סוף התואר שאינו נגמר

ערב טוב לכולם!

זהו. זה באמת נגמר עכשיו. אחרי שבוע מורט עצבים שבו הוכיחו הפקולטה להנדסת חומרים ומזכירות הטכניון שביורוקרטיה מסוייטת זו חובה עד הסוף, הכל נגמר. הגיע הציון האחרון, הודעה הועברה (בפעם הרביעית) למזכירה והזכאות לתואר תיקבע על האחד במאי ולא על האחד ביוני. הדרך לשם היתה רוויה בכאבי ראש ומיילים נואשים למזכירה המסכנה של חומרים, אבל בסופו של דבר אוכל להסתובב בעולם ולהכריז שיש לי שני תארי BSc.

נחזור מעט אחורה, כי הסיום המזכירותי היה רק הדובדבן שבקצפת. לפני שקיבלנו את הציון המיוחל בפרוייקט הגמר היינו צריכים לזחול עוד קצת בבוץ ולתקן שגיאות בעבודה, חלקן קיימות באמת וחלקן רק בדמיון.

ברביעי שעבר, בעודנו מתאוששים מפסח, קיבלנו מייל מהמאסטרנט שהודיע לנו חגיגית שגם בעבודה באנגלית יש שגיאות ניסוח שפוגעות בהבנה (וזה אחרי שלקובץ הוא קרא finel. כן, במקום final). על מנת לעזור לנו הוא אף טרח להדגיש חלק מהשגיאות שביצענו באנגלית (ולא רק שגיאות מקצועיות, שהיו מעט). כמובן שההנחיות באותו מייל היו מעט שונות מאלה שקיבלנו ממנו פעמיים במהלך העבודה, אבל כבר למדנו שאין טעם לריב. יומיים לאחר מכן הגירסה החדשה כבר היתה מוכנה, והפעם שלחנו מייל שמודיע שזוהי הגירסה הסופית מכיוון שהדדליין להגשת ציונים הולך ומתקרב.

בשבת קמנו למייל נוסף שמבקש שנכתוב דף עם סיכום הניסיון שלנו (כפי שהוא ביקש בהודעה קודמת, לטענתו. לטענת ההודעה, שקראתי מספר פעמים, הוא לא ביקש) על מנת שאחרים יוכלו להפיק תועלת מכך. לשמחתנו הרבה, קיבלנו אפילו אישור לכתוב את המסמך בעברית (לא שהיתה לו ברירה, הקורס בעברית). ההערכה שלי היא שההטבה הזאת הגיעה בגלל שהמאסטרנט עצמו צריך להשתמש בקוד שכתבנו לעבודה שלו, והוא היה צריך רפרנס טוב. תוך שעתיים בערך סיימנו לכתוב את המסמך ושלחנו אותו לדרכו.

ביום ראשון קרה נס. בשעה רבע לשמונה בבוקר הגיע מייל מהמנחה שמודיע לנו שזה נגמר. הציון הועבר למזכירה. לאחר מכן היו דברי תודה (מסתבר שהם נהנו לעבוד איתנו) ושורה קצרה שאומרת שאם אנחנו מעוניינים במפגש סיכום, נוכל לקבוע. מטעמי דיפלומטיה והמלצות לתואר שני קבענו פגישה לרביעי הבא. עכשיו אנחנו צריכים לתאם מה מותר ומה אסור להגיד.

ביום שני, שמח וטוב לב, שלחתי מייל למזכירה והכרזתי על סיום לימודי. לאחר כמה שעות המזכירה שפכה מים קרים על ההתלהבות, ציינה שהציון בפרוייקט עדיין לא עודכן והיא מבקשת שאחזור אליה כשהוא יעודכן. במהלך הימים הבאים, עד היום, שלחתי מייל כל יום עם מפלס חרדה הולך ועולה לקראת הדדליין של היום. אתמול היא ציינה בפני שבקשת הגמר יכולה לצאת עד השבעה במאי והיום אפילו שלחה מייל לכלל הסטודנטים בפקולטה שמסביר את ההבדל בין התאריכים שהגיעו ממזכירות לימודי הסמכה. מסתבר שהיום זה הדדליין להודעה למזכירות הפקולטה ולמזכירה יש עשרה ימים מהיום לעבור על כל הניירת הרלוונטית. מזכירת לימודי הסמכה צריכה לעבור על הניסוחים שלה.

היום בבוקר, לאחר אובדן כל תקווה, פתחתי בבוקר את אתר הציונים כדי לראות 193 נקודות זכות, כלומר כל הנקודות נכנסו והסאגה נגמרה. מיד שלחתי מייל למזכירה של חומרים (שסבלה את הסטודנטים הנודניקים שהיו בלחץ, כולל אותי). אמנם קצת התקמצנו בציון (95, השלישי הסמסטר) ולא הצלחתי לשבור את ממוצע השיא של הסמסטר הראשון, אבל בהחלט אפשר להגיד שהציון הממוצע לתואר (ולסמסטר הזה, שהיה השני הטוב ביותר) לא רע, במיוחד אחרי שמורידים את הקורס היחיד שאני יכול להעביר לתארים גבוהים.

עכשיו צריך לראות מה עושים עם כל הזמן הפנוי הזה. התמכרות חוזרת לסים סיטי כבר יש. אולי אמצא עוד משהו.

יום טוב.

שלכם,

nadavs