ערב טוב לכולם!
איזו אכזבה ענקית. אחרי שבוע וחצי של כסיסת ציפורניים וציפיה דרוכה לפסח שמח באמת, ביבי נשבר תחת הלחץ, החליט להמשיך בתפקיד ראש הממשלה והרס לחלוטין את יום הפאי השלושים. אמנם על הדרך הוא חשף את כל חולשותיו ומצבו בחקירות (שככל הנראה לא מזהיר), אבל לפחות הצליח לסחוט מהחרדים הבטחה שלא להעלות נושאי דת ומדינה עד סוף הקדנציה. החרדים ידועים בדקדקנותם האינסופית וידאגו להפיל את הממשלה בהזדמנות הראשונה שהם מזהים על מנת שההגבלה הזאת תוסר והם יוכלו להמשיך להתווכח עם ליברמן בממשלה ה-35.
היומיים הראשונים של השבוע, לפני שהמשבר הפוליטי הזמני בא לקיצו ושברון הלב שלי התחיל, היו היומיים המהנים ביותר לצפיה בחדשות בשנים האחרונות. בחדשות ערוצי 2 הכריזו בחגיגיות על בחירות 2018 וראיינו את מירי רגב שדיברה על החלטת “גדולי מועצת החכמים” (דן מרגלית?) ואיילת שקד שהיתה פשוט ניגוד מוחלט שלה עם קול רגוע, שלווה ודיבור שאפשר להקשיב לו (ואפילו דברי טעם). מדי פעם, כשהתקרבו לדרעי, כשהיו ממש בשקט, היה ניתן לשמוע אותו רועד מפחד מהאפשרות שיהיו בחירות. אפילו חלק לא מבוטל מהאופוזיציה (מפלגת האינרציה) היה בפאניקה מוחלטת מהאפשרות שאזרחי ישראל ישנו את הרכב הכנסת. אחרי שלוש שנים שבהם הכותרת “אופוזיציה” היתה טייטל רשמי בלבד, קשה לי להאשים את האזרחים שבורחים מהם.
היחידים שהרוויחו מהמשבר הזה הם כחלון וליברמן. כחלון לא אמר מילה מרגע פרוץ המשבר ועד היום ויהנה עכשיו מאישור תקציב חמישי ופטור כללי ממחויבויותיו לנתניהו (יריח את השטח כשתהיה הזמנה לשימוע ויוכל לפרוש אם יראה שהישארות פוגעת בו). ליברמן הוריד את החרדים על הברכיים והצליח להביא הישג כלשהו בתחום דת ומדינה (שקט תעשייתי של יותר משנה וחצי זה לא טריוויאלי). כמובן שאין סיכוי שהישג הזה ישמר לאורך זמן. ב-29 באפריל חוזרת הכנסת לכנס הקיץ שבו יצטרכו החרדים לתקן את חוק הגיוס לפני פקיעתו בספטמבר, ואני מתקשה לראות אותם מאשרים בקריאה שלישית חוק שליברמן יסכים עליו. ככל הנראה מנדלבליט לא יחליט שום דבר עד סוף יולי, כך שהלחץ על ביבי והנסיונות האמיתיים להיפטר ממנו יתחילו ב-14 באוקטובר, עם חזרת הכנסת מפגרת הקיץ. אני חושב שה-12 בפברואר הוא תאריך מאוד יפה לבחירות ומוכן אפילו להתפשר על ה-5 או 19 בפברואר. 2019 היא ממילא שנת בחירות, אז לפחות שידאגו להרחיק את כחלון מתקציב 2020.
בנוסף לכך שהתברר שוב שאי אפשר לסמוך על ראש הממשלה שיקיים הבטחות, ארגון הסגל הזוטר בטכניון החליט שתחילת הסמסטר זה זמן מצויין לשבות. מכיוון שאני חלק מארגון הסגל הזוטר, היה קיים חשש אמיתי ומוצק שלא תהיה לי משכורת. עם זאת, היום, ככל הנראה לזכרו של סטיבן הוקינג, לכבוד פאי או סתם לכבוד סוף השבוע, הושגו הסכמות והשביתה הוקפאה. לא יאומן שאני עוזב מקום עבודה רווי ועדי עובדים שכל מה שהם עשו בתקופה שהייתי חבר בהם זה לשלוח מכתבים מאיימים ומגיע ישר למקום אחר שבו מוכרזת שביתה עוד לפני שהתחלתי לעבוד. יש ועדי עובדים שיש להם עוד הרבה מה ללמוד.
יום טוב.
שלכם,
nadavs
הבקיאות שלך בחומר (הפוליטי) ראויה לציון. הפעם האמנתי שהולכים לבחירות והיה לי ברור שלחרדים ולליברמן אין כל קשר לכך – הכל נתניהו! איכשהו שכנעו אותו (השותפות הקואליציוניות?) לא לעשות זאת, ועל כך אני בעיקר מברכת גם כי בחירות עולות הון למשק אז אולי סוף סוף פעם אחת אפשר לקיים אותן בזמן ולא לפני הזמן……וגם כי באמת אף אחד מהאופוזיציה לא באמת מוכן לבחירות האלה, ולמצוא את עצמנו יום אחרי הבחירות עם הליכוד בשלטון אפילו אם התמהיל של שאר המפלגות הימניות/דתיות משתנה קמעה….ממש לא בא לי
תודה, אחד מתחביבי הוא לעקוב אחרי הפוליטיקה הישראלית, בפרט בזמן בחירות. גם אני האמנתי שאנחנו בדרך והתאכזבתי מאוד כשזה נפל. ממילא אישרו כבר את התקציב לבחירות, אז למה לא להינות קצת ועל הדרך למנוע מחברי הכנסת ליצור נזקים גדולים הרבה יותר?
אולי הליכוד יחזור לשלטון שוב, אבל שינוי התמהיל יכול להיות קריטי. היעלמותה של ש”ס יהיה אירוע מכונן בפוליטיקה הישראלית שישאיר את החרדים עם 6-7 מנדטים בלבד ואולי אפילו ללא אפשרות לסחוט את הממשלה. זה הרגע שכולם מחכים לו כבר שנים.
nadavs
אני אישית לא מבינה מי רוצה בחירות עכשיו… זה עולה הון וקופת המדינה לא כ”כ מלאה עכשיו…
ובנוגע לצבא וחרדים זה בעיה כ”כ רצינית ואי אפשר לפתור אותה כמו שליברמן רוצה…
סה”כ ‘חוק טל’ בשעתו היה טוב לכולם – כי באמת שהמושג “שוויון בנטל” הוא מושג לא הגיוני… (כל אחד משרת בדרך שהוא יכול – ובסה”כ גם בציבור הכללי הרי לא כולם הולכים ומשרתים שירות קרבי…)
במדינה יהודית יש צורך ב’לומדי תורה’ – אבל ברור שאין צורך ב’לומדי תורה’ שיושבים עד גיל 40 בכוללים – רק כדי לא להתגייס 🙁
ופשוט צריך למצוא איזה פתרון שיהיה טוב לכולם….
חוק טל קבע את גיל 26 בו בחורי הישיבה חייבים להחליט מה כיוונם… (היתה סוג של שנת הכרעה…)
אגב, גם הציבור החרדי מאד סובל מההפגנות שיש עכשיו… נוראי לראות איך קבוצה קטנה וקיצונית (וזה לא רק במקרה הזה – היו עוד מקרים שאותם קיצוניים הפגינו נגד חוסר צניעות – וזה ממש רק קומץ שמפגין… לא כל העולם החרדי הוא כזה קיצוני…) גורמת להראות שכביכול החרדים נורא קיצוניים 🙁
אני רוצה בחירות עכשיו. יותר נכון תמיד. ככה הכנסת לא עובדת וחברי הכנסת לא מזיקים. חוץ מזה, קופת המדינה אף פעם לא מלאה והתקציב לבחירות כבר אושר.
ליברמן לא רוצה לפתור את הבעיה הזאת כמו שהחרדים לא רוצים. זה נותן להם כוח אלקטורלי. הפתרון היחיד שישמח את שניהם הוא ביטול גיוס החובה, אבל אז החרדים יאבדו את השליטה שלהם בתלמידי הישיבות.
לא הבנתי מאיפה הצורך בלומדי תורה. יש ביקוש לזה? אם כן, מי שרוצה מוזמן לשלם על זה. אני לא רוצה, שלא יבקשו כסף ממני. שלא יתגייסו, לא צריך עוד אנשים בצבא. רק שלא יבקשו ממני כסף והכרה במעמדם המיוחד.
ברור שלא כל החרדים קיצוניים. מצד שני, אשמח לראות אותם מושכים את הפוליטיקאים שלהם לכיוון שפוי ופשרני ולא נותנים לפוליטיקאים שלהם למשוך את הציבור לקיצון.
nadavs
בנוגע ללימוד תורה – בעולם היהודי (ומדינת ישראל הוכרזה כ’בית לעם היהודי’) יש חשיבות ללימוד התורה…
רק שבעיני לימוד התורה לא צריכה לבוא במקום עבודה… ולא במקום שירות (אפשר לשלב וזה הגיוני…)
ובעיני מה שקורה בעולם החרדי – שכביכול כולם לומדים תורה לא הגיוני – אני די בטוחה שיש לא מעט בישיבות שנשארים שם – למרות שהם לא ממש לומדים תורה – כדי להתחמק מהגיוס….
וזה פשוט הזוי – וגם מבייש את מי שבאמת לומד תורה…
יש גם חשיבות ללימודי רפואה והיסטוריה. זה לא אומר שצריך לקבל מעמד מיוחד על החשיבות הזאת. מצד שני, המטרה המוצהרת של חלק מתומכי הגיוס לכולם הוא “כור היתוך” שמשמעותו חילון (יש כאלה שמצהירים בגלוי שהם רוצים לחלן את החרדים) ועל זה החרדים לא מוכנים לעבור בשקט.
הפוליטיקאים יודעים שהם צריכים את הציבור שלהם בור ועני, אבל כל תומכי ה”שוויון בקטל” לא עוזרים עם זה.
nadavs