ערב טוב לכולם!
כמדי שנה, אמצע חודש מרץ מביא איתו את חג הכמעט-אביב הידוע יותר כיום הפאי. ביום הזה מתמתטיקאים ברחבי העולם מתחרים בשינון ספרות של פאי ואכילת פאי אמיתי ודואגים לשמר את הסטיגמה הידועה שלהם. כל התחרויות והפעילויות נועדו כמובן כדי להגביר את אפקט המוזרות הרגיל שלהם ולהפוך את התגובה של שאר האנשים מ”מה המוזרים האלה רוצים?” ל-“מה הדפוקים האלה עושים?”. אם אתם נתקלים במקרה במישהו שמזכיר את היום הזה חייכו בנימוס וזכרו ששתי הספרות הבאות אחרי 3.14 הן 1 ו-5. אם לא נפלתם על המוזר ההוא שזוכר אלף ספרות בעל פה, הוא עוד יתרשם שאתם יודעים יותר מרוב האוכלוסיה.
השנה יום הפאי הגיע עם בשורות טובות במיוחד: מובילאיי נמכרת לאינטל תמורת סכום נכבד ביותר. אחרי שנפתחו כמה שמפניות, בעיקר במשרדי מובילאיי (ובצדק, כל עובד שם יקבל סכום די מרשים), הגיעו הערפדים מירושלים שכבר התחילו לתכנן מה לעשות עם הכסף שתקבל רשות המיסים. מצד אחד ניצבו כמה אנשים הגיוניים שהציעו לכסות קצת את החוב הלאומי ההולך ותופח או להוריד מיסים (רשמו ביומנים: כחלון אמר משהו הגיוני), כך שיש סיכוי שיקבלו החלטה מושכלת הפעם.
מהצד השני ניצבים האידיוטים הכלכליים של הכנסת (כלומר כמעט כולם) שמציעים להשתמש בסכום הלא מבוטל כדי להעלות משכורות או קצבאות. לא ברור לי אם האנשים האלה יותר טיפשים, הוזים או סתם רשעים. ההכנסות מהמכירה הזאת יהיו חד פעמיות, אבל העלאת משכורות או קצבאות היא לנצח. אז כן, אפשר להגדיל קצבאות בכמה מיליארדי שקלים היום, אבל מה נעשה בשנה הבאה? אינטל לא מתכוונת לקנות את כל החברות בישראל, בטח לא בסכומים כאלה. מאיפה בדיוק יבוא הכסף?
מובילאיי עצמה, למי שלא יצא להתנסות בפלא, היא הצלחה ישראלית קלאסית, כלומר חברה שדחפה את עצמה לשוק בעזרת לוביסטים בירושלים. מדובר במערכת שכל תפקידה לעשות כאב ראש ענק לנהג ולהציל את חייהם של יצרני זמזמים ברחבי העולם. בניגוד למכונית החשמלית הכושלת, למובילאיי יש גם מוצר שעובד ואפשר למכור, כך שהיא תישאר פה עוד הרבה זמן. בנוסף, מהרגע שהדבר הזה הותקן ברכב אסור לגעת בו, כי מדובר באביזר בטיחות. בשנים הקרובות העונש הזה יכנס ליותר ויותר מכוניות, מה שיתן דחיפה עצומה למוסכים שמתמחים בהשתקה פיראטית של המערכת.
מעבר להתעסקות בסכומים שיקבלו עובדי החברה, העיתונות הכלכלית עוסקת הרבה בשאלה למה החברה נמכרה ולא גדלה להיות חברה גלובאלית שמרכזה בישראל. התשובה פשוטה מאוד: בגלל החוקים בישראל. הרגולציה הישראלית על עסקים גובלת בבלתי נסבל, בית הדין לעבודה ממציא חוקים כל שני וחמישי ומיסי החברות גבוהים משמעותית ממדינות דומות לישראל. העובדה שאנשים בכלל פותחים פה עסקים היא נס, כך שהציפיה שחברה כזאת תצליח להתחרות בענקים האמריקאיים שמציעים סכומים מפתים היא לא יותר מאשליה.
לסיום, בטכניון כבר רואים את הסוף. בעוד 16 ימים יוצג הפוסטר המסכם ויקרב אותי עוד שלב לעבר סיום התואר. לא נשאר עוד הרבה, זה תיכף נגמר.
יום טוב.
שלכם,
nadavs