דף כמעט חלק

צהריים טובים לכולם!

זהו, זה נגמר. לפני שנתיים נשפטתי על ביצוע פשע אדיר מימדים – נסיעה במהירות מופרזת (אני עדיין טוען שלא היתה שום הפרזה והכביש בהחלט מאפשר נסיעה במהירות כזאת). מאז הסתובבתי עם שני אותות קלון מעלי: הראשון הוא שלילה על תנאי למשך שנה והשני הוא עשר נקודות חובה ברישיון. מאז אותו יום, במאמץ עילאי של הפעלת וייז, הצלחתי לשמור על הרקורד הנקי שהיה לי לפני העבירה. החל מהיום יש לי אפס נקודות ברישיון הנהיגה ואשתדל להשאיר את המצב הזה על כנו. אין לי כסף לדוחות מיותרים.

פחות מעשרים ק”מ מבית המשפט בעכו, במכון הטכנולוגי לישראל, מתחיל להיסגר הסמסטר הראשון ללימודי התואר השני. כל הציונים הגיעו (יצא בסדר, לא לדאוג) ואפילו נודע לי שעברתי את המבחן המשעמם באנגלית. כל אלה בשילוב של ביקור המנחה בחו”ל נותן שבוע מנוחה מהטכניון. כמובן שאני עדיין עובד על המחקר ומנסה להבין למה למחשב לוקח כל כך הרבה זמן להריץ סימולציות, אבל האינטנסיביות והצורך בהגשת שיעורי בית ירד משמעותית. בנוסף, אפילו אישרו את הצעת המחקר שלי (חקר תחמוצת ברזל לשיפור יעילות פירוק המים), כך שהכנסתי ממלגת הטכניון תגדל בכמה מאות שקלים בחודש. לאט לאט דברים מתחילים להסתדר.

בשבוע הבא יחזור קצת העומס עם מפגש הכנה לסמסטר הקיץ במעבדת חומרים (אני מעביר סדנה קצרה), פגישת קבוצה ולבסוף, ביום חמישי, מקצה הגמר של הקורס שבו תרגלתי – מבחן מועד א’. מכיוון שנותרו שמונה ימים בלבד, אני מניח שבשבוע הבא יתקיים המבחן הלפני-אחרון של הסטודנטים כך שעלי להתכונן למפגשים אפשריים ומבול של אימיילים לפני המבחן הזה. ביום חמישי אצטרך להגיע לטכניון קצת לפני תשע בבוקר רק כדי להישאר באיזור הכיתות עד רבע לאחת (בגלל הארכות זמן. זו כיתה גדולה, בטוח יש למישהו הארכת זמן).

דרומה לטכניון, ברצועת עזה, מתחילים להתכונן למבצע “גביע הזהב”, מבצע ההמשך של עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן. בשבת האחרונה קיבלנו קדימון עם ירי לכיוון עוטף עזה (עוד לא החליטו אם זה טפטופים או נזילה) וממש בקרוב נקבל את המופע המלא: ירי לת”א וירושלים. גם הפעם תהיה ביקורת מיידית על כל צעד של הממשלה ולבסוף, אחרי שבועיים עד חמישה שבועות של ירי בלתי פוסק משני הצדדים, נחזור לנקודת ההתחלה. אחרי הכל, המדיניות הישראלית בעזה היא כמו המדיניות שלי עם יתושים. כל עוד אני לא רואה אותם, הם לא מפריעים לי. ברגע שהם מתחילים לזמזם לי ליד הראש או לעקוץ, זה הזמן להחטיף להם. אין פתרונות ארוכי טווח, כי פתרון הבעיה לא יאפשר להתלונן עליה.

ולסיום, היום בבוקר ביבי התעורר, גילה שחוק צנזורת הפייסבוק שאמור לעבור היום ממש מוגזם וביקש לעצור אותו. מסתבר שהחוק שהיה אמור לאפשר הורדה של תכני הסתה ברשת התנפח למימדים מפלצתיים ויאפשר להוריד כל תוכן שמהווה עבירה פלילית (כולל העלבת עובד ציבור או פגיעה ברגשות דת). שוב ושוב מסתבר שההבדל בין שמאל לימין בארץ הוא רק בגישה לשטחים. כשזה מגיע לפגיעה בזכויות האזרחים, כולם משתפים פעולה – החל מהשמאל (ח”כ סויד מהמחנה הציוני הציעה את החוק) ועד לימין של הליכוד והבית היהודי (שעזרו בניסוח וניפוח החוק). אמנם ביבי מנסה מדי פעם לעשות קולות של מבוגר אחראי, אבל יש לא מעט זבל שמגיע לחקיקה בגלל ההשתוללות של השרים שלו. אם הח”כים של היום הם ראשי הממשלה של המחר, אנחנו עוד נתגעגע לביבי שידע ללחוץ על הבלמים ברגע האחרון. לא נראה שהם יודעים שבכלל היינו ב”רגע אחרון” כלשהו.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 2 לדף כמעט חלק
  • empiarti
    21/07/2018 ב16:31

    מזל טוב על הדף הכמעט חלק. וגם על כמעט סיום הסמסטר בטכניון. על מה שקורה בדרום אני אפילו לא יודעת איך להתחיל להגיב. וגם לא על שלל החוקים שמועברים בכנסת הזאת כל שני וחמישי……..

    הגב
    • nadavs • כותב הפוסט •
      23/07/2018 ב13:51

      תודה רבה!
      אף אחד לא באמת יודע מה קורה בדרום. נראה בעיקר כמו שילוב של כאב ראש ואינפנטיליות. בערך כמו בכנסת.
      nadavs

      הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.