פאי אופניים

ערב טוב לכולם!


לפני מספר דקות התקבלה בשורה משמחת במיוחד: אין לי יותר מבחנים בטכניון. ביום חמישי התקיים המבחן בקורס שיטות סטטיסטיות ואתמול פורסמו ציוני המבחן. מכיוון שהמתרגל התעכב קצת (קצת הרבה) עם פרסום ציוני שיעורי הבית, לא הייתי בטוח מה יהיה ציון הקורס הסופי עד עכשיו, אבל כעת הכל סגור וסופי. אין יותר מבחנים, רק שני פרויקטים שצריך להגיש, אחד מהם כמעט מוכן.


כדי לסגור את המבחנים כמו שצריך, הוחלט במזכירות הטכניון להיות נחמדים במיוחד ולקבוע את המבחן לאחת בצהריים, כך שיהיה אפשר לישון כמו שצריך בלילה לפני. הבעיה היחידה במבחנים בשעה הזאת היא המחסור באוכל מכיוון שאי אפשר לאכול לפני (כי צריך לצאת ב-12:00 מהבית, וחמור מכך, אין לי ארוחת צהריים מהירה להכנה בבית) ואי אפשר לאכול תוך כדי (כי צריך להתרכז במבחן ולא לישון). בעקבות כך (ובעקבות היעדרותה של החברה באותו יום בגלל אילוצים קודמים) החלטתי להזמין את עצמי לארוחה כמו בולנטיינ’ס של השנה שעברה: נכנסתי לפיצריה ששירתה אותי ואת חברי במשך ארבע וחצי שנותינו כאן, הזמנתי שתי פיצות משפחתיות ושתיה ונסעתי הביתה לאכול אותן. היה להן טעם חזק של כיף (ושמן).


המבחן עצמו לא היה מורכב במיוחד, אבל כן כלל דרישות משונות. למשל, נתבקשנו לחשב את פאי באמצעות גלגל אופניים. מסתבר שהדבר אפשרי (אפילו בדיוק יחסית גבוה), אבל תחת ההנחות האידיאליות במבחן היה מדובר ביותר משלושים אלף ניסיונות, ובמציאות זה ודאי יקח הרבה יותר. אני חושב שמומלץ הרבה יותר להשתמש בשיטות נומריות במחשב.


השאלה השניה במבחן ביקשה מאיתנו לנבא את מספר ההרוגים בתאונות דרכים השנה. יצאה לי הערכה של 391.2 (פלוס או מינוס 19.67. מסתבר ששכחתי שם עוד שגיאה, אז התחזית שלי קצת יותר מחמירה, אבל שילמתי על כך בכמה נקודות בציון). למי שקצת התקשה עם הסעיף הזה הציע המרצה לחכות לסוף השנה, וכך ידע במדוייק את המספר (אך יאלץ לחכות כמה חודשים עד לקבלת הציון). בסעיף שלאחר מכן נדרשנו להעריך עד כמה סבירה ההנחה שמספר ההרוגים קבוע (מאוד לא סבירה). בשאלה האחרונה היינו צריכים לחשב קצת שטחים מתחת לגרף וזכיתי להשתמש באינטגרל בפעם האחרונה בתואר (אחרי שלא נגעתי בכלי הזה די הרבה זמן).


בסמסטר האביב האחרון המרצה של הקורס הזה החזיר ציונים לעשרות סטודנטים תוך שלוש שעות בגלל שהיה צריך לטוס לחו”ל. קיוויתי שגם הפעם המצב יהיה כך, אבל נאלצתי להמתין שלושה ימים כדי לגלות שציון המבחן הוא 90 (ועוד יצאתי בזול, הממוצע היה 69). עם זאת, ציון שיעורי הבית היה עדיין תעלומה ולכן לא יכולתי לדעת כמה אקבל בקורס. רק היום, אחרי פניה למתרגל (עקב תקלה מוזרה בהזנת הציונים), התברר שמדובר בציון 99 שיביא אותי לציון סופי של 92 בקורס הזה וסגירה לא רעה של הקורסים בפיזיקה.


כעת נשאר מעט מאוד עד לסיום התואר. במערכות אופטיות נותרו כמה שיפוצים קלים לקובץ הסופי (בתקווה שהשותף יוכל להציק מחר מספיק למתרגל והמרצה כדי שיבינו שמיקרוסקופ עיוור הוא לא בהכרח דבר רע) ובפרויקט הגמר של חומרים כבר רואים את הסוף עם החישובים האחרונים שנותרו והפוסטר שיש להכין. עוד 24 ימים נותרו עד להצגת הפוסטר, בתקווה פחות מכך עד לזכאות לתואר. כמה חודשים לאחר מכך, בסוף יוני, אלבש גלימה, אחבוש כובע, אשתדל לא למות מחום ואקבל את הדיפלומה בטקס רב רושם שבו ינסו להכניס לאודיטוריום של הפקולטה להנדסת חומרים הרבה יותר אנשים ממה שהוא מסוגל להכיל.


בזאת תמו הפוסטים בנושאי מבחנים באקדמיה לפחות עד יולי 2018. אל חשש, הפוליטיקאים ועמודי החדשות באינטרנט מספקים מספיק חומר כדי שיהיה מה לכתוב עד 2100 לפחות.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.