פעם אחר פעם מול דרישות נתניהו אמורה להרחיק אותו ממשהו שדומה לכיסא ראש הממשלה לעשורים הקרובים.

על האופוזיציה אין בכלל מה לדבר. מדובר בחבורת לא-יוצלחים שאפילו לא מנסה להציג משהו חדש. מפלגת העבודה טורחת להזכיר שהם “לא ביבי” ויאיר לפיד דואג להזכיר שהוא יאיר לפיד. אין תוכנית, אין רעיון, אין כלום. רק חרדה עמוקה לגורל הכיסא והרצון להינות מעוד כמה שנים של צעקות בתמורה לארבעים אלף שקלים בחודש.

אמנם לא נחגוג רשמית עד פיזור הכנסת, אבל קשה לי לראות שאול מופז כלשהו שיצטרף לקואליציה ברגע האחרון. נחזיק אצבעות כולנו שהכנסת תתפזר כבר מחר כדי שנוכל לחזות בהשבעת ממשלה זהה לחלוטין לנוכחית בקיץ הקרוב.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.