עת לסחוט

צהריים טובים לכולם!

בעוד שבוע בדיוק תפתח הכנסת העשרים את מושב החורף האחרון שלה, המושב שיהיה בסבירות גבוהה האחרון שלה בכלל. לכולם כבר די ברור שהבחירות יהיו ממש בקרוב ולא בתאריך המתוכנן בנובמבר, וכרגע מתווכחים רק על התאריך (הכסף שלי על ה-12 בפברואר). כשמריחים בחירות בארץ, מגיע הזמן לגנוב כמה שיותר. כחלון ותשעת הגמדים כבר הבטיחו משכנתא של 90% וקוביית זהב לכל משק בית שיזכה בהגרלה לפי קריטריונים שהסוקרים שלו יתנו באותו רגע. ביבי מבטיח הגדלה של תקציב הביטחון עד שלכל חייל תהיה מודבקת לפנים משקפת תרמית וגאונים נוספים בליכוד ממשיכים לחפש באפריקה עניים שרוצים קצבאות תמורת בחירה בפתקי מחל.

הנושא האחרון הוא הסימן המובהק ביותר להתפרקותה הקרבה של הקואליציה. לאחר הקמת ממשלת ה-61 כל ח”כ ניסה לסחוט כפי יכולתו, וגם אז עלה עניין העלאת בני הפלשמורה (הנושא חוסל סופית עם הצטרפות ליברמן לממשלה). עכשיו נראה שהולכים למצב של כל ח”כ לעצמו, כל גנב לפי יכולתו ולפי צרכיו. ככל הנראה בזמן הקרוב תצטבר מסה קריטית של שטויות על שולחן הכנסת וביבי יצטרך למצוא תירוץ כלשהו לפוצץ הכל כדי לנקות את השולחן. משם ימשיכו הסחטנים להתחיל את ניסיונות הפריימריז שלהם שיהיו קשים במיוחד (אחרי הכל, הם יצטרכו להיבחר ברשימה הארצית).

מי שעוד חזרו לסחוט חברי ארגון הנכים הופכים לפנתרים שיוצאים לכביש יותר מאשר אנשים עובדים. ביריוני הכביש חזרו לטקטיקות הסחיטה באיומים שלהם וככל שיתקרב מועד הבחירות הם רק יגבירו את נסיונות הסחיטה. לשמחתי הרבה נראה שהתמיכה בהם יורדת, אבל עדיין קיימת להם תמיכה במקום החשוב ביותר, במשטרה. אולי כדאי להחליף אותה ביחידה לאבטחת אישים של השב”כ, כי לפי הטיפול שלהם במפגין שחסם את הרכב של ביבי הם יודעים מה לעשות עם חוסמי כבישים. מכיוון שהמכרז על הקול שלי פתוח לחלוטין (בינתיים כולם מפסידים) אני מוכן להציע אותו למי שיבטיח להעיף את כל חוסמי הכבישים לכלא ולהציע חוק שחסימת כביש בינעירוני או כביש עירוני ראשי תדרוש הודעה מראש של חודש לפחות.

מחדל נוסף של רשויות האכיפה קיבל לאחרונה פרופיל גבוה בעקבות השילוב האהוב של קורבן חסר ישע (או במציאות, עבריין תנועה. מסתבר שזה מוטיב חוזר) ורכילות ספורט (כדורגלן שנהג שיכור). אותו כדורגלן עשה שתי טעויות קשות באותו יום: הראשונה היא שנהג תחת השפעת אלכוהול והשניה היא שהרג נער ממשפחה מוכרת. עם זאת, נראה שיש לו יותר מזל משכל ועורך הדין שלו מנצל עד תום את הסרטון שמראה את הפגיעה ומוכיח חד משמעית שנהג האופניים החשמליים אשם בתאונה (זו הסיבה שהמשטרה מתמקדת בו כרגע, כנראה שהתיק שלהם נגד הנהג השיכור חלש והציבור רוצה דם). הוא כנראה יחטוף על הנהיגה בשכרות, אבל על התאונה אפשר כמעט לטעון לזכאות.

למרבה הצער, נראה שההצעות לטיפול בעניין האופניים החשמליים מתמקדות בעיקר בחיסול האופניים החשמליים. חובת רישוי, מבחן תיאוריה וביטוח אינסופי שיעלה כמו האופניים אמנם יוריד את מספר הנפגעים מאופניים חשמליים, אבל יעשה את זה בעיקר בגלל שהשימוש באופניים חשמליים יפול משמעותית. עבור חלק מהמציעים זו המטרה המוצהרת, עבור אחרים זו רק “דאגה לבטיחות”. אני לא רואה שום צורך מעבר לסימון פשוט וזול (כדי לדעת למי לשלוח את הדו”ח הביתה) והחלת אחריות לנזק על האשם בתאונה (בכל המקרים שראיתי עד עכשיו, מדובר על רוכב האופניים). אחרי שילד אחד או שניים יחטפו תביעה של מאתיים אלף שקל, הורים יחשבו טוב טוב אם לקנות לילדים שלהם אופניים חשמליים בלי ביטוח (כמובן שיש לאפשר לחברות הביטוח למכור ביטוח כזה, אבל לא להכריח אף אחד). כל עוד המצב שבו נהגי האופניים החשמליים פטורים לגמרי מאחריות (גם אם מכונית פוגעת בהם באשמתם הברורה) ההשתוללות שלהם תמשיך. אין חירות בלי אחריות.

ולסיום, אתמול, באיחור של כמעט ארבעה חודשים, הלכתי עם אשתי למשרד הפנים כדי ליידע את מדינת ישראל על המאורע. אחרי שעמדנו בכמה תורים שונים (תור לכניסה לתור הבידוק הבטחוני, בידוק בטחוני ותור לקבלת פתקים לתור הבא) הגענו לפקידה שמסבירה מהם הטפסים שצריך למלא ואיזה ניירות צריך להביא. אחרי שאמרנו שיש לנו רק את תעודת הנישואים המקורית, שלחה אותנו לצלם אותה ואיחלה לנו מזל טוב בטון של מישהי שכרגע נודע לה שהבית שלה נשרף. אחרי צילום המסמכים היקר בעולם (שקל לדף בשחור-לבן, לא פחות) חזרנו בזמן כדי להתקבל אצל, איך לא, פקידה דתיה (שלא ידעה איפה נמצא מקום המגורים של ההורים שלי וחשבה שהוא בדרום. זה קורה הרבה, אבל אני מצפה מעובדי משרד הפנים להכיר את הארץ קצת יותר). היא כמובן לא אמרה שום דבר בנושא, אבל במהלך כל הישיבה שלנו אצלה השתעשעתי מהאירוניה וניסיתי לנחש מה עובר לה בראש (כנראה “עוד אחד שהתחתן עם גויה”). אחרי כמה דקות יותר מדי (היא היתה יחסית לא מנוסה ושאלה כמה פקידים בסביבה מה צריך לעשות) הודפסו הספחים החדשים של תעודות הזהות ונרשמנו כנשואים. בעקבות זה יכולתי לסמן בלי בעיה “נשוי” בטופס 101 הנוסף שנאלצתי לשלוח לטכניון.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 2 לעת לסחוט
  • מרים (Golum...)
    11/10/2018 ב9:13

    אני לא מוצאת פה את האפשרות לשלוח לך מייל, אז אכתוב פה 🙂
    מעניין אותי לדעת מה דעתך על החוק של שקד על שמיטת חובות.
    הגבתי לכתבה למיטב הבנתי אבל אשמח להרחיב את ידיעותיי בנושא.

    https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001255934

    הגב
    • nadavs • כותב הפוסט •
      13/10/2018 ב10:59

      קראתי את הכתבה ולא הצלחתי לגבש דעה חד משמעית. מצד אחד, זה נכון שאי אפשר לגרור חייבים עד סוף חייהם, דנים אותם לעוני מתמשך. מצד שני, אי אפשר לתת פטור מחובות מאוד מהר, כי זה יגרור חוסר אמון ועליה גדולה בפרמיות הסיכון על חוב. האם ארבע שנים זו הפשרה הטובה ביותר בין שני הקצוות? אין לי מושג.

      החלק החיובי המובהק היחיד בחוק שהבנתי מהכתבה הוא שעכשיו מדובר בחוק מסודר ולא מערכת שבנויה טלאי על טלאי. מעבר לזה אין לי את הידע להגיד האם החוק טוב או לא.

      לגבי המייל, שלחתי לך פעם מייל לכתובת שאיתה את מגיבה כאן. אם זו לא כתובת אמיתית, את תמיד מוזמנת לשלוח מייל לכל שם שבא לך עם הדומיין של האתר, nadavs.com. כולם מגיעים אלי בסוף.

      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.