נזק אדיר

בוקר טוב לכולם!

שלשום נערך בועדת הכלכלה של הכנסת דיון בחוק בעל השם התמים “חוק הפורנו”. לפי הכינוי התמים שהחוק קיבל, מטרתו היחידה היא למנוע מילדי ישראל הרכים להגיע בטעות לתכנים פורנוגרפיים. אכן מדובר במטרה חשובה, אבל זו לא מטרת החוק האמיתית. לפי החוק, קיימת אוטופיה בה חסימת אתרים הרמטית אפשרית ומדינת ישראל תחסום תכנים מזיקים כברירת מחדל. מי שירצה להיחשף לתכני הזוועה יצטרך לבקש במיוחד מספקית האינטרנט שלו ויגלוש חופשי. עד כאן נשמע כמו גן עדן – ילדינו התמימים יראו נשים ערומות רק בגיל 18 מיד לאחר החתונה וההורים יוכלו לתת להם להתמכר לפורטנייט בשקט בלי החשש שיחשפו לאיזה מרפק מפתה.

הבעיה, כמו תמיד, היא בפרטים. ראשית, חסימה כזו היא בלתי אפשרית. אמנם ניתן לחסום אתרים ספציפיים (למרות שיוצרי האתרים תמיד יקדימו את יוצרי המסננים), אבל בלתי אפשרי לחסום תמונות לא נעימות מחיפושים בגוגל. התקשורת בין המחשבים האישיים לשרתי מנועי החיפוש מוצפנת, כך שספקית האינטרנט יודעת רק שמישהו ביקש לחפש בגוגל, אבל לא יודעת מה התוכן. משם קל מאוד להגיע לתמונות שלא מתאימות לילדים (בכוונה או בטעות). לא משנה כמה יצרחו הורים פסיכיים בועדות הכנסת (לפי הבנתי זה בדיוק מה שקרה), אי אפשר לחסום את זה בלי לחסום לגמרי חיפושים בגוגל.

הבעיה הגדולה יותר היא שלא מדובר רק בפורנו, אלא ב”תכנים מזיקים”. ומי קובע מהם אותם תכנים מזיקים? טוב ששאלתם. ככל הנראה יהיה מדובר בשולי מועלם או מישהו שדומה לה. אותה שולי מועלם שאמרה בדיון “חברים, חופש הפרט יוצר נזק אדיר”. כן, זה ציטוט מדויק. ולא, הוא לא הוצא מהקשרו. היא התכוונה בדיוק למה שמבינים – הרצון החופשי של אנשים הוא לא טוב וצריך שחברת המפלגה הפשיסטית הישראלית תחליט עבורנו. כולנו ילדים קטנים ותמימים שצריכים את אמא מועלם שתחליט עבורנו במה לצפות. נכון, צפיה יחסי מין וולגריים מזיקה לילדים. אבל גם אתרים שמדברים על חזרה בשאלה או על אתאיזם. גם כל מיני אתרים שמדברים על רעיונות שמאלניים כמו הסכמי אוסלו. למי שלא מודאג כי כל החסימות האלה תומכות במה שהוא חושב, רק אזכיר ששלטון הימין בישראל הוא לא נצחי וגם בצד שמאל של המפה הפוליטית ישנם אנשים שעבורם חופש הפרט גורם נזק אדיר. אולי הם לא יאהבו כל כך אתרים של חזרה בתשובה, על יהדות ודת ועל סיפוח יהודה ושומרון. למען עתיד ילדינו.

החוק הזה עולה כבר עשר שנים, כל פעם תחת אידיוט אחר. הפעם מצטרף לתמיכה גם אחד מחכמי הליכוד, מיקי זוהר, שהעובדה שהוא נמצא במפלגה שמכנה את עצמה “ליברלית” מצדיקה לבדה את ההחלטה של יאיר לפיד לאסור על פריימריז. ככל הנראה החוק הזה לא יעלה להצבעה גם הפעם. יש התנגדות ממשרד המשפטים (האמירה על חופש הפרט מגיעה מיד לאחר תלונה על כך ששקד לא תאפשר הצעת חוק כזאת כי יגידו לה “איראן זה כאן”. טוב לדעת שיש מישהי במפלגה הזאת שמקשיבה לקול ההיגיון). מעמדו של זוהר עצמו לא מזהיר במיוחד, ולשמחתנו הרבה הוא ככל הנראה לא יהיה בכנסת ה-21. בנוסף, יש סיכוי גבוה שהכנסת תתפזר עד סוף השנה (אחרי הכל, ביבי רוצה בחירות במאי ויקבל בחירות במאי), כך ששולי מועלם תצטרך להתמודד שוב עם חופש הפרט שיאפשר לבוחרים להכניס לקלפי פתק שלא כתוב עליו “טב”.

מי שרוצה להגן על ילדיו מוזמן להשתמש בחופש הפרט שלו לדברים שהם לא נזק אדיר. למשל, להרים טלפון לספקית האינטרנט ולבקש ממנה חסימה של תכנים בעייתיים (מוצע בחינם). מודאגים שהילדים יראו משהו על רשת של חברים? התקינו להם תוכנת בקרת הורים על הטלפון (יותר טוב – אל תקנו להם טלפון חכם). הם עדיין נחשפים לדברים שהם לא אמורים לראות (אי אפשר לסנן הרמטית, ככה זה)? דברו איתם. זה התפקיד שלכם לחנך אותם, לא להפיל את חוסר היכולת או חוסר הרצון שלכם על כל האוכלוסיה (ועוד על אוכלוסיה של אנשים בוגרים ללא ילדים). הגנה על ילדים היא מפלטו של הפאשיסט, אל תתנו למועלם לנצח.

ולסיום, אחרי שכבר ראיתי את הכנסת ה-21 באופק, הצליח ביבי לנטרל את המוקש שהניח ליברמן. בנט כמובן נפל במלכודת (כמו שכתבתי בפעם הקודמת, האולטימטום שלו לא היה יכול להיגמר טוב בשום מצב) ויצא ממנה בתור האוריגמי האנושי. הממשלה הזאת לא תחזיק עוד הרבה זמן (עוד שלושה שבועות יהיה אפשר לקבוע בחירות לסוף מאי), אבל לפחות כבר קוצרים את הפירות של הממשלה הצרה. החוק של רגב לא עלה להצבעה מחשש שלא יהיה לו רוב והיא ירדה מהפסים לחלוטין (אני ממש רוצה לדעת כמה מחבלים קיבלו מימון ממשרד התרבות ליצירת סרטים והצגות). גם חוק גדעון סער ככל הנראה בצרות וחוק הגיוס בספק. אמנם המדינה ביקשה דחיה של ארבעה חודשים, אבל ביבי מתפלל כרגע שבג”צ לא יתן דחיה ויאפשר להפיל את הממשלה על רקע הגיוס. זה תירוץ הרבה יותר טוב לבחירות מאשר “כחלון גרם לגירעון במשמרת שלי”.

יום טוב.
שלכם,
nadavs