תהי פרקטית, תתעלמי מפרסומות לאקדמיה

ערב טוב לכולם!


בשבועות האחרונים תושבי ותיירי תל אביב נתקלים בפרסומת אכזרית במיוחד שקוראת להם (יותר נכון להן) להיות פרקטיים וללמוד מה שמסקרן אותם. מי שחתומה על המודעה הזאת היא הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. עד כאן זה נשמע כמו כל פרסומת סטנדרטית למוסד אקדמי שמבטיחה לכל מי שלומד אצלם לשנות את העולם, להגיע לירח ולהתהדר בתעודה שתיקח אותו הישר לזרועותיהם של מנהלי גיוס מחייכים שרק מחכים להציע לו משכורת נטו של חמש ספרות.


הפרסומת של אוניברסיטת תל אביב אכזרית במיוחד מכיוון שהיא דורכת על היבלות של כל מי שאי פעם שקל ללמוד בפקולטה למדעי הרוח. כל משוחרר טרי מהצבא שיגיד להורים שלו “אני רוצה לעשות תואר ראשון בספרות” יקבל מיד את השאלה “ומה תעשה עם זה?”. ההורים, אגב, צודקים. השוק לבוגרי ספרות באופן ספציפי כל כך קטן עד שבחוג לפילוסופיה דנים עד היום האם מדובר בכלל בשוק. אפשרויות הקריירה בתחום חקר הספרות מוגבלות מאוד ונמצאות לרוב בין כתלי האקדמיה.


יהיו כאלה שיגידו שיש הרבה משרות שדורשות תואר ראשון רק כדי להתקבל. גם הטענה הזאת נכונה. עם זאת, בסיום התואר יגלה הבוגר שהוא השקיע שלוש שנים בלימודים לא טריוויאליים (אחרי הכל, אוניברסיטה) רק כדי להתמודד על המשרות האלה עם אנשים שקיבלו תארים הזויים יותר או פחות (מישהו אמר מיסטיקה ורוחניות?) שנעשו בתנאים יותר מקלים. בסופו של דבר מה שמעניין את רכזת הגיוס הוא תאריך הזכאות לתואר. אחרי הכל, ישראל היא המדינה המשכילה ביותר בעולם (או השניה בעולם) ואפשר לקנות את בעלי התארים בזול.


כל מי שקונה את הפרסומת של אוניברסיטת תל אביב קונה שקר מסוכן ויקר – אם מה שמסקרן אותך לא פרקטי, אל תלמד אותו בשנות העשרים לחייך. זהו הפסד אוטומטי של מאות אלפי שקלים (על תשלום שכ”ל והפסד הכנסה אלטרנטיבית) שאי אפשר להחזיר. רוצה “לחפש את עצמך”? רוצה “למצות את הפוטנציאל הטמון בך”? רוצה “להגשים את עצמך”? מעולה. חפש מקצוע פרקטי שיוכל לתמוך בך כלכלית בזמן שאתה עושה את זה. אנשי הרוח הגדולים ידעו גם לפרנס את עצמם בעולם החומרי, כי בעולם האמיתי נהוג להזין את המוח קודם כל באמצעות אוכל.


יוצאי הדופן היחידים הם העילויים, אנשים שיצטיינו במיוחד בתחום הזה ויכולים להביא אליו תובנות חדשות ומעניינות עד כדי כך שאנשים ירצו לשמוע מה הם אומרים ולשלם להם על זה. גם אנשים המוכנים למסלול המסוכן והמפרך של השתלבות באקדמיה יכולים להתעלם מהפרסומת הזאת וללמוד מה שמסקרן אותם, אבל צריכים לקחת בחשבון שאם הם רוצים להישאר בישראל הם יחיו בחסדי משלמי המיסים, והחסדים האלה יכולים להיעלם יום אחד (מי שלא מאמין מוזמן לשאול את אנשי רשות השידור והתאגיד).


אז לא, אל תלמד בהכרח מה שמסקרן אותך בגיל 22. תלמד מה שיעזור לך לחיים טובים ונוחים כדי שעשור או שניים לאחר מכן תוכל ללמוד מה שבאמת מסקרן אותך. מי שהתחום שמסקרן אותו גם יביא לו פרנסה טובה, הרוויח. מי שלא, צריך לבצע בחירה מושכלת ולהיזהר מפרסומות שמוכרות שקרים. כסף תמיד אפשר להרוויח. זמן לא חוזר.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

19 מחשבות על “תהי פרקטית, תתעלמי מפרסומות לאקדמיה”

  1. מדעי הרוח זה כינוי להרבה דברים, אני מניחה שהפרסומת הזו מנסה למשוך אנשים באמת לבוא לאוני’ וללמוד משהו בתחומים קצת פחות מבוקשים.. אבל זה מתחלק להמון תחומים, שוב תלוי בבנאדם, אבל אם מישהו מבריק יגיע לפסיכולוגיה או מישהי מבריקה למשפטים או עבודה סוציאלית, זה כן יכול לעבוד והם יכולים להצליח חבל על הזמן. מקצועות ריאליים הם פרקטיים יותר ומי שמגיע לזה סביר כנראה שתהיה לו יותר פרנסה. לצורך העניין אני בחרתי ללמוד הוראת דרך ובהמשך ללכת למדעי הרוח לארכיאולוגיה ולימודי א"י.. הרעיון הוא להעשיר את המקצוע שבעזרת השם אוטוטו יהיה בידיים. צריך לדעת לחשוב בהגיון מה הולכים ללמוד. אני יכולה אבל להבין למה אתה מתכוון, למשל אנשים סביבי שלומדים לימודי מזרח אסיה ואני לא מבינה מה יצא להם מזה כאן בארץ. לדעתי אנשים צריכים לסלול לעצמם דרך בטוחה ולהיות חדורי מטרה, כמו גם לשלב מקצועות ריאליים והומניים יחד או לעשות תארים ראשונים בריאלי נגיד ותואר שני במשהו הומני יותר כמו פילוסופיה או היסטוריה.. אבל שוב לא כולם יכולים לזה.

    1. המטרה של האוניברסיטה היא כמובן להשיג סטודנטים, על זה אין ויכוח. מי שהולך אחרי הפרסומת הזאת צריך לדעת למה הוא נכנס ולשקול היטב האם לא כדאי לו כרגע להשקיע את זמנו בבניית קריירה והכנסה טובה שתוכל לממן לו את הלימודים האלה אחר כך.
      nadavs

      1. אני חושבת שאפשר להצליח במדעי הרוח תלוי איך אתה עושה את זה, יש משהו במקצועות ריאליים שהדרך בהם יותר סלולה ובטוחה, אני לא לא ריאלית בעליל אז הלכתי ישר להומני ולדעתי גם סללתי דרך שהיא נכונה.

        1. בוודאי שאפשר להצליח, עובדה שאנשים עושים את זה. ההבדל הוא שמספר האנשים שנחשבים "מוצלחים" בתחום (כלומר מתפרנסים ממנו באופן בלעדי או כמעט בלעדי) מאוד נמוך וקשה מאוד לפרוץ לעולם הזה מבחוץ. זה לא בלתי אפשרי, פשוט צריכים להיות מוכנים לדרך ארוכה וקשה.
          nadavs

  2. מסכים שזה קמפיין שדי מוכר בולשיט, אבל יש לי הרבה יותר הערכה לאנשים שהלכו ללמוד משהו לא פרקטי שמעניין אותם מאשר לאנשים שהולכים לתואר מסוים אך ורק בגלל הכסף.
    מן הסתם אלה שני קצוות קיצוניים של הספקטרום והרבה יותר מומלץ להיות איפשהו באמצע, אבל מבין שתי האופציות, הייתי מעדיף את הראשונה. אני חושב שתואר אקדמי זו פריווילגיה שאמורה בראש ובראשונה לספק מענה לסקרנות, ולכן עניין הוא שיקול מרכזי.

    1. מי שהולך בגיל 22 ללמוד תואר שאין שום פרנסה אחריו עושה טעות גדולה ומבזבז שלוש שנים יקרות מחייו (לדעתי כמובן, לכל אחד השיקולים שלו). לא סוגרים את האקדמיה מחר בבוקר. תואר בשביל העניין אפשר לעשות גם מאוחר יותר, אבל בניית קריירה והכנסה זה משהו שצריך להתחיל מוקדם.
      nadavs

  3. יש לך נסיון אשי בכך? אני הלכתי למקצוע פרקטי ולא למה שמושך את הלב שלי וסובלת בכל רגע מתחושת החמצה נוראית…אז יש לי עוד שנה וחצי עד לסיום התואר אבל בדיעבד אני לא בטוחה שזו הייתה החלטה חכמה

    1. למזלי הרב, המשיכה שלי היתה למשהו שגם מכניס. בכל מקרה, לא סוגרים את האקדמיה מחר. אפשר ללמוד גם אחרי שמרוויחים כסף, אפשר לעבוד כמה שנים ולעשות הפסקה לצורך הרגעת הנפש (כשיודעים שיש לאן לחזור) ויש עוד המון אפשרויות.
      כפי שציינו כאן מעלי, לימודים אקדמיים הם פריווילגיה. אוסיף על זה שלדעתי מדובר בפריווילגיה לאנשים שיכולים להרשות לעצמם לחיות על חשבון חסכונות או אחרים. בגלל זה כדאי שבסוף התואר תהיה פרנסה, בין אם בזכות התואר ובין אם בזכות לימודים אחרים. אנחנו עדיין לא עושים פוטוסינתזה.
      nadavs

  4. אם תוציא החוצה מדע מדויק/הנדסה אתה מגלה שאוניברסיטאות הן בסך הכל מרכזי אינדוקטרינציה אשר מעוניינים להוציא מתוכם שמאלנים אדוקים. לא סתם רוב המרצים קומוניסטים נלהבים ושונאי ישראל מכל צבעי הקשת(בתנאי שהצבע הוא אדום).
    החרדים צודקים כשהם דורשים תקציבים לישיבות ואומרים שהם לא שונים מסטודנטים, הם באמת כאלה ברוב המקרים. לבוגר תואר במדעי הרוח אין מה לתרום לחברה יותר מתלמיד ישיבה וברוב המקרים הייתי אומר שהוא אפילו תורם פחות מכיוון שתואר שכזה רק הופך אותך למטומטם ומדרדר אותך מוסרית.

    לפחות הישיבות מודות בכך שמטרתן להכשיר חרדים, האקדמיה לא מודה בכך שמטרתה להכשיר שמאלנים.

    1. זה נשמע לי כמו תיאור מעט מרחיק לכת, למרות שבהחלט שמעתי מספר אנשים שאומרים משהו בסגנון (קצת פחות חריף).
      עם כל הכבוד לאינדוקטרינציה שיש בפקולטות האלה, לימודים בישיבה לא ממש הופכים אותך לגאון הדור והם מפיצים בורות לא פחות ממרצה שמטיף למרקסיזם.
      nadavs

      1. אף אחד לא אמר שזה מה שיוצא מהישיבות, אמרתי שהן כנות לגבי המטרות שלהן. אבל הייתי מתווכח איתך על העניין של בורות ומרקסיזם, זו מבחינתי תועבה שנותנים יד להפצת הדבר הזה.

        בכל מקרה המצב בארה"ב וקנדה הרבה יותר חמור, תחפש jordan b peterson ותפשפש על מה היה הסקנדל. תקרא קצת על איך אוניברסיטאות "מכבדות" את חופש הביטוי, safe spaces וכל הדבר ההזוי הזה.

        אני קורא את המאמרים של המרצים היכן שאני לומד(למזלי אני לומד מקצוע מדעי) ומדבר עם הסטודנטים… כל ההזיות האלה בדרכן לכאן.

        1. ראיתי מה קורה בארה"ב, זה מזעזע. אני מקווה מאוד שההזיות האלה יטבעו בים בדרך מארה"ב, כי זו סכנה רצינית לעתידה של ישראל. אין לנו מספיק אנשים כדי להתמודד עם מסה כ"כ גדולה של זומבים.
          nadavs

  5. יש לי כלכך הרבה מה לומר על זה..
    1. לא רק מדעי הרוח הם לא מפרנסים, גם רוב מדעי החברה. 
    2. תואר ראשון כלכך זול בארץ שלכל ערב כבר יש אחד, ובעצם זה הפך להחליף לבגרות. 
    3. רוב התארים הראשונים, גם במקצועות שהם אשכרה מקצוע, מתמקדים בפן האקדמי של התחום ולא הפרקטי, כך שלמעשה גם להם אין משמעות כמעט בשוק העבודה. (מתי כבר יתחילו להחליף את השיט הזה בהכשרה מקצועית?!)
    4. אתה צודק. מה קרה למושג ׳תחביב׳?!

    1. 1. התייחסתי כאן למדעי הרוח בגלל שהמודעה של האוניברסיטה התמקדה בפקולטה הזאת. המצב במדעי החברה אפילו יותר חמור לדעתי.
      2. כן, זו בעיה, אבל זו עדיין לא סיבה ללמוד משהו שאין פרנסה בסופו בגיל צעיר.
      3. כן, ככה עובדות האוניברסיטאות. מי שרוצה להתמקד יותר בפרקטיקה ופחות בפן האקדמי צריך ללכת למכללה (שבה לא חוקרים). מצד שני, רקע תיאורטי הוא חלק לא פחות חשוב מהידע הדרוש לעבודה.
      nadavs

      1. לא נכון, במכללות גם ”חוקרים“. אין תואר בלי סמינריונית. הרקע חשוב אבל בכלכלה למשל הרקע הוא כל מה שמלמדים. אם אתה לומד הנדסת בניין אני בטוחה שלא מתעכבים אתך כלכך הרבה על מודלים ודי מהר צוללים לפרקטיקה. והכי חשוב בסוף אתה יכול להנדס בניין. 

        1. כלכלה הוא תואר תיאורטי, כמו פיזיקה או כימיה. אין משהו אחר ללמד שם.
          בהנדסה מתעכבים כל הזמן על מודלים כי זה מה שיש. הצצתי עכשיו בקטלוג הלימודים של הנדסה אזרחית בטכניון. המעבדה הראשונה (מלבד כימיה) היא בסמסטר השלישי (כלומר שנה ראשונה של תיאוריה בלבד). רק בשנה השלישית מתחילים לעבוד ברצינות על מעבדות, וגם אחר כך רוב מקצועות הבחירה לא כוללים כלל שעות מעבדה.
          nadavs

          1. כלכלה אמורה להכין כלכלנים, אבל כלכלנים עושים עבודה שלא מלמדים בתואר הראשון בכלל. 
            הנדסה מכשירה מהנדסים. לא יודעת איך מתחלקים הלימודים אבל הבנאדם הוא בסוף מהנדס. 

  6. This is hilarious. It’s the same thing in Los Angeles when it comes to "artists". It’s a strange direction to take in your early 20’s, to discover your hidden potential towards method acting, comedy, and Starbucks writing sessions. 

    I was under the impression Israelis have grown wise to such silly antics.

    1. שכר הלימוד בארץ נמוך משמעותית מארה"ב, כך שהבחירה במסלול כזה היא לא פשיטת רגל מיידית. אני גם לא חושב שיש כ"כ הרבה ישראלים שמנסים את מזלם בתחום האמנות והמשחק. בניגוד ללוס אנג’לס, אין בישראל עיר שמוכרת את האגדה הזאת (לפחות לא בצורה משמעותית).
      nadavs

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה