זה לא גזר דין לעוני, זו ציונות

ערב טוב לכולם!

בשבוע האחרון מתרחש בישראל עוד אחד ממופעי האימה שכולם כל כך רגילים אליהם: חברי כנסת הולכים לאנשים ואומרים להם שהם צריכים להיות עניים. זה מתחיל, כמו תמיד, בעוד מפעל אי שם בנגב או בגליל שמייצר במחיר גבוה את מה שאפשר לקנות מחו”ל באיכות טובה ומחיר נמוך. המפעל נקלע לקשיים, בעלי המפעל פונים למישהו שיעזור להם. אותו מישהו קונה את המפעל, מבין שיש פה הזדמנות לרכב על משלמי המיסים, פונה לממשלה לקבלת סיוע, מקבל את התשובה ההגיונית (“לא”) וסוגר את המפעל. מכיוון שיש רק שבעה ימים בשבוע, זה תמיד יוצא לפני שבת (“דווקא היום, שלושה ימים לפני שבת, החליטו לתת לנו את ההודעה על הפיטורים”).

האירוע הזה הופך מיד לפסטיבל תקשורתי ובמה לחברי כנסת לקדם את עסקי העוני שלהם. הם יורדים לדימונה או ירוחם בחולצת פולו, מצטלמים ברוח החמה ועושים פוזה של חברתיים. כמובן שלא עוזבים את המקום לפני שפונים לעובדי המפעל ומבטיחים להם שתוך שנה כולם יקבלו שכר מנכ”ל. אחר כך נכנסים לרכב הממוזג ונוסעים למרכז, שם פחות חם.

פיטורי עובדים הם אמנם טרגדיה למפוטרים, אבל הטרגדיה הגדולה יותר תהיה להחיות את המפעל הזה באופן מלאכותי על ידי משלמי המיסים. אין שום סיבה לסבסד ייצור של מוצר שבבירור אין שום יתרון תחרותי לייצורו בישראל (עובדה – העסק מפסיד) ובטח שאין סיבה להעניש את כל הישראלים עם מכס שייקר את המחיה לשמונה מיליון אזרחים בשביל להשאיר 120 אנשים בשמורת העוני שלהם.

הנשמה מלאכותית של המפעל תנציח משרות בשכר נמוך ותכלא עוד אנשים במעגל ההכנסה הנמוכה. אם בכל זאת מתעקשים “לעשות משהו”, הדבר הטוב ביותר יהיה לעזור לאותם מפוטרים בהכשרה מקצועית (ולמבוגרים בינהם – פשוט לשלם כדי שישבו בבית. הכל עדיף על הנשמה של המפעל הזה). כך הם יוכלו לעבוד במקומות בהם העסק חי בזכות עצמו, יהיו יותר יצרניים ובתמורה לכך גם יוכלו לקבל שכר גבוה יותר (ואם לא הם, אז הילדים שלהם).

את כל חברי הכנסת ה”מזדהים” צריך לזכור, לנצור ולהימנע בכל הכוח מלהצביע להם בבחירות הבאות עלינו לטובה. האנשים האלה שונאים את תושבי הנגב והגליל ורוצים לשמור אותם עניים וצייתנים.

הפעם, למרבה הזוועה, הצטרף בית הדין לעבודה לחגיגה והורה על פתיחת המפעל. כך, בלי שום סמכות חוקית ברורה, מטיל בית משפט בישראל קנס של מיליונים על בעלי מפעל שלא ביצע שום עבירה. אם מישהו רוצה את אחת מהסיבות לפריון הנמוך בישראל, שיחפש על כס השיפוט בבתי הדין לעבודה.

אמנם פריון העבודה בישראל נמוך, אבל הפריון הביולוגי גבוה מאוד – הגבוה מבין מדינות המערב. על מנת לוודא שנתון הפריון ישאר גבוה וגם יחסל את ישראל כלכלית, מסבסדת מדינת ישראל כמעט כל דבר שקשור בילדים. כמובן שהנהנים העיקריים הם אלה שמשלמים מעט מיסים ומביאים הרבה ילדים, אבל הם בקואליציה אז נגזר עלינו לשתוק עד לתהום.

בנוסף על זה, ישנם גם אלה שחושבים שילדים הם משאב לאומי. מירב מיכאלי למשל. היום היא פרסמה את הציוץ המופלא הבא: “ילדות וילדים הם העתודה והעתיד של החברה והמדינה שלנו, לא עניין פרטי” (היה גם המשך שקורא לשפיכת עוד כסף ממשלתי, אבל הוא פחות חשוב כאן). האמירה הפאשיסטית הזאת מגיעה ממי שמתיימרת לייצג את השמאל בישראל. עם כל הכבוד, אני מעדיף את הפאשיזם שלי עם ג’ל בשיער ושואל “איפה הכסף?”. לפחות הוא לא כותב בצורה מוזרה.

יום טוב.

שלכם,

nadavs