צהריים טובים לכולם!
השבוע, אחרי הפוגה לא מספיק ארוכה, חסרו בריוני הכבישים להטיל את אימתם על אזרחי ישראל. לא מדובר בגברים נפוחי שרירים או ענקים שמרביצים לילדים, אלא בעבריינים בעלי חזות מסכנה שיושבים על כיסאות גלגלים. השבוע חבורת פושעים כזאת התיישבה על פסי הרכבת. במקום לעשות את המעשה ההגיוני ולא להפריע למאות אלפי אזרחים, רכבת ישראל החליטה לעצור את הרכבות עד שיפונה המפגע. חמור מכך, כשהגיעו שוטרים למקום, במקום להגיד להם “יש לכם שלושים שניות להתפנות מפה בלי שנפעיל אלימות” שאל אותם קצין “כמה זמן אתם מתכוונים להיות פה?”. את הקצין הזה צריך להעלות לועדת משמעת על אי-אכיפת החוק ולהניח על מגש את ראשיהם של כל הבוסים מעליו שנתנו לו את ההוראה הביזיונית הזאת.
אחרי ששיבשו לנוסעי התחבורה הציבורית את החיים, עברו העבריינים לחסום את נתיבי איילון. שם התעמתו עם הנהגים (שמשום מה גילו רחמנות יתרה ולא צפרו להם באוזן במשך שעתיים) ואמרו באדישות “זאת המחאה שלי”. חבל מאוד שלא היה שם נהג עם פיוז קצר שיראה להם את המחאה שלו. גם במקרה הזה הראתה משטרת ישראל אדישות מוחלטת לאכיפת החוק ונתנה לפושעים האלה לשבת על הכביש כמה זמן שירצו. לא איכפת להם מפגיעה באנשים, איכפת להם רק מעצמם. אפילו כשהציגו בפניהם עובדות (כמו, למשל, העלות המטורפת של הדרישות שלהם וההטבות המפליגות שהם מקבלים כבר עכשיו) הם לא נכנעו. מבחינתם מגיע להם ואם הם לא זזים, אף אחד לא זז.
וכן, שמעתי כבר את סיפורי “בלי זה לא היית שומע על המחאה שלהם”. ולא, אני לא מקבל את זה. האם המחאה שלהם מצדיקה את ניתוק החשמל? את הרעלת המים? כריתת רגליים לאחרים? האם חופש המחאה שלהם חשוב מחופש התנועה של מאות אלפי אזרחים? האם כל קבוצה שרוצה למחות, לא משנה על מה, תוכל לשבת על הכבישים כי הם “מסכנים”? אחת הטענות שעולות היא “עכשיו אתה מרגיש כמו שהם מרגישים – בלי יכולת להתנייד”. עם הטענה הזאת אפשר להצדיק רצח של ילדים במחאה של הורים שכולים. מחאה שפוגעת בצורה כל כך נרחבת בחפים מפשע (שלא קובעים מדיניות!) היא פשע בעצמה והמשטרה צריכה לעצור אותה. אם הנכים האלה רוצים להפוך לפנתרים, יש לשים אותם במקום בו נמצאים פנתרים במדינת ישראל – בכלוב.
הרחק מחסימות הכבישים של חבורת העבריינים הזאת התקיים היום בטכניון המבחן המסכם בקורס מעבר תנע, חום ומסה שאותו תרגלתי הסמסטר. כצפוי, אחרי סמסטר יבש מבחינת שעות קבלה, אתמול הגיעו ארבעה (עם שאלה זהה, די משעשע) ונאלצתי להישאר בטכניון עד שהבטן נדבקה לי לגב (טעיתי בשעות ששלחתי להם, אז בכל מקרה הייתי אמור להישאר עד מאוחר, אבל שעת קבלה של שעה וחצי זה לא אנושי – ועוד בלי אוכל). היום בשעה שמונה וחצי זכיתי סוף סוף לראות את המבחן בעיניים ולהבין שהמרצה היה די נחמד אליהם (לפחות בהשוואה למבחנים שהם לא המבחן שאני עשיתי, שהיו פחות סימפטיים). אמנם היה צריך להפעיל את הראש, אבל לא לשבור אותו.
טוב, כך אני חשבתי. מסתבר שבקבוצה של חמישים אנשים תמיד תהיה יצירתיות גדולה ביותר. היו כאלה שהגיעו למערכת משוואות שלא ממש מתאימה לפתרון בזמן מבחן, היו כאלה שהתחילו להשתמש במשוואות לא מתאימות והיו כאלה שלא הבינו שמתקן לשטיפת מכוניות אמור לעמוד ולא לשכב. עקב הנחיה ברורה מהמרצה, לא יכולנו לרמוז שום דבר ונותר לנו רק להגיד “עשינו תרגילים כאלה בכיתה”. עם זאת, אנשים הצליחו לענות כמו שצריך ובתקווה הנוכחות במועד ב’ תהיה מספיק קטנה ולא אהיה חייב להגיע.
לסיום, השבוע סגרנו את ירח הדבש שיתקיים מיד לאחר מסיבת החתונה. לאחר קבלת השראה מחבר לקבוצה בטכניון, הוחלט שנלך לשיט בים התיכון (בצד האירופי, איטליה, צרפת וספרד). היתה גם מחשבה לעשות את אותו הדבר בארה”ב, אבל הטיסה לשם ארוכה ומייגעת (ויקרה). טיסה לאירופה זולה משמעותית, כך שנוכל להתפנק בחדר נחמד יותר על האניה. כולי תקווה שמקרה הקוסטה קונקורדיה לא יחזור על עצמו ונוכל לרדת מהאניה כמו שעלינו (פלוס כמה גרמים מהאוכל). בכל מקרה הזמנו בחברה אחרת.
יום טוב.
שלכם,
nadavs
אני חושש, שאתה טועה. זו לא “בריונות כביש” – זו בריונות ממשלתית. בעיקר, בריונות של אחד, בנימין נתניהו. בריונות מכוונת, שפוגעת בכלל אזרחי ישראל – ובעיקר בחלשים שבהם. בפעולות קטנות, לא נחשבות במיוחד, פוגע ביבי בכל אספקט של החיים. כן, גם בחיים שלך. הוא פוגע במערכת הבריאות הציבורית – ושביתת רופאים ארוכה לפני מספר שנים ממש לא הפריעה לו. הוא פוגע בזקוקים לסיוע – ושביתת העובדים הסוציאליים ממש לא הפריעה לו. בסופו של דבר, ה”הסתדרות” מכרה גם את הרופאים וגם את העובדים הסוציאליים תמורת נזיד עדשים. הפגיעה בנכים התבצעה עוד בימיו של נתניהו כשר אוצר: שונתה ההצמדה של קצבאות הנכות: במקום הצמדה לשכר הממוצע במשק – הקצבה הוצמדה למדד. ומאז – הקצבאות רק נשחקו. אי אפשר לחיות מקצבת נכות, כמו שאי אפשר לחיות מקצבת זקנה. והרי, זו המטרה של הקצבאות האלה, להבטיח קיום מינימלי, לא? אז אם שכר המינימום הוא 5,300 שקלים – זה מה שצריך להיות גובה הקצבאות האלה. ככה פשוט.
אבל אנשים כמוך, לא מדמיינים כמה דק הגבול בין אדם בריא לאדם נכה. שניה אחת, זה הגבול. תאונת דרכים או תאונת עבודה – והופ, אתה נכה. או ההורים שלך. או הילדים שלך. ועכשיו – לך תתמודד. הביטוח הסיעודי הפרטי, דרך מקומות העבודה, בוטל סתם כך. בלי לתת פתרון אמיתי למבוטחים לשעבר. אנשים אפילו לא יודעים, כמה עולה מוסד סיעודי. עד שהם, או הוריהם, נזקקים לאחד כזה.
הנכים מעטים יחסית, והם לא קבוצת לחץ אפקטיבית, כמו החרדים. הם זקוקים לעזרה של כלל האוכלוסיה. בניגוד לאוכלוסיות עם יד על השלטר, כמו חברת החשמל, כמו עובדי הנמלים, כמו עובדי נתב”ג – להם יש יד רק על כפתור ההפעלה של כסא הגלגלים הממונע. אז הם חוסמים כבישים. וביבי? ביבי מסתמך על קוצר הראיה וחוסר הסבלנות של אנשים כמוך. הוא סומך על כך, שאתם תעשו עבורו את העבודה המלוכלכת ותהרגו את מחאת הנכים.
קל, באמת קל להגיד שצריך לזרוק עוד כסף על אנשים. אחרי הכל, בחצר משרד האוצר צומח עץ כסף שממנו אפשר לקטוף כמה מיליארדים לפה וכמה מיליארדים לשם וכולם יהיו שמחים ומאושרים. מומלץ גם להשמיץ את הדמון הראשי, נתניהו (שאותו אני לא ממש סובל, אם קראת פה יותר מהפוסט הזה), שמונע מכולם את פירות עץ הכסף.
המציאות קצת יותר בעייתית. במציאות, הכסף לא צומח על עצים וצריך להגיע מאנשים עובדים, כמו שאני הייתי עד לא מזמן. כמו אותם אנשים שנחסמים ברכבת ובכביש. הנכים (שנראה שהם חיים דווקא, למרות קצבת הנכות הנמוכה. אולי גם ההקלות וההטבות שוות כסף?) מבצעים פה שוד דרכים פשוט – תן לי אלפיים שקל בשנה (הסכום המוערך שהם דורשים לכל אדם עובד) או שלא אתן לך לעבור.
את מחאת הנכים האלימה צריך לעצור, ובכוח. מצידי שיפגינו מול בית ראש הממשלה, מול הכנסת ומול ח”כים מצאת החמה עד צאת הנשמה. ברגע שהם פוגעים באזרחים תמימים, הם מבצעים אקט אלים ואין לכך מקום. כנ”ל עבור עובדי המונופולים הממשלתיים. מי שלא רוצה לעבוד, מוזמן להתפטר. לשבות ולקבל הגנה כשהנפגע הוא לא בעלי החברה או בעלי מניות כלשהם (כי אין כאלה) אלא הציבור הרחב שזקוק לשירות חיוני זה אקט אלים שאין לו מקום (בקטע הזה, אגב, אני תומך במתמחים שהתפטרו והחזירו אותם לעבוד בכפיה. זה היה ביזיון גם כן).
ולסיום, כשאומרים שפגיעה בתקציבים כאלה ואחרים פוגעת באנשים הזקוקים לסיוע, כדאי לקבוע קודם מיהם האנשים הזקוקים לסיוע (הגדרה שהיא לא כוללת כמו “קשישים”, כי מדובר באוכלוסיה שחלקה הגדול עשיר מאוד) ואז לחשוב האם הדרך הטובה ביותר לסייע להם היא לשפוך עליהם כסף בקצבאות (האם מתן כסף לנכים המסוגלים לעבוד מתמרץ אותם לא לעבוד? האם זה מתמרץ רמאים? לפי ה-OECD, התשובה היא כן). להגיד שכל קיצוץ משמעותו פגיעה בחלשים ביותר זו דמגוגיה.
nadavs
בחצר משרד האוצר אכן צומח עץ שעליו מיליארדי שקלים. המוסד לביטוח לאומי יושב על עודפי גביה של מאות מיליארדי שקלים. לא מיליונים – מיליארדים. האוצר מנסה לשים יד על הכספים האלה, להכניס אותם לתקציב המדינה הכולל, שם יוכל ביבי לעשות בהם כרצונו: לתת לליצמן ולגפני, לדרעי ולבנט, ולתקציב הביטחון. עד כה, ההצלחה של “נערי האוצר” חלקית בלבד: המוסד נאלץ “להלוות” כסף לאוצר. כדי להשלים את התמונה, מפרסמים הדוברים תחזיות שחורות, לפיהן הכסף של המל”ל ייגמר בשנת 2045… למה? כדי שיעלו את אחוזי המס הזה – וכדי שיעלו עוד את גיל הפרישה, בעיקר לנשים. כדי למלא עוד ועוד את הקופה המתפוצצת מעודף מזומנים. למרבה הצער, הדוברים האלו מצליחים להטעות פתיים כמוך.
יש כסף לנכים, כסף שמגיע להם – רק לא מוכנים לתת להם אותו.
כדי שתראה שאינני סתם הוזה – אני מצרף קישור לכתבה ב”כלכליסט”. קרא אותה היטב. כדאי לך. כדי שתבין היכן אתה חי.
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3741443,00.html
הנה עוד קישור, באותו עניין:
https://www.10.tv/news/154601
תמיד תהיתי מהיכן מגיעה אגדת עודפי הגביה וההעברה מבט”ל למשרד האוצר. אני קורא את הדוחות הכספיים של המוסד לביטוח לאומי מדי שנה (תיכף אמור לצאת הדו”ח של 2017). כדי שתראה שאני אינני סתם הוזה, הנה הדו”ח של 2016. האחרים לא שונים בהרבה. קרא אותו היטב. כדאי לך. כדי שתבין לאיזו הונאת פונזי אתה משלם מדי חודש.
https://www.btl.gov.il/Publications/Financial%20reports/Documents/mazan2016.pdf
בעמוד 8 של הקובץ ניתן לראות סיכום שנתי כולל. סה”כ הכנסה מדמי ביטוח היא 43.8 מיליארד שקלים. סה”כ הוצאות על קצבאות ושכר 66 מיליארד שקלים. זה לא עודף, זה גירעון. ממש מתחת לסעיף ההכנסות מדמי ביטוח מופיע סעיף “העברות”, שהוא סעיף המראה כמה כסף מועבר ממשרד האוצר לביטוח הלאומי (ולא להיפך!). איפה לכל הרוחות מופיעות אותן העברות למשרד האוצר?
עם כל הכבוד, 250 מיליארד השקלים ששוכבים בקרן הביטוח הלאומי (ומושקעים באג”חים למינהן) הם לא “עודפי גביה”, אלא קרן הביטוח הלאומי ממנה מקבל המוסד עוד הכנסה מריביות והיא מהווה בפועל את מרבית הנכסים של המוסד (עמוד 21 של הקובץ). באותו עמוד ניתן לראות את עמודת ההתחייבויות של המוסד העומדות על 660 מיליארד שקלים, כך שסך הכל יש גירעון אקטוארי של 412 מיליארד. זה לא בגלל משיכות מהאוצר (שוב, האוצר משלם לבט”ל ולא להיפך), אלא בגלל מבנה המוסד שמהווה מס ולא ביטוח (למרות השם המטעה) – הפרמיה לא תלויה בסיכון (אחרי הכל, הגעה לגיל 67 היא לא באמת אירוע ביטוחי).
באמת שאשמח לדעת איפה בדו”ח מופיעים עודפי גביה או העברות מבט”ל לאוצר. מה שמופיע בכלכליסט נשמע כמו חשבונאות מתוחכמת יותר מזו של ראשי מאפיה שמנסים להסוות רווחי סמים כמכירת ציוד רפואי.
והערה קטנה לגבי גיל הפרישה לנשים: כל מי שיודע כיצד מחושבת קצבת פנסיה צוברת היה מעודד את העלאת גיל הפנסיה לנשים כמה שיותר מהר. גיל הפרישה הנמוך דופק את הנשים בצורה נוראית ומייעד אותן לחיים דלים יותר בזקנתן.
nadavs
יש סיבה שגם האזרחים שסובלים מעיכובים ברכבות או מפקקים בכבישים וגם השוטרים סבלניים וסובלניים כלפי הנכים המוחים: אנחנו מזדהים עם כאבם. הם צודקים ורק עושקים אותם עוד ועוד במהלך השנים. מאחלת לך שלא תגיע לעולם למצבם, כדי שתמשיך להיות עיוור לעוולות שנעשות להם כבר שנים ארוכות.
עם כל הכבוד, אף אחד לא עושק אותם. הם מקבלים קצבאות, לא משלמים אותן, בניגוד לאנשים שהם חוסמים. אני לא עיוור למצבם, אלא מעדיף להסתמך על מקורות שהם לא פרצופים עצובים. לפי אותם מקורות, מי שחוסם את הכבישים נהנה מהטבות מפליגות מעבר לקצבאות, אבל הם לא הסכימו לעליה דיפרנציאלית בקצבאות. מי שזקוק להעלאה הוא לא מי שחוסם כבישים, אבל הם לא פוטוגניים. הדרישות שלהם מוגזמות לחלוטין.
nadavs
מכיוון שהעמוּדות הולכות וצרות – אענה לך בתגובה חדשה.
1. המוסד לביטוח לאומי הוא מוסד ללא כוונת רווח. מהיכן יש בקופתו 250 מיליארד שקלים? מה זה הקשקוש הזה של “קרן הביטוח הלאומי”? זה האוצר נתן להם את הכסף, שתהיה להם קרן מניבה? זה הכל עודפי גבייה. זה הכל ההפרש בין מה שנכנס לקופה – לבין מה שיוצא. במוסד ללא כוונת רווח – מה שנכנס זה מה שצריך לצאת, עם שולי ביטחון מינימליים. זה כסף של האזרחים, שמיועד לרווחתם – ולרווחתם בלבד.
2. לטעמי, כאשר דובר של מוסד כזה, שיושב על הר של מזומנים, מספר שהכסף ייגמר ב – 2045, צריך לירוק בפניו. לא רק שאף אחד לא יודע מה יקרה בעוד כמעט שלושים שנים – אלא שזה גם לא מעניין את אף אחד. המשטר המושחת בארץ מתעניין רק בכאן ובעכשיו. עכשיו – להכניס יותר כסף ע”י העלאת אחוז המס. עכשיו – לשלם פחות ע”י העלאת גיל הפרישה לנשים. וכן, גם ע”י כך שלא משלמים לנכים את מה שמגיע להם. והכל, כדי שהאוצר יוכל “ללוות” עוד ועוד כסף מהמוסד ולהשתמש בו למטרותיו. למטרות האלה אין שום קשר לרווחת האזרחים.
3. בניגוד לחברת ביטוח רגילה – כמו שציינת זה בעיקר מוסד שעסוק במיסוי ולא בביטוח – המוסד הזה לא באמת צריך לדאוג לגבי מה יקרה ב – 2045. הקופה מתרוקנת? נעביר בחקיקה את העלאת אחוז המס – והופ, המזומנים יזרמו לקופת המוסד בכל קצב שיידרש. חברת ביטוח רגילה, צריכה לדאוג שיהיה כסף בקופתה כדי לשלם למבוטחים. המוסד לביטוח לאומי? – לא באמת. לכן, הוא גם לא זקוק ל – 250 מיליארד שקלים כדי שישכבו בקופתו.
4. האוצר משלם למוסד ריבית על הכספים שלווה. כך יוצא שהאוצר “תומך” בביטוח לאומי. אבל זה מוסד שאיננו זקוק לשום תמיכה. אם ישחררו לו את הר המזומנים – הוא יוכל לשלם ללא שום תמיכה של האוצר. אבל כאן שוכב התרגיל החשבונאי: המדינה כאילו תומכת במוסד האביון הזה, בעל הגרעונות האקטואריים… אבל יש לו כסף – והוא שוכב במשרד האוצר ללא אפשרות להשתמש בו לצרכיו האמיתיים.
5. גיל הפרישה לנשים: אישית, אינני חושב שהן צריכות לפרוש מוקדם מאשר גברים. בטח לאור העובדה שתוחלת החיים שלהם ארוכה יותר. יחד עם זאת, כל עוד זה החוק – הן חייבות לקבל קצבת זקנה שמאפשרת מחייה הולמת. כן, אותם 5,300 שקלים של שכר המינימום. חישובי הפנסיה הצוברת מיועדים למי שיש לה קרן פנסיה או ביטוח מנהלים. אותן נשים יכולות, אם הן רוצות, להמשיך לעבוד עד גיל 67 – וגם להפריש כספים נוספים. אבל מי שאין לה פנסיה פרטית, ונסמכת על קצבת זקנה – חייבת לקבל קצבה המאפשרת קיום. ויש נשים רבות כאלה. זה לא סתם, שהעבירו חוק של פנסיה חובה לכולם, גם לעצמאיים. המדינה מגלגלת את האחריות על כתפי האזרחים, כדי שתוכל לשלם קצבאות מצומקות. היא לא דואגת לכך, שהאזרחים יוכלו לחיות בכבוד – היא דואגת לכך שהיא תוכל לשלם פחות.
6. ברור לי, שאנחנו מנהלים דו שיח של חרשים. אתה תמשיך לדבוק בעמדותיך – ואני בעמדותי. לכן, ברשותך האדיבה, אני פורש מהדיון, בברכת בריאות איתנה ושלא תזדקק לעזרת מוסדות המדינה!
נתחיל מ-6 – זה ממש לא הוגן. עד שיש דיון מעניין פה אתה פורש אחרי יומיים?
1. היכן מצויין שבט”ל הוא מוסד ללא כוונת רווח? לא ראיתי את זה בדו”ח שצירפתי ולא בחוק הביטוח הלאומי. אם תקרא שוב את הדו”ח, תבין שכבר מזמן אין שולי ביטחון – המוסד נמצא כבר עמוק בתהום.
2. המוסד לא יושב על הר של מזומנים, אלא של אג”ח. זה לא אותו דבר. בנוסף, אם פספסת, קיים גירעון אקטוארי של 450 מיליארד שקלים, כלומר למוסד אין מספיק כסף כדי לעמוד בהתחייבויותיו. יש להעלות את דמי הביטוח ב-50% רק כדי לעמוד בתשלומים השוטפים (וזה בהנחה שהגביה ליניארית בגובה המס, והיא לא, ושהתשלומים השוטפים פורפורציוניים להכנסות, והם לא). אה, וכמעט שכחתי – מדובר על אותן הוצאות. העלאת קצבת הזקנה לשכר המינימום תעלה עוד 25 מיליארד שקלים (מדובר בהכפלת הקצבאות) והעלאת קצבאות הנכות תעלה עוד 6-7 מיליארד, כלומר יש להעלות את דמי הביטוח הלאומי ליותר מכפליים משיעורם הנוכחי כדי שהמוסד לא יפשוט רגל (מה לעשות, אם מנצלים את רזרבות האג”ח, מתישהו הן יגמרו).
4. היכן מצויין הדבר הזה? אני רק שומע כל הזמן על הלוואות שהאוצר לקח מבט”ל, אבל לא מצאתי לכך שום סימוכין מלבד כתבות בערוץ 10 (מצטער, לא סומך עליהם). אין לכך שום תימוכים בחוק הביטוח הלאומי או דו”חות רשמיים כאלה ואחרים. יש לך מקור שהוא לא התקשורת?
5. לגבי קצבת זקנה – אל תשכח שהמבוגרים בישראל הם, סטטיסטית, קבוצה עשירה. לרוב יש להם רכוש שצברו במהלך חייהם והם *לא* זקוקים לקצבה על מנת להתקיים. המבוגרים שכן זקוקים לקצבה (ומוצגים בטלוויזיה כמייצגי כל הקשישים), מסיבות שנעות בין חוסר מזל לחוסר אחריות, הם לא כולם ואם יורשה לי לנחש, אפילו לא רובם.
יש סיבה לכך שהמדינה מנסה לגלגל כמה שיותר את האחריות על כתפי האזרחים ומנסה לצמצם הוצאות. ראשית, כבר ראינו מה קורה כאשר מטילים את האחריות לפנסיה על המדינה – ההתחייבויות גדלות הרבה יותר מהנכסים, כלומר בסופו של דבר לא ישאר כסף לאף אחד. שנית, האחריות היא אכן של האזרחים. מדינה שתיקח על עצמה אחריות לכלכלת אזרחיה לאחר פרישתם שולחת להם איתות מאוד חזק שאין להם שום סיבה לחסוך והם יכולים לחגוג בלי חשבון. לבסוף, כשיגיעו לגיל פרישה, יסתמכו על כך שהאוכלוסיה הצעירה תכלכל אותם בזקנתם. למרבה הצער, בשלב הזה מגלים שתוחלת החיים עולה, הילודה יורדת ויש צורך לגבות עוד ועוד רק כדי לעמוד בתשלומים. זה בדיוק מה שקרה לביטוח הלאומי.
בריאות איתנה גם לך,
nadavs
חדש! טרי מהיום!
https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5318954,00.html
סוף סוף הבנתי לאן הלכו כל העודפים האלה. מי היה מאמין שדווקא בויינט יסבירו משהו בצורה הגיונית.
בכל מקרה, מדובר באג”ח מדינה, כך שהכסף לא הלך לאיבוד, אלא מגובה בנכס אחר (שכולנו מקווים שלא יהפוך לנייר טואלט, אחרת הביטוח הלאומי יהיה צרתנו הקטנה ביותר).
ועדיין – גם אם באורח פלא משרד האוצר יפסיק לקחת את ה”עודפים” האלה, העלאת קצבאות הזקנה תהיה התאבדות (כי במקום עודף שוטף של 10 מיליארד יהיה גירעון שוטף של 15 מיליארד) והקופה תתחיל להתרוקן מיד. עדיין תידרש העלאת דמי הביטוח הלאומי/קיצוץ בקצבאות אחרות.
nadavs