רק עוד קצת

ערב טוב לכולם!

בעוד ממש מעט זמן יגיע הרגע המיוחל – עליה לרכבת שתיקח אותי ואת חברתי הישר לנמל התעופה בן גוריון, שם נוכל להגיד שארזנו לבד, לעבור את מסלול המכשולים המפרך של הביטחון ולהגיע בסוף לארץ המובטחת – הדיוטי פרי. אותו מקום מופלא כולל אוכל, כספומט ואת המצרך החשוב ביותר בנתב”ג – כיסאות. בשעה חמש ועשרים אמור המטוס שלנו להמריא לכיוון רומא ושם, פחות משעתיים אחרי הנחיתה, אנחנו כבר אמורים להיות במטוס אחר לעבר עיר המלאכים. אם הכל ילך כמתוכנן, בשעה חמש בצהריים בלוס אנג’לס נעלה על מטוס ללאס וגאס ובשעה שש וחמישה, עייפים וגמורים, נגיע לעיר החטאים ונקבל את הרכב השכור. משם נמשיך לשבועיים של טיולים, אטרקציות וכמובן רכבות הרים.

השבוע האחרון הוקדש להכנות אחרונות לטיול שעיקרן הדפסת ניירות. הרבה מאוד ניירות. חברת השכרת הרכב דורשת לראות ואוצ’ר ורישיון נהיגה בינלאומי (עולה 20 שקלים פלוס הקשבה לנאום מכירות בממסי), דיילי הקרקע דורשים את מסמכי הפטור מויזה (משום מה בארה”ב לא דורשים אותם) וחברות התעופה באופן כללי מאוד אוהבות שמציגים להן ניירות עם מספרי כרטיסים. כעת נשאר רק עוד נייר אחד להדפיס, זה של מתנת יום ההולדת של חברתי שיחול ביום הטיסה. ההדפסה שלו תמתין לרגע האחרון כדי למנוע אפשרות לזליגת מידע.

כל מה שנשאר כרגע הוא הכנה נפשית. מחר, כמיטב המסורת, תהיה השכמה בשש ועשרים. ההמראה מתוכננת ל-23 שעות לאחר מכן. עד אז אצטרך להיות ער ומתפקד ברמה מספקת כדי שלא יפטרו אותי בעבודה וכדי שלא יעצרו אותי בנתב”ג. לשמחתי, בעקבות גילוי הפתרון לבעיית כאב הראש במטוסים (אקמול), אוכל לישון בטיסות ולהשלים, בתקווה, מספיק שעות שינה כדי לא להיכנס בעמוד הראשון ביציאה משדה התעופה מק’קארן.

הרחק מאמריקה, אי שם בירושלים, מתרחש האירוע הפרוקטולוגי המעניין ביותר בשנים האחרונות. זה אמנם מעט דוחה, אבל מרתק. כמעט בכל ערוץ טלוויזיה שתבחרו תוכלו לראות את דוד ביטן ודוד אמסלם כשהראש שלהם תקוע עמוק בתוך התחת של ביבי. יש אפילו שמועות על רופאים שמודאגים ממצבו הרפואי של ראש הממשלה בגלל שני הנודניקים האלה שתקועים שם וגורמים לו לעצירות ולכל השאר לבחילות קשות.

לא ברור לי איך שני חברי הכנסת האלה מסוגלים להסתכל במראה בבוקר בידיעה שכל מה שהם עושים מבוקר עד ערב זה להתחנף ולהתרפס. זה נכון שכדאי מדי פעם לציין בפני הבוס כמה שהוא צודק, אבל הם הגיעו כבר לרמה מסכנת חיים ומסכנת את המשטר. החוקים שאמסלם מעלה מבוקר עד ערב יכולים היו להיתפס כהצעה רצינית אם לא היה כל כך שקוף שהם כל כך פרסונליים. הליכוד חייב להפסיד מערכת בחירות כלשהי ומהר כי אנחנו כבר לא עומדים בריח הריקבון שעולה משם. אולי כמה שנות אופוזיציה יבהירו להם שלא הכל כשר במטרה להגן על יושב ראש המפלגה.

ולסיום, אני יודע שחזיתי פה בשנתיים וחצי האחרונות בחירות ב-13 בפברואר 2018, אבל היום, 92 ימים לפני התאריך המיועד, אני חייב להודות בתבוסתי מכיוון שאין שום סיכוי שהכנסת תתפזר ביום רביעי הקרוב. היה נחמד לפנטז, אבל קשה לי לראות איך הממשלה הזאת תיפול עם תקציב 2018 שאושר כבר מזמן. אולי יש סיכוי לפברואר 2019 ומקסימום, במקרה הגרוע ביותר, החוק מחייב בחירות עוד 722 ימים.

נתראה בארה”ב.

יום טוב.

שלכם,

nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.