החיים זה שם

ערב טוב לכולם!

עצב כבד נפל על חברי ישראבלוג, אני בתוכם, עם ההודעה על סגירת האתר. אחרי התגובה של Golum בפוסט מלפני שבוע העזתי להציץ בעמוד הבית של ישראבלוג ולגלות שאכן סוגרים את האתר. אחרי יום העצב הצפוי מראש, התחלתי בעבודה. הפנתי את הדומיין שרכשתי לא מזמן לאחד משירותי האכסון הזמינים לי, פתחתי שם בלוג בוורדפרס, העלתי גיבוי מלא של כל הפוסטים כאן, כולל התגובות, לכלי הגיבוי של וורדפרס והעברתי לדומיין שלי. לאחר מכן שיניתי ידנית את הקטגוריות בכל 929 הפוסטים שהיו כאן עד עכשיו (מספר פוסטים הזהה למספר הפרקים בתנ”ך, מה שמעיד יותר מכל שאם רק מתאמצים אפשר למצוא קשרים בין כל שני דברים לא קשורים). כמה ימים מאוחר יותר, כשהסיוט הזה נגמר, עבדתי קצת על העיצוב, הוספתי את התמונה המפורסמת וכל מה שהופיע פה בצד שמאל, הפכתי את התבנית לעברית והוספתי אפשרות לרישום במייל.

כל שנותר הוא לפרסם את הפוסט הזה, האחרון בבלוג 99902 בישראבלוג. חלק מהבלוגרים החליטו לעבור לפלטפורמה אחרת ולהתחיל מחדש, אבל לא יכולתי לוותר על תיעוד של כמעט 13 שנים הכולל את רוב התקופה בארצות הברית. כל הפוסטים מכאן יהיו גם שם, כולל כל התגובות. הדבר היחיד שלא יהיה שם זה דף הבית של ישראבלוג שיכול למשוך לכאן קוראים חדשים או את עורכי נענע שיעזרו להגיע לכמות כניסות מרשימה. אמנם היתה האפשרות להירשם לאתר Bloger.co.il (כן, זה בלוג’ר ולא בלוגר, אבל גוגל כבר השתלטו על השם הנכון), אבל אם יש משהו שאפשר ללמוד ממקרה ישראבלוג הוא שאסור יותר לסמוך על גורמים חיצוניים, בטח לא כאלה שאין להם גב כלכלי חזק כמו גוגל או וורדפרס. גם עליהם אני לא סומך, כי כל אחראי סינון תוכן שקצת מתעצבן יכול לסגור חשבונות ללא התראה מוקדמת וכל מה שנשאר אחר כך זה לדבר לקיר.

אני יודע שאתם במתח, אז לא אמתח אתכם יותר מדי. האתר החדש נקרא nadavs.com. כן, אותו דומיין שקניתי אחרי שיואב אליאסי שכח לחדש את הדומיין שלו (לא לדאוג, יש לי את הדומיין הזה עד אוגוסט 2020. ואני יודע לקרוא אנגלית). ממש כמו פה, בצד שמאל של הבלוג החדש תוכלו למצוא אפשרות להירשם לקבלת עדכונים, את רשימת המילים שלא מזיק לדעת וכמה קישורים שונים ומשונים שנשארו כאן מאז ימי ארצות הברית העליזים.

מניסיון מר עם אתרי וורדפרס אחרים, אני נאלץ לדרוש אישור עבור אנשים שיפרסמו באתר החדש תגובות בפעם הראשונה (הגנה נגד ספאם). כל מי שתגובה שלו תאושר (ואני מתכוון לצנזר אך ורק ספאם, כפי שיודעים כל מגיבי כאן. מעולם לא צינזרתי תגובות) יוכל מאותו רגע לפרסם תגובות חדשות באופן מיידי וללא אישור. כל הפוסטים יהיו פתוחים לתגובות (מלבד הפוסט הזה בבלוג החדש שיפתח לתגובות רק אחרי ירידת ישראבלוג מהאוויר) ואני מבטיח לקרוא את כולן, ממש כמו פה. בוורדפרס יש אפילו אפשרות לעשות מנוי לתגובות חדשות, כך שלא אפספס שום דבר.

בזמן שינוי הקטגוריות בבלוג החדש עלו בי כמה מחשבות. הראשונה היא “למה לא יכלו לעשות גיבוי נורמלי?”. השניה עלתה אחרי התקף הנוסטלגיה שקיבלתי (שוב, כבר ביצעתי את תרגיל הקטגוריות פעם אחת) בזמן התהליך. מלבד שגיאות העברית הנוראיות גיליתי גם כמה נהגתי לקרוא לאמריקאים טיפשים. אני עדיין עומד מאחורי המילים שכתבתי, אבל עם השנים, ובמיוחד לאחר שני הביקורים האחרונים, הגעתי למסקנה שאנחנו הרבה יותר טיפשים.

הם הצליחו לבנות מערכת שעובדת למרות הטיפשות, מערכת שחסינה לכך שאנשים אינם מושלמים ושונים זה מזה. יותר מכך, הם בנו מקום ששומר על האנשים בו על ידי כלכלה חזקה וחיים טובים, לא הפחדות מהשמדה וקריאות “פחדן” או “נפולת של נמושות” לכל מי שרוצה לשפר את חייו וחושב שזה כבר לא יקרה כאן. נראה שכדאי שארחיק את עצמי מאמריקה בזמן הקרוב. לא מספיק שאני סובל מג’ט לאג כמעט שבועיים אחרי החזרה (ולא נראה שזה עובר), ההשוואות הבלתי פוסקות בין ישראל לאמריקה נמשכות חודשים אחרי החזרה ומצליחות לדכא בכל פעם מחדש.

מכיוון שזה הפוסט האחרון בהחלט בבלוג הזה כאן בישראבלוג, נסיים באווירה חיובית. נתחיל עם החתונה המתקרבת שככל הנראה נודדת מקפריסין לפראג אחרי שהתברר שמדובר בפרוצדורה פשוטה יחסית (למרות הדרישה למסמכים בצ’כית) ובמקום הרבה יותר יפה. אחרי שהחברה ואני ביררנו וקיבלנו המלצות חמות במקומות העבודה החלטנו שזה הכיוון. כרגע אנחנו עסוקים בבירורים אחרונים לקביעת התאריך, אבל נראה שהכיוון הוא אמצע יוני.

ולסיום, אי אפשר בלי המקום שאירח אותי גם הוא בשנים האחרונות, הטכניון. לאחר עשרים ניסיונות להתקשר למזכירה של תארים גבוהים בחומרים התייאשתי סופית והחלטתי לשלוח מייל ולחכות למשיח. להפתעתי, קיבלתי תשובה בתוך שש דקות שאמרה שהועדה קיבלה את מועמדותי ואקבל הודעה סופית בימים הקרובים. עכשיו נותר רק לדבר עם המנחה ולהחליט איך מתקדמים מכאן.

זהו זה. אין יותר ישראבלוג. ב-31 בדצמבר אעתיק את הפוסט הזה בשנית לאתר החדש, עם כל התגובות שיהיו כאן. מעכשיו כל הפוסטים החדשים יהיו שם. היה טוב, חבל שנגמר, אבל טוב שאפשר להמשיך.

חנוכה שמח!

יום טוב.

שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 7 להחיים זה שם
  • Golum
    13/12/2017 ב0:21

    חג שמח!
    שים לב שבכניסה מנייד אין אפשרות להרשם שם, רק לראות פוסטים אחרונים.
    מציעה שתיקח את רשימת המנויים שלך מפה ותוסיף אותם שם אוטומאטית אם זה אפשרי.
    אמריקה זה נחמד אבל הכלכלה שלהם לא ממש חזקה כמו שאתה מתאר. שלנו בפוטנציאל להיות חזקה בהרבה. הם לוו כסף מילד הכאפות שבינתיים גדל ונהייה די מפחיד (סין) וחלק גדול מאוד מהאמריקאים שקועים בחובות ללא בטחונות (הלוואות סטודנטים, משכנתאות, הלוואות לעסקים כושלים…). שלא נדבר על מערכת הבריאות הבזבזנית האיומה שלהם אובמה קאר. 
    ובכלל, אף אחד לא הגיע לארץ כדי להתפנק. הביצות והערבים היו רמז די עבה למה שמצפה לנו פה 😉

    הגב
    • nadavs
      13/12/2017 ב6:44

      בתחתית הגירסה לנייד יש קישור להצגת גירסה רגילה. בגירסה הזאת אפשר להירשם. בכל מקרה אנסה להוסיף את כולם אוטומטית, אבל זה עדיין דורש אישור של כל אחד (במייל).
       
      מערכת הבריאות שלהם היא באמת מכה לא ברורה (בעיקר יקרה, כי איכות הטיפול נהדרת), אבל צריך לזכור שהכלכלה שלהם מגובה בצבא שלא מומלץ להתעסק איתו ומספיק הון כדי להחזיק עשורים קדימה. אם רפורמת המיסים של טראמפ תעבור, יש אפילו סיכוי לצמיחה אמיתית שם.
       
      לגבי המשפט האחרון, זו בדיוק היתה הכוונה שלי. לא בא לי להעביר את ימי במאבקים תמידיים עבור דברים שאפשר להשיג בקלות. אני לא מדבר על העניין הבטחוני והמדיני, אלא על הכלכלי. לישראל בהחלט יש פוטנציאל טוב, כל מה שצריך להחליף זה העם (או המנטליות שלו, שזה כנראה אותו דבר).
       
      nadavs

      הגב
      • Golum
        13/12/2017 ב7:23

        כן אם הרפורמה תעבור….  בינתיים טראמפ אהוד שם על התקשורת בערך כמו שביבי אצלנו, אבל בניגוד לביבי לא ברור כמה זמן יחזיק מעמד. 
        בישראל תמיד יהיה מאבק כלשהו ולכן לחיות כאן זו בעיקר אידאולוגיה, בעיקר לבעלי דרכון זר.
        העם סבבה, התקשורת מגעילה ומרעילה לו את המוח. אני בהחלט רואה אצלנו מגמה חיובית של ליברליות חברתית ושמרנות כלכלית עם השנים. 
        אגיד את האמת, ברמה החברתית לא כזה מפריע לי החוצפה פה וכל. זה. רוב האנשים די מנומסים, לפחות בסביבה שלי. 
        אגב, אני עובדת כבר שנים בעיקר עם אמריקאים ואין יותר pig-headed אנאליים מהם. לא סובלת את המנטליות הזו. 

        הגב
        • nadavs
          13/12/2017 ב18:02

          המאבק בישראל (הכלכלי, לא הבטחוני-מדיני) הוא בעיקר מדיניות עקומה. אמנם הולכים טיפה בכיוון הנכון, אבל לא מספיק מהר. תמיד יבוא מישהו שיצעק "חקלאות זו ציונות!", "יבוא יגרום למחסור בזמן מלחמה!!" או "חברת טבע היא כפוית טובה!" וימנע מאיתנו להתקדם עוד. גם התקשורת שותפה לביזיון הזה, אבל גם העם שבוחר שוב ושוב נציגים שמבלבלים לו את המוח.
          לגבי הבלוג החדש, הוספתי קישורים ישירים להרשמה לעדכונים בפורמט הסלולרי בתפריט בראש העמוד ובקישור בתחתית העמוד. מצאת אותם? בכל אופן, מומלץ להיכנס דרך המחשב, העיצוב הרבה יותר יפה שם…
          nadavs

          הגב
          • Golum
            18/12/2017 ב1:37

            טוב, אז הוצאתי את המחשב הנייד (!) ונרשמתי בבלוג החדש. התגובות על הפוסט הזה לא נמצאות שם אז אני מגיבה פה.
            אני חושבת שאתה ממעיט בערכם של האזרחים וגם בחלקה של התשורת. העם בוחר נציגים כמיטב יכולתו, והוא די שבוי במה שמאכילה אותו התקשורת כי אין לו דרך אחרת להבין דברים. לא כולם בורכו בהבנה וסקרנות כלכליים, למשל. כשהתקשורת מתעסקת בכמה גלידה קנתה שרה, היא זורה חול בעיניי הציבור וקשה להשאר אובייקטיבי אחרי מתקפה כזו. 
            אגב, וזה קצת ארוך והקשר לתגובה שלך די רופף, אבל פעם כתבתי מה דעתי על תקשורת ותעמולת בחירות ולסיכום, לדעתי, אין מקום לתעמולה כלל, ואין מקום לחשיפה תקשורתית של בעיות מוסריות עד שלא תסתיים החקירה וגם יהיה פס"ד. המצב היום הוא בלתי נסבל. ובכלל, בעיות מוסר ואישיות הן בעיניי לא רלוונטיות לתפקוד ראש ממשלה או שר, וכולנו צריכים להבין שהם לא אמורים להיות מורמים מעם אלא רק מנהלים מוצלחים. כמובן שנושאי שחיתות זה סיפור אחר.

          • nadavs
            18/12/2017 ב6:36

            מתנצל על הטרחה הרבה, אבל אמורה להיות הרשמה גם מהנייד…
            לדבר על הגלידה של שרה זה נחמד, אבל באמת סתם רעש. הבעיה מתחילה כשהתקשורת מסקרת נושאים כמו הפיטורים בטבע, מציגה את המפוטרים כנידונים למוות ויוצאת בקריאה נרגשת למנהלים הקודמים "החזירו את הבונוסים". זה מה שמעכב את ישראל כלכלית, לא הקריזות של שרה נתניהו.
            nadavs

          • Golum
            18/12/2017 ב11:09

            זה בדיוק מה שאני אומרת – הבעיה מתחילה בתקשורת.
            אין אף קול שילמד את הציבור שההטבות שקיבלה טבע נועדו למקסם גביית מיסים ולא רעיון ציוני, ושהמפוטרים הללו עומדים להנות מכמעט שנה של דמי אבטלה שבמהלכה ימצאו עבודה אחרת. אף לא קול אחד.

            (תגובה זו הושארה ידנית ע”י נדב מכיוון שהגיבוי של ישראבלוג פישל)

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.