צהריים טובים לכולם!
שנת תשע”ח בדרך לעזוב את עולמנו ולהביא איתה, בתקווה, שנת בחירות בישראל. מספר הקרפיונים בישראל כבר הגיע לשפל החצי-שנתי שלו ומשטרת ישראל כבר נערכת בכוחות מתוגברים על מנת לתפוס את כל הנהגים המתכוונים לערער על דוחות המהירות ממצלמות. גם אצלנו תמו ההכנות עם עוגה לבנה וסלט סגול למדי. השנה נלון מחוץ לבית לאחר הארוחה, כך שמצפה לנו עוד לילה ארוך של נהיגה. מזל שיש וייז, הוא הולך לעבוד קשה מאוד היום. כדאי מאוד שימצא את הדרך המהירה ביותר.
בשבוע שעבר, קצת לאחר כתיבת הפוסט בנושא המאמר, הושגה הכרעה: מכיוון שאני חדש יותר בקבוצה וצריך להתחיל ליצור רזומה, זכיתי לקבל את הבכורה ברשימת השמות של כותבי המאמר. עם זאת, התנאי לכך היה שאכתוב את הסיכום ואוסיף לפחות שתי שורות על כל מאמר ששייך לקבוצה שצוטט במאמר החדש. לאחר ספירה קצרה התברר שמדובר ב-11 מאמרים שונים. הדפסתי לי את כולם והתיישבתי לקרוא. למזלי הרב, את החלק של פרטי החישוב לרוב לא באמת היה צורך לקרוא מכיוון שאין שם תרומה משמעותית לתוצאה שאותה רצו להראות, כך שנחסכו לא מעט עמודים. עם זאת, עדיין היה מדובר במעל מאה עמודים בפונט מיניאטורי השמור לרוב למאמרים כאלה.
בסופו של דבר המשימה הושלמה. קראתי את כל המאמרים, הוספתי הערות בכל המקומות הרלוונטיים וניגשתי לכתוב את הסיכום. לאחר שסיימתי, עברו המנחה והשותף השני לכתיבה וכתבו מחדש את כל הסיכום שלי. הערכתי ממש לא נכון את רמת הפירוט הנדרשת בסיכום מאמר מדעי ולכן היתה עריכה אגרסיבית לאחר מכן. אחרי כמה מחזורי שכתוב שבהם הוספתי מילה פה ומילה שם הוגשה גירסה סופית למגזין שבו אנחנו מקווים שיפורסם המאמר בקרוב.
ברגע שנשלח המאמר לביקורת קיבלתי מייל מהמגזין שפנה אלי בתואר דוקטור. מאוד הוחמאתי מהמייל, אפילו לא ידעתי שהגשת מאמר אחד תהפוך אותי לדוקטור. לאחר מכן נרשמתי לאתר שלהם שבו שנמכתי את עצמי לתואר הרלוונטי (“מר”) וקראתי את המאמר עם המסמכים המצורפים. די מוזר לראות את השם שלי בהתחלה, אבל זו התחלה טובה לרזומה.
לסיום, תשע”ח היתה שנה טובה מאוד עבורי בתחום האישי והמקצועי. אני מקווה שהשנה הקרובה תהיה טובה לא פחות, למרות שהיא הולכת לכלול שינוי מיקום גדול ותקווה גדולה מאוד לשר אוצר חדש שבין אוזניו נמצא מוח חושב ולא מכונה לייצור ציניות ועוני.
שנה טובה!
יום טוב.
שלכם,
nadavs
עניין ישן, אבל אולי יעניין אותך:
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5348584,00.html
שנה טובה!
ראיתי, טוב לדעת שעכשיו הביטוח הלאומי יוכל לפשוט את הרגל לגמרי בעצמו, בלי להאשים אחרים.
אהבתי את התגובה ההיסטרית של האוצר על השקעת כספים בבורסה (לא ראיתי שום מקום שבו כץ דיבר על זה) וקיצוץ אכזרי בכל דבר אפשרי. ההתייחסות הזאת לביטוח הלאומי ולאוצר כאל שני כיסים נפרדים די משעשעת – שניהם זרועות של המדינה. זה שהכסף לכל אחד מהם מגיע משורה אחרת בתלוש לא משנה יותר מדי.
אני מקווה מאוד שאין אמת מאחורי ההאשמות בהשקעה בבורסה, כי זה פתח עצום לשחיתות.
שנה טובה גם לך!
nadavs
נדב, אל תהיה תמים. המוסד לביטוח לאומי לא יפשוט רגל. אם באמת תהיה מצוקה תקציבית – מה הבעיה להעלות בחקיקה את אחוז המס הזה? נניח, מחמישה אחוזים מהמשכורת – לשמונה אחוזים. הרי עדר האזרחים, בעיקר השכירים שעובדים כחוק, לא יכול לעשות כלום.
המלחמה היא על מי שולט בכסף, על כוח ותקציבים. על ג’ובים למקורבים ועל פתח לשחיתויות. בכל מקרה, באופן אישי אני מעדיף שהכסף ישאר בקופת המוסד לביטוח לאומי. מי יודע, אולי ישמש למטרתו המקורית (אתה רואה, התמימות שלך מדבקת…) – ולא לביצור שלטונו של נתניהו וכאתנן לחרדים ולמתנחלים.
העלאת מס היא לא משהו קל פוליטית והיא לא נותנת תמורה ליניארית. הגביה לא תעלה ב-60% עם העלאת המס שאתה מציע (עלולה להתפתח יותר עבודה בשחור/הגירה בעקבות זה).
לא איכפת לי כ”כ איפה יושב הכסף הזה כל עוד הוא זמין לבט”ל בכל רגע ולא משמש לשחיתות ומניפולציות (כמו דוגמת הבורסה שזרקו באוצר).
ההסכם המדובר עם בט”ל התחיל בשנת 1980, גם רבין וברק ניצלו אותו. אני מבין את הבעייתיות של נתניהו, אבל חלאס כבר עם “החרדים והמתנחלים” (ובכלל, מה ההוצאה העודפת על המתנחלים? כלומר ההוצאה מעבר למה שהיו מקבלים אם היו גרים בתחומי הקו הירוק). יש שם זריקת כסף לשווא, אבל אני יכול בקלות למצוא לך סכומים גבוהים בהרבה שנזרקים לפח.
nadavs
אפתח תגובה חדשה, כי העמודה הופכת צרה:
1. כן אכפת לי היכן יושב הכסף. אם זה לא היה חשוב, לא היה מתפתח הויכוח הנוכחי.
2. העובדה שזה התחיל מזמן, וגם רבין וגם ברק חטאו – לא מכשירה את השרץ.
3. למה “חלאס עם החרדים והמתנחלים”? ליצמן, גפני, ודרעי מוצצים מיליארדים מתקציב המדינה עבור צאן מרעיתם. זה לא מקרה שגפני יושב על הברז של ועדת הכספים. בנט וחבריו דואגים למתנחלים. גם ליברמן. גם כאן מדובר במיליארדים. זה לא רק “ההוצאה מעבר למה שהיו מקבלים אם היו גרים בתחומי הקו הירוק”. זה העלות של אוטוסטרדות ריקות למדי בשטחים, כבישים עוקפים, העלות של חיילים ששומרים על מאחזים מבודדים, העלות של תמיכה בישיבות וכוללים בשטחים. זה הכל ביחד – וזה המון כסף.
4. מישהו שאומר את האמת, לטעמי, זה האיש הזה:
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3745983,00.html
3. ידוע לי שיש הרבה “מסביב” בנושא ההתנחלויות, רק לא ידוע לי כמה. להגיד “מיליארדים” זה לא תשובה, כמה מיליארדים? אגב, יש לך התנגדות לבזבוזי מיליארדים עבורים סקטורים אחרים (כמו מחיר למשתכן, הגדלת תקציב האוניברסיטאות או שילוש תקציב התרבות)?
4. בחייך, הוא מדבר מהפוזיציה. רק להגדיל ולהגדיל את תקציב הביטוח הלאומי. נורא נוח לשכוח את התהום שהיינו בה ב-2003, כשקוצצו הקצבאות. אנחנו עכשיו במצב טוב ונראה ש”שיש כסף” והכל טוב. מה יקרה כשיהיה משבר? כשהכנסות המוסד ירדו? כמה זמן הוא יוכל לחיות על הרזרבות אם רק רוצים להגדיל את הגירעון? כמה מיסים אפשר לסחוט מהאזרחים? גם ככה משלמים פה יותר מ-50%, עכשיו להעלות עוד?
nadavs
מזל טוב על המאמר ושנה טובה!
תודה רבה! שנה טובה גם לך!
nadavs