המשך מלחמת השפות

ערב טוב לכולם!

נתחיל בתקציר הפרקים הקודמים, למי ששכח: אחרי שבועיים מתישים שבהם כתבנו יותר מעשר גירסאות שונות לפוסטר לפרוייקט הגמר בחומרים, הגיע הזמן להגיש את העבודה המסכמת. אחרי עבודה מאומצת של שבוע הצלחנו לכתוב משהו שנראה לא רע ולהגיש. תוך שלושה ימים קיבלנו מהמאסטרנט מייל (כשהוא בחופשה ואמר לנו מפורשות שהוא רוצה להיות בחופש) שבו נכתב שהעבודה פחות מקצועית מכיוון שהיא כתובה בעברית.

כבר באותו יום יצא עשן מהאוזניים של השותף ושלי ולבסוף בערב, בעודי מכין קינוח (שיצא טוב) לליל הסדר, שלחתי הודעה למנחה בנושא. תוך דקה הוא התקשר אלי, שוחחנו על הנושא והוא אמר מיד שמכיוון שמדובר בקורס של לימודי הסמכה, אין חובה לכתוב את העבודה באנגלית. שמחים וטובי לב הלכנו לחגוג את ליל הסדר (בו סיפרתי את התקציר לכל מי שהיה מוכן לשמוע). יום לאחר מכן, כשחזרתי הביתה, גיליתי בתיבת הדואר האלקטרוני מייל נוסף מהמאסטרנט שבו נכתב שכפי שדובר עם המנחה, ניתן לכתוב את העבודה בעברית. עם זאת, הוא ציין, הדו”ח רווי בחוסר דיוק במונחים ובניסוחים לא טובים, והפנה אותנו לשיחה שהיתה לנו על שימוש ב-“ש” ו-“כש”. לסיכום הוא כתב שיתכן שהכתיבה בעברית מקשה ולא מקלה. גם אם נתעלם רגע משגיאות הפיסוק שלו במייל, נראה שחסר בו משהו מאוד חשוב: תוכן. זה נהדר שהוא כותב שטעינו, אבל חבל שנשמטו מהמייל הזה דוגמאות לטעויות. באותה מידה אוכל לכתוב לו שמצאתי שגיאת עברית באחד מספרי הארי פוטר ולכן כדאי לו לכתוב אותם מחדש.

בשלב הזה כבר לא יצא עשן מהאוזניים, אלא היה פיצוץ מלא של הראש. פניתי לשותפי המסכן שכבר עבר את שלב הכעס ועבר לדיכאון. הוא נכנע לחלוטין והחליט לכתוב הכל באנגלית. ציינתי בפניו שנמאסו עלי כל משחקי האגו האלה, אבל הוא ציין חזרה, במידה רבה של צדק, שכדאי לסיים עם זה בטוב ולברוח. במשך יומיים הוא עבד על תרגום העבודה, ולסיום עברתי עליה כדי למצוא שגיאות אנגלית (אין מה לעשות – כשכותבים מהר ובעצבים, טועים). לבסוף, אחרי יומיים מעצבנים במיוחד, שלחנו חזרה את העבודה בתקווה שהפעם יתקבלו הערות על התוכן ולא על הצורה (ואם אפשר לקבל את ההערה “נראה טוב, תדפיסו”, בכלל טוב). בינתיים אנחנו ממתינים לתשובה ומקווים שלא נתעצבן שוב כשהיא תגיע.

בקורס השני, תכנון מערכות אופטיות, הגיעו סוף סוף ציונים. תוצאות האמת הראו ציון של 90 על הפרוייקט ו-95 סופי בקורס. הצצה קלה בהיסטוגרמת הציונים הראתה שמדובר בציונים הגבוהים ביותר בקורס, ומדובר בקמצנות מדהימה במתן ציונים. השותף לפרוייקט הזה התעצבן, גם כן בצדק, על חלוקת הציונים הקמצנית וטען שזה לא לעניין לתת 90 על עבודה בהיקף כזה. אמנם המקסימום שניתן לשפר בציון הסופי הוא 4 נקודות ואף אחד מאיתנו לא יערער על 95, אבל עדיין קצת מציק לקבל 90 על עבודה שהושקעו בה כל כך הרבה שעות. מזל ששיעורי הבית מהווים 60% מהציון.

בנושא אחר לגמרי, היום הוא יום השנה לדו”ח המשטרה הראשון שקיבלתי. לפני שנה נתפסתי נוהג במהירות שהשוטר (והשופט) כינה מופרזת, ונענשתי על כך בלא מעט כסף ועצבים. אתמול בלילה, בעודי חוזר הביתה מהקרנת סרט המופת “מהיר ועצבני 8” (מומלץ לכל חובבי הז’אנר), נתקלתי בשתי ניידות, באחת מהן אפילו היה שוטר שכיוון עלי אקדח לייזר. הפעם, לשמחתי, הייתי חמוש בוייז שהודיע לי מבעוד מועד להתכונן למאורע וכך נמנעתי משחזור ארועי השנה שעברה. למרבה הצער, תאריכי התפוגה של העונש והנקודות נקבעים לפי המשפט ולא לפי הדו”ח, כך שיש עוד שלושה חודשים עד שאוכל להיות קצת יותר רגוע.

ולסיום, אתמול, בעודי נוסע לבקר את ההורים, ראיתי במחלף יגור שיירה עם אורות מהבהבים באדום וכחול. לאחר שעברתי מתחת לגשר מצאתי את עצמי באמצע שיירה שלשתיים ממכוניותיה אין מספר, אלא את סמל מדינת ישראל. מכיוון שהיה שם פקק, ירדו כל המכוניות לשוליים ועקפו את כולם עם סירנות. אין לי התנגדות מיוחדת לכך שראש הממשלה יהיה כמה שפחות על הכביש (ולו מטעמי ביטחונו האישי), אבל זה מאיר באור קצת מגוחך את הצהרתו על כך שהוא רואה רק גשרים ומחלפים. כשמתעלמים מחוקי התנועה לא רואים פקקים.

יום טוב.

שלכם,

nadavs